מנהלי קהילה
גזוז תשע בכיכר
תשע בכיכר ביום שישי
החבר'ה בפינה עומדים
אני ויואל ומשה
פלתיאל ורן
ס'תכלים על הבנות ומרכלים
גמרנו את הלימודים
יואל מסמן שכדאי להתקדם
לעברן
גיל 16 הכל כזה מן
קצפת ודובדבנים
גיל 16 רומן ראשון
מוביל לרומן שני
גבי מתוקה כמרמלד
ודינה שערה בהיר
יואל אז שואל
אם אפשר לדבר איתן
אמא לא תהיה
עד מאוחר
ואבא לא נמצא בעיר
אני אל יואל
מסתכל לקבל סימן
גיל 16 הכל קורה
הבנות מחפשות עניינים
אך לא יודעות אם כדאי
ללכת עם הבנים
דינה מרגישה כאב גרון
וגבי מצבה דומה
יואל מדבר אך זה
לא מסתדר איתן
גיל 16 הכל כזה
מן קצפת ודובדבנים
גיל 16 רומן ראשון
מוביל לרומן שני
עשר בכיכר ביום שישי
החבר'ה עוד מדברים
אני ויואל ומשה
פלתיאיל ורן
שבע ילדות עוברות
כמו שיר
אנחנו מטמוטטים
יואל מסמן שכדאי
להתקדם לעברן
כתבתי את השיר לכבודאלו שאוהבים נוסטלגיה ואת להקת "גזוז", וכאלה שכרגע לא מבלים ומדוכאים שיעלה מצב הרוח, ולמבוגרים שייזכרו בתקופה שהיו צעירים, סוף שנות ה-70 באמת היה אחרת הרבה יותר טוב, ותמימות, אבל צריך להמשיך להתמודד עם כל הקושי. שבת שלום לכולם!
תגובות
