שלום לך,

אנחנו יודעים שאנשים שעברו טראומה פיזית קשה, נשארים אח"כ עם צלקות, חששות ולחצים. אולם אנשים שעוברים אירועי לב, אפשר לומר כמעט, שאישיותם משתנה. נהיים הרבה יותר תלותיים, הרבה יותר "בכיינים", הרבה יותר "קוטרים" וכו. ייתכן ואצל בעלך, כדברי הנוירולוג הדבר בא לידי ביטוי גם ברעידות בידיים. ככל הנראה הרקע לזה הוא התחושה שחודרת להכרה כי אנו איננו כה חסינים כמו שהיה נדמה לנו. שהחיים יכולים להסתיים בין רגע ללא אזהרה. הכרה שכזו משנה את תפיסת העולם ואת ההתנהגות כלפיו.

כשיש בעיה גופנית הולכים לנוירולוג, קרדיולוג וכו'. כשיש בעיה רגשית למי הולכים? כן, לפסיכולוג.

תודה רבה על התגובה המהירה, כן אני אקבע לו לפסיכולוג כמובן (לא לפסיכיאטר?) ובשמחה אנסה להוציאו מכך, אז זה ממש נראה על פניו כתופעה חרדתית נכון? שמחה להצטרף לפורום התומך, תודה...