מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ורד עזריאלי
ורד עזריאלי
עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב בתחום האונקולוגיה ובריאות הנפש. כיום עובדת כפסיכותרפיסטית בעמותת "בית חם".קליניקה פרטית בירושלים.
לנה קורץ
לנה קורץ
מטפלת ויועצת במיניות, יועצת מיניות באגודה למלחמה בסרטן. מלמדת בחוג ללימודי המשך של עבודה סוציאלית, בקורס טיפול מיני כללי ובקורס טיפול מיני לאנשים עם צרכים מיוחדים, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת חיפה. בוגרת אוניברסיטת תל אביב: B.A בסיעוד. בוגרת אוניברסיטת חיפה: MA בבריאות נפש קהילתית. בוגרת קורס לטיפול מיני באוניברסיטת בר אילן. התמחות בטיפול מיני במרפאה לטיפול מיני, בית חולים "מאיר" כפר סבא. לינק לאתר שלי http://www.lenak.co.il/
שלומית שדמון-אזרד
שלומית שדמון-אזרד
אנתרופולוגית רפואית מנהלת מערך התמיכה בארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים בישראל CareGivers Israel שותפה לכתיבת מחקר (מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל) על בני משפחה מטפלים בדמנציה בארץ ובעולם בעלת ידע מניסיון כבת משפחה מטפלת- Caregiver

מובילי קהילה

רם בלס
רם בלס
יו"ר מתנדב בעמותת ענבר למחלות ראומטיות, אוטואימוניות ודלקתיות. מטפל כבר למעלה מ-20 שנה באישתי ומתמודדים יחד עם ראומטיק ארטריטיס (RA).
כמוניבני משפחה מטפלים תמיכת בני משפחה בחולי סרטן

תמיכת בני משפחה בחולי סרטן

08/02/13 23:12
8 תגובות


אני בת 66, חולת סרטן עם גרורות בריאות. יש לי 2 ילדים גדולים והם רואים אותי כבריאה. אני חלשה וישנה הרבה, והם כמעט לא שואלים מה שלומי ומה המצב, אפילו כשאני מספרת שעליי לעשות CT  כמעט אף פעם הם לא שואלים  - מה התוצאות. אני מעוניינת בתמיכה שלהם אך לא מספרת להם הרבה כי ההתייחסות אליי היא כאל כמעט בריאה רק עייפה יותר. איך לעניין אותם, לשתף אותם ולזכות בתמיכה מהם?



תודה



דלית2



תגובות

דלית2
08/02/13 23:13

 

אני בת 66, חולת סרטן עם גרורות בריאות. יש לי 2 ילדים גדולים והם רואים אותי כבריאה. אני חלשה וישנה הרבה, והם כמעט לא שואלים מה שלומי ומה המצב, אפילו כשאני מספרת שעליי לעשות CT  כמעט אף פעם הם לא שואלים  - מה התוצאות. אני מעוניינת בתמיכה שלהם אך לא מספרת להם הרבה כי ההתייחסות אליי היא כאל כמעט בריאה רק עייפה יותר. איך לעניין אותם, לשתף אותם ולזכות בתמיכה מהם?

תודה

דלית2

הנרייטה
09/02/13 5:33

בוקר טוב דליה

אני כול כך מבינה אותך.נכון אני יותר צעירה ממך אבל עברתי מספיק בחיי. נכון משאת עוברת זה קשה מאוד ואת זקוקה לתמיכה מלאה אבל ילדים הם במרבית הזמן חושבים רק על עצמם בלבד. אני לא אפרט כמה פעמיים אני בוכה ומתחננת ליחס מהבת שלי במיוחד טלא עוזר כלום. את צריכה להיות חזקה ומתוך נסיון תתבססי יותר על חברות וחברים קרובים . תדברי עם ילדך והם חייבים לדעת שזה לא סתם עייפות. אבל אסור לך לקחת ללב אם הם לא יחשיבו לך כי הגוף פיזי ונפשי זקוק לחיזוק .

מחזקת אותך המון

הנרייטה

שלום דלית היקרה

 צר לי לשמוע על מחלתך וכן התעצבתי לשמוע על בדידותך בתוך המחלה לפחות מול הילדים. 

אין ספק שלילדים הרבה פעמים קשה להתמודד עם מחלת הוריהם.

את גם מציינת שהם תופסים אותך כבריאה וחזקה וכנראה מדחיקים את חומרת המחלה.

יתכן שגם ההדחקה של ילדייך וגם העובדה שאת לא כל כך משתפת אותם שמה אותך במקום שאת מרגישה בדידות וריחוק מצדם.

אני מצטרפת לדברי הנרייטה שכדאי לשתף חברות קרובות ואנשים קרובים (לא הזכרת בעל) אבל לא לוותר על שיתוף הילדים, גם תוכלי לשתף אותם בהרגשתך שאת חשה שאתם מרוחקים, שהיית רוצה יותר קרבה והבנה וגם תמיכה מצדם.

לעיתים באמת הילדים אינם רגישים מספיק ולעיתים זה פשוט חוסר מודעות וניהול שיח פתוח על הנושא יכול לעשות שינוי.

אני מאחלת לך רפואה שלמה וכן נחת מהילדים והלוואי וזה ישתנה לטובה.

נשמח שתעדכני בפורום. 

בהצלחה.

ריבי1
10/02/13 20:49

שלום אישה יקרה,

אני מאחלת לך בריאות , היי חזקה וקודם כל תומכת וסומכת על עצמך ולא נורא אם אומרים לילדים את מה שמרגישים , אחרת את מפספסת אה

 

בה וחיבוק חינם, אם קשה לך לדבר ויש לך על מי לסמוך ולהעביר לילדייך את מצבך אז דקה לא לחכות. ואני מאחלת לך אהבה וחיבוק גדול

 

 

amber
11/02/13 17:16

שלום לך דלית

צר לי לקרוא על כך שילדיך אינם מתעניינים במה שקורה לך ואינם שואלים למצבך. יתכן שזו הדחקה של הנושא כי  איכפת להם.  אולי זה כי אינם יודעים כיצד להתמודד.  כל כל פנים, לדעתי כדאי שתשתפי אותם במה שעובר עליך, ותביאי את עצמך ומכאוביך. כי יתכן שאינם מודעים...          התקשורת חשובה בין בני משפחה גם כאשר כולם בריאים, לא-כל-שכן בעת צרה. בד"כ כשמשתפים גם יש תגובה - ]פידבק.

בנוסף, אם יש לך חברה ידידה קרובה שאת יכולה לסמוך עליה, אפשר ורצוי לשתף אותה. יש סיכוי טוב שתזכי לתמיכה ועידוד.

היי חזקה .  

אני שולחת אליך חיבוק מכל הלב

ענבר

 

דלית2
13/02/13 18:57

לוורד מלמד, הנרייטה, ענבר ולכל מי שכתב לי - 

התרגשתי לקרוא את התגובות שלכן, זה ממש מחמם את הלב. אני מנסה ליישם את ההצעות שקבלתי ולהיות יותר פתוחה עם הילדים. למזלי, יש לי בעל טוב ומתחשב שעוזר לי הרבה, אך גם לו קשה בגללי. כמה חברות טובות שיתפתי וזה באמת מקל עליי. כשניסיתי לדבר עם אחד הילדים הוא ניסה להקטין את הבעיה ולא כל כך קיבל את הקושי הרב שלי. ושוב, קשה לי להמשיך בשיחה אתו ו"להוכיח" לו שבאמת קשה לי. אני לא מפונקת אך חייבת לדאוג לעצמי ולנוח יותר מבעבר. מקווה שהמסר ייקלט אצל הילדים והם יפניימו את מצבי. דרך אגב, הנכדים שלי יודעים שסבתא חולה ומקבלים זאת בטבעיות ולעתים שואלים שאלות וכמובן הם זוכים לתשובה בהתאם לגילם. 

שוב תודה,

שנהייה כולנו בריאים

דלית

 

מינרבה1
13/02/13 21:43

לדלית,

אולי פשוט תתני להם חומר על המחלה, על מנת שיבינו ולו במקצת מה עובר עליך.

צרי קשר עם האגודה למלחמה בסרטן, יש להם פעילויות רבות.

ריבי1
14/02/13 7:34

בוקר אור לך דלית היקרה,

שמחה שאת מיישמת את תחושותייך כולנו לא נולדנו לעשות הכל בצ'יק , לכן זה תהליך , וכנראה שכך צריך להיות , קחי הכל בסבלנות , רוגע ועם בעל אוהבזה יותר מכל,

בריאות