הי רספוטין.

שמחה לראות אותך כאן. תהיתי מה עובר עלייך, הרבה זמן לא כתבת.

אתה מוזמן לפרוק כאן הכל...הקהילה שלנו מחבקת כל כאב נפשי בתקווה, שהחיבוק ימוסס את הכאב, הבהלה והעצב ואלו כך נדמה לי בצורה זו או אחרת, נחלת כולנו. לא?

האם אתה מרגיש נזקק לפורום נפרד? העלה נימוקים ואולי דברייך יביאו ליזמה חדשה ומבורכת.

בכל מקרה....נשמח לכל "פריקה", שתרצה. אנחנו כאן.

שתהיה שנה של  רוגע ומילוי משאלות.

אורית

זה לא אותו דבר.......מדובר על פסיכוזות...מחשבות שווא שלרוב כאן אין  נסיון בהם.

בעבודה קשה, חברים טובים הצלחתי להתגבר שכן לצערי עדיין לא מצאתי בעל מקצוע המתאים להשקפת עולמי.

הי.

אני בטוחה, שלחלק לא מבוטל מהגולשים כן יש נסיון בחוויות כאלו....וחוץ מזה, מה יזיק לנסות?

שתף אותנו.

אורית

זה מה שישבתי לכתוב בפסיכוזה:

"

שלווה של בוקר ,מדי פעם עורב קרא,שכנים יצאו מבתיהם בשקט לא ההיתי מרוכז, המחשבות נדדו.
פחדתי נורא,סימנים של אי יציבות,מחשבות ובעיקר זיכרון של סבל.קשה לי להנות מהשלווה, שאלוהים ,שיעבור כבר הפחד הזה אמרתי לעצמי.

התיישבתי לכתוב הודעה בסקייפ לחבר ונרגעתי אמתרי לעצמי, מייד מתחיל היום ואכנס לשיגרה והכל יעבור אבל עשיתי טעות החלטתי להתקשר לזוהר ולעדכן אותו.
באמצע השיחה זיהיתי שלא סיפרתי לו על היומיים האחרונים המתישים שלי והתחלתי מספר לו גם על החששות ואני לא מצליח להבין למה אבל לספר לו גרם לי מועקה והחזיר לי את הפחד.
זהיתי שוב את הסממן של פסיכוזה, בפסיכוזות אני מערב את אחי מאוד ומשתף אותו.הרגשתי את החשש שבקולו.
הכתיבה עוזרת"

הי רספוטין.

האם זוהר הוא אחיך?, למה עשית טעות בכך, שהתקשרת אליו?

בכתיבה שלך ניכר יותר הפחד מן הפסיכוזה מאשר סממנים פסיכוטיים....

אורית

זוהר הוא אכן אחי והוא זה שאישפז אותי בחלק מהפעמים.

היום, לאחר ששוחחנו עוד כמה פעמים הסתבר לי שהוא עשה חושבים והגיב יותר טוב מהעוסית שגם שיתפתי אותה.הוא ציין את העובדה שהוא מעריך את המאמץ שהשקעתי בכדי להשאר מאוזן וגם הצלחתי.

הפחד מהפסיכוזה הוא בגלל שהיו לי מחשבות גדלות באותו זמן..מחשבות שמאפיינות אותי בתחילתה של פסיכוזה...לאחר כך מתחילים סממנים יותר ברורים.

הי רספוטין,

המודעות הגדולה שלך למה שקורה איתך מסבה לך הרבה כאב ופחד, אבל גם שומרת עליך. אם הבנתי נכון, עד היום אחיך היה עוקב אחרי מצבך ושם לב אם יש סממנים לפסיכוזה ולאחרונה, אתה לוקח יותר אחריות ומסוגל להתבונן על עצמך בעין אמיצה. זו התקדמות ענקית ואני בטוחה שזו הדרך להפחית משברים פסיכוטיים. מעבר לביולוגיה, יש טריגרים רגשיים שמעלים סיכון לפסיכוזה. אני לא בטוחה שאתה מכיר אותם, אבל אתה כן מכיר את הניואנסים של החוויות והמחשבות שיש לך לפני פסיכוזה וזה שומר עליך. כמו שאורית אמרה, יכול להיות שזה רק החשש שלך ולא סממן אמיתי. הזמן יגיד, וכרגע בהחלט אפשר להבין למה את ער לכל שינוי באיך שאתה חושב ומתנהל. כמה זמן עבר מאז האשפוז האחרון שלך?

הצטערתי לקרוא שלא מצאת אף איש מקצוע שהתאים לך, כי לי נשמע שאתה בשל מאד לטיפול. אתה כבר עושה את זה בעצמך, מתבונן פנימה, שואל שאלות, אבל זה יכול להיות מפחיד לעשות את זה לבד. חוץ מהביולוגיה של המחלה, הפסיכוזה היא בדרך כלל הגנה מפני חרדה, ולכן נראה לי נכון לעשות את התהליך הזה בליווי של איש מקצוע שייתן החזקה, כך שהחרדה שמלווה לבחינה עצמית (אצל כל אדם), לא תהיה מציפה.

האם אתה שם לב להתקדמות ביכולת שלך להכיר את עצמך ואת המחלה?

שירי

היי רספוטין....גם אני אמרתי את המשפט הזה לעצמי כבר כמה וכמה פעמים....לרוב מרגישים כל כך לבד עם הכאב. מי שלא חווה את ה לא יבין אותך עד הסוף אף פעם. אם זה עוזר אתה מוזמן לכתוב לי בפרטי. יש לי ברזומה 3 הפרעות פסיכיאטריות בהן אני נלחמת רוב חיי,סיימתי לא מזמן תואר בפסיכולוגיה וחקרתי את כל הנושא לעומק....ניצחתי מחלה אחת. ואני אוהבת לעזור....תרגיש חופשי לשתף כאן או במסר. אלכסה

הי רספוטין.

מצטרפת לרשימת המעריצים....

היכולת שלך לעמוד כנגד הסערה הפסיכוטית, מרשימה ביותר. העובדה , שאתה מזהה סימנים מקדימים ויכול לאמר לעצמך: "זאת לא המציאות אילו החומרים במוח, שמשבשים לי את החשיבה" , היא כמו ששירי אומרת, התקדמות ענקית.

אחד האנשים, המדהימים, שאני מכירה סובל ממאניה דיפרסיה לא קלה, שמצריכה אשפוזים מפעם לפעם. איש זה, שנושא משרה בכירה באוניברסיטה ומשרת ניהול אחראית. למד לזהות את הסימפטומים הראשוניים ומאשפז את עצמו מיידית לצורך איזון ובקורת עם השנים ההתקפים מהם הוא סובל פחתו בצורה ניכרת אבל הדבר המרשים ביותר הוא, שהוא מצליח לשמור על משפחה שלמה ושמחה ועל תפקוד מקצועי עם המחלה.

אני חושבת, שאתה חיב לשתף אותנו בחוויות שלך, במחשבות וברגשות - לא רק , שרבים שותפים למה שאתה מרגיש אלא שרובם כמהים לשתף ולהשתתף , להחליף אינפורמציה וללמוד דברים חדשים.

זה בהחלט המקום.

לאלכסה....את יותר ממוזמנת לקחת את הבמה ולעזור לכולנו ע"י כך, שנלמד מהדרך בה את "פיצחת" את הדברים.

אולי לא תמיד ננצח את המחלה אבל לפחות נביס אחת ולתמיד את הבדידות ואת השתיקה האופפת אותה!!!!!

איתכם.

אורית

הסיפור שלי מאוד מורכב,תאוריות על גבי תאוריות "מוכחות" ומוכחות....ערוב של דת ומדע , מיסטיקה ופסיכולוגיה  ובנוסף מאבקי נפש אדירים ותמוטטויות עצבים.. וזה רק חלק :-) :-( .

אין לי כל כך הרבה זמן לכתוב עכשיו , שאחזור מהרופא שיניים אשתדל לכתוב עוד אבל נקודת המפתח היא...להמנע למצבי לחץ...

הודיה חמודה, לא חסר לי כלום....בכדי להתמודד עלם התאוריות והתהיות שאני מעלה צריך להיות בעל ידע  ובעל גישה לפסיכיאטריה...אני אתן לך דוגמא ואולי יתברר שאני טועה...

ישנם שני מוטיבים עיקריים (ועוד) שמלווים אותי בכל פסיכוזה...האחד הרצון לתקן את עצמי (תיקונים באופי)והשני זה קבלת רמזים וסימנים מכל הסובב אותי וכמובן  מחשבות משיחיות.

במשברון האחרון כאשר כבר הייתי בתוך הקלחת החלטתי שאני עוזב את המחשב ועובר לנוח בחדר שינה תוך כדי צפיה בטלוויזיה.באותו רגע שהתחלתי לצפות בתוכנית ,השיחה שם נסובה על עוגה בשם "המלך".

לך, כקוראת מהצד זה יכול להיות כחסר חשיבות, אבל לי, כאשר רוב הפסיכוזות שלי מלוות גם בקבלת רמזים ומסרים מהמשדרים בטלוויזיה זה הרעיד את כל סיפי הנשמה.מדוע המילה הזו הופיעה מייד כאשר עברתי לצפות בתוכנית? האם זה רמז מאלוהים שעלי לחזור ולהאמין בתאוריות שלי?

עוד דוגמא,

היות ואני מנסה למצוא גם פירושים בתנ"ך למה שקורא לנפגעי נפש ואני מדבר על תופעת הקולות. בתנ"ך מוזכרים מלא פעמים שהאל מדבר אל בני האדם ואני תהיתי האם יש קשר בין ה"קולות" שחלק מנפגעי הנפש חווים. התשובה היא חלקית.

האל יכול לדבר אל שני בני אדם ביחד כגון הדברים הנאמרים למשה ואהרון בעוד שבפסיכיאטריה קולות הן יחודיים לאדם ספציפי אך מה שכן יכול להיות שהמנגנון הוא אותו מנגנון,אותה טכנולוגיה.

לשיחות בנושאים כאלה מצאתי אוזן קשבת ועניין אצל פסיכיאטרית אחת שהייתה הרופאה שלי בבית חולים , לצערי היא עדיין אינה מקבלת מטופלים באופן פרטי.

שירי,

עברה שנה מאז האישפוז האחרון שלי. הסיבה שהפעם אני נאבק קשה היא בגלל שיש לי עכשיו עבודה מסודרת , פתחתי עסק בתחום המחשבים, כתבתי אפליקציה לסמארטפונים ואני בדרך לסיים אותה אך יש עוד הרבה עבודה...אני מתנדב וגם לומד בבקרים....יצרתי לעצמי  בכוונה מצב שבו יש לי המון מה להפסיד וחבל לקטוע הכל.

אלכסה, אני אשמח לקרוא כל תובנות שהצלחת להגיע אליהם עד כה ואני אשתף משלי.

דווקא אחרי שחוויתי ככ הרבה אנשי מקצוע פה יותר רגוע לי שמקבלים אותי ללא התגיות

וגם לחלוק ולקרוא מה עובר על אחרים

איכשהו זה מציג את השד כהרבה פחות נורא

מההתרשמות שלי רובינו פה נבונים, חכמים ויודעים את התורה

ובאשר אליך

זה מעולה שאתה ככ פעיל

לי יש בעיה בתחום הזה, אני נוטה להתבצר בבית

פתחתי קבוצת וטזאפ למתמודדים עם מחלות נפש אפשר להכיר לתמוך לדבר וכדומה מוזמנים להצתרף לחיצה על הקישור ואתם בפנים https://chat.whatsapp.com/D4BuNmeF47L3iEYN25VMzH