בגיל 32, מייק אביעד חלה בווירוס דמוי שפעת. כשהבריא מהווירוס, החלו להופיע אצלו סימפטומים של שתייה מרובה, ירידה במשקל ועייפות מתמדת. הוא החל לאכול מאכלים מתוקים, שלפני כן לא נגע בהם אך במקום להשמין – מייק ירד במשקל.

לאט לאט החל להבין כי משהו לא בסדר. לאחר 6 חודשים מאז הופעת הסימפטומים לראשונה, יצא מייק למילואים ושירת במבצע חומת מגן. לאחר שחזר בשלום הביתה, הלך מייק להיבדק ואובחנה אצלו סוכרת נעורים.

"שקלתי כ 67 ק"ג (כ 10 ק"ג פחות מאשר אני עכשיו) ולא הרגשתי את אצבעות הרגליים. אחרי שבועיים שלא הצלחתי להתאושש הלכתי לרופא. כמובן שגם שתיתי והשתנתי ללא הפסקה. הסוכר שלי היה בסביבות 420 בצום וה HA1C היה 15.7."

כיצד התמודדת עם הגילוי?
"האמת שבהתחלה הייתה לי תחושת הקלה גדולה. תקופה ארוכה לא הבנתי מה קורה לי ופחדתי שיש לי סרטן או משהו נורא אחר .לא כל כך הבנתי מה זה סוכרת, ממש לא ידעתי שום דבר על המחלה. כשאובחנתי החלטתי שלא אתן לסוכרת לשנות את חיי. כמובן שלא הצלחתי. הסוכרת שינתה את חיי לחלוטין אך אני משתדל למנף את המחלה בכדי לחיות חיים טובים יותר".

"התקופה הראשונה הייתה קלה מבחינת איזון הסוכר. הייתי בתקופת ירח דבש (Honeymoon Period) ולקחתי כמות קטנה יחסית של אינסולין. אולם, היה קשה להתאקלם למצב החדש של אדם שיש לו מחלה כרונית. לדעתי, כל מי שמאובחן כסוכרתי בגיל מבוגר עובר תהליך הסתגלות בו הוא לומד לחיות מחדש עם המחלה, אני החלטתי לנצל את המחלה כדי לחיות באופן בריא יותר."

"פיתחתי מודעות למה שאני אוכל. אני קורא את התוויות שעל המוצרים ומשתדל להכיר את המרכיבים שנכנסים לגוף שלי. אני משתדל לאכול אוכל בריא ומאוזן לא רק מבחינת הפחתת הסוכר. הפחתתי גם את כמות הפחמימות שאני אוכל. אמנם אני מקפיד לאכול פחמימות עם כל ארוחה אך אני משתדל שהן תהיינה מורכבות (לחם מלא, אורז חום וכו'). אין יותר "ארוחת פסטה" או "לשבת" על חומוס עם פיתה. אני לא אוכל ממתקים למעט שוקולד מריר עם אחוז קקאו גבוה. כמובן שלפעמים אני מתפתה אבל גם זה בסדר... "

לאחר הצבא, החל מייק לעסוק בספורט. הוא התאמן מספר שנים באומנויות לחימה, רץ והלך לחדר כושר. מאז גילוי הסוכרת המחויבות לספורט גדלה עוד יותר.
"מאז שאובחנתי כסוכרתי אני מתאמן בצורה רצינית וכבר לא מרשה לעצמי לעשות הפסקות. כדורגל וריצה למרחקים הינם הספורט האהוב עלי, אבל בכדורגל אני בעיקר אוהד את הפועל ת"א ובריצה אני עוסק באופן פעיל. הריצה היא בין תחביב להתמכרות. היא עוזרת לי גם נפשית וגם פיזית".
אהבתו של מייק לריצה התפתחה במהרה לתשוקה למרתונים.
"לפני כשלוש שנים, בזכות חבר שרץ מרתונים, התחלתי להגביר את מרחקי הריצה ולהתרכז בריצה כספורט המרכזי בו אני עוסק. אני עדיין מבקר בחדר הכושר פעם פעמיים בשבוע אך כפעילות משלימה לריצה. המרתון הראשון בו השתתפתי היה מרתון ת"א באפריל 2009. כבר בתקופת האימונים למרתון הבנתי שזו רק ההתחלה. מאז השתתפתי גם במרתון טבריה בינואר 2010 ובמרתון רוטרדם בתחילת אפריל 2010. אני מקווה לרוץ שוב שני מרתונים בשנה הבאה אם לא יהיו שיבושים."

מה כולל המרתון?
"מרתון זה מרוץ של 42.2 ק"מ. אימוני מרתון מתחילים כ 4 חודשים לפני המרוץ וכוללים לפחות 4 אימוני ריצה בשבוע. יש כאלה שמוסיפים פעילויות נוספות, כל אחד לפי תוכנית האימון שלו וכמות הזמן שעומד לרשותו".

כיצד אתה מתמודד עם איזון הסוכרת בזמן הפעילות הגופנית?
"הפעילות הגופנית עוזרת מאד לאיזון הסוכר. הפעילות הספורטיבית מפרקת פחמימות ללא אינסולין וגם מגבירה את הרגישות של הגוף לאינסולין, אך זה עלול להיות גם בעייתי. למדתי בדרך הקשה עד כמה האיזון של הסוכר יכול להשפיע על הריצה. אצל סוכרתיים לא רק שהגוף אינו מפריש אינסולין הוא גם אינו יודע לבלום את נפילות הסוכר. לכן איזון הסוכר הוא כל כך חשוב. במהלך הריצה אני נאבק באופן מתמיד באיזון. בריצות הארוכות אני סובל מהיפוגליקמיה תוך כדי ריצה. הלכתי לדיאטנית ספורט בשם יפית גלילי אשר עזרה לי מאד, אך עדיין לא מצאתי את הדרך המושלמת. למדתי להעריך את רמת הסוכר בזמן הריצה על פי הרגשה והדופק, כאשר הדופק עולה באופן דרסטי מדובר על פי רוב בנפילת סוכר, אך גם זו אינה דרך מושלמת להערכת הסוכר".

"במרתון רוטרדם עשיתי טעויות לפני הריצה ושילמתי עליהן בריצה עצמה. סבלתי מהיפוגליקמיה בלילה שלפני המרתון, בבוקר קמתי עם סוכר גבוה (מעל 200) ולקחתי יותר מידי אינסולין אחרי ארוחת הבוקר. במשך כל המרתון הרגשתי כבד. בק"מ ה32 הדופק זינק לכיוון ה 200 ונשאר גבוה עד סוף המרוץ. אכלתי כל הדרך חלבה ומשמשים אך זה לא הספיק. סיימתי בתוצאה פחות טובה משציפיתי אבל סיימתי את המרתון בריצה".

"המחיר שרץ סוכרתי משלם על טעות בחישוב אינסולין או באכילה לא נכונה הוא גבוה מאד. אני יודע שבחו"ל סוכרתיים רבים משתמשים בזמן ריצות ארוכות במכשירי CGM ( מד סוכר רציף, Continuous glucose monitoring). המכשירים אמנם מאחרים באינפורמציה בכחמש עשרה דקות אבל זה בפרוש עוזר בריצות של למעלה משעתיים".

מייק איננו מחובר למשאבת אינסולין, אולם לאחרונה הוא החל לשקול את המעבר למשאבה כדי להקל על האיזון בזמן הריצה. "מבחינה פסיכולוגית הרעיון של משאבה המחוברת אלי ללא הפסקה מפריע לי. אולם לאחרונה התחלתי לשקול את המעבר למשאבה. השינוי נובע מכך שאני חושב שאולי יהיה לי קל יותר לאזן את עצמי בזמן הריצה עם משאבה וכנראה האיזון הכללי שלי יהיה טוב יותר ".

לפני כשנה וחצי אובחנה גם אשתו של מייק כסוכרתית סוג אחד. יחד הם הקימו את המגזין האינטרנטי www.asweetlife.org.
"האתר שלנו עלה לאוויר לפני כחצי שנה והתגובות בינתיים טובות מאד. האתר עוסק בסוכרת ומנסה לעזור ולעודד סוכרתיים לבחור בדרך חיים בריאה. הוא כולל בלוגים, מאמרים, חדשות, מתכונים וטיפים בנושא סוכרת. כמו כן, הצלחנו לגייס מספר מומחים בינלאומיים בתחום הסוכרת, אותם ניתן לשאול שאלות באתר".

לסיום אומר מייק - "מנפו את הסוכרת לטובתכם. תראו בסוכרת אות קריאה לשינוי סדרי עדיפויות. תחיו חיים בריאים ומהנים. תעשו ספורט, תטיילו ותאכלו בצורה בריאה ומאוזנת. הסוכרת משנה לכולם את החיים, אך, השינוי יכול להיות חיובי".