איתי יקר. אני מבינה מדבריך שעברת חוויה קשה באשפוז. זה לא מפתיע אותי. אני נושאת תפילה שנים רבות למען שינוי קיצוני באייך שמתנהלים האשפוזים בבריאות הנפש. אשמח אם תספר מה קרה לך כאן. יחד עם זאת הקהילה כאן איננה שייכת לשום בית חולים ,היא מחבקת את האנשים כאן ללא קשר למסגרות בהן הם מטופלים בחוץ. ד"ר שטרייכר כאן בהתנדבות על מנת לסייע לאלו המתלבטים ביחס לטפול תרופתי ואנו מעבירים אליו מיילים בנושא. איננו יוצרים קשר טלפוני. אם הנך מעוניין אעביר את מה שכתבת עתה לד"ר שטרייכר. האם אתה רוצה לספר לנו קודם?

אני צריך טיפול נפשי שבו ילמדו אותי לחיות בשלום עם מה שעשו לי, אני צריך להפסיק את חוסר האמונה שלי במוסדות המדינה המדוברים שעשו בי ניסויים מאז ילדותי ועד היום.. אני חייב לסגור את המעגל הזה ששולט בחיי וכרגע הוא בהתפרצות חריפה שריח הגז מזכיר לי את מכות החשמל , השינה מזכירה לי את הקשירות שקשרו אותי וסיממו אותי כמו הייתי אחד הילדים היהודים בגרמניה הנאצית.. שרפו את ילדותי רק בגלל שגמגמתי.. זה נראה להם מחלת נפש מסוכנת שצריך אשפוז והתעללות קשה .. את יודעת מה הילדים שלי שלושתם הם הניצחון שלי , הניצחון שלי את הרוע ואת מה שהעבירו וציפו שאני יהיה כנראה בעתידי.. הם אותם הרופאים לא הצליחו לשבור אותי לגמרי . תמיד תמיד הייתה בי התכונה של להתגבר ולהצליח ולתת לשלושת ילדיי, מתנת השם את שנלקח ממני בגסות .. נכון היום אני במשבר חזק , הזכרונות צפים ומעיקים ומשבשים חיי. ואני נלחם ונלחם ונלחם בשדים האלה מנסה בכל כוחי לשלוט ללא הצלחה בכעס שלי על אותם רופאים עובדים סוצאלים שאליהם פניתי כדי שיעזרו לי ולכל מי שחשבתי אז בתור ילד שיוכל לעזור לי לשמור ילי על גופי הקטן והחבוט ... אך הם זרקו אותי מנעו ממני הגנה וקבעו את דרכי לעתיד .. חיים לא פשוטים עברתי בגלל אותם שנים. חיי נראו כמו רצף אסונות ... למרות כל זאת לא הפכתי לנרקומן ולא לעבריין . נלחמתי ממש נלחמתי על חיי יום אחרי ייום עד היום.... לפני כמה שנים נסעתי לבית חולים בנס ציונה וניסיתי לקבל שם טיפול נפשי חשבתי שאולי החזרה למקום הזה יעזור לי לסגור מעגל ולקבל טיפול.. אך הם בחרו לא לתקן את הטעות שלהם ואת מה שהם גרמו לי ולחיי.. נבלות נאצים .. חסרי בושה ... לא מספיק שהם גרמו לחילול גופי ונפשי והם עוד סירבו לטפל בי .. חיות אדם ... אני כותב את השורות כשהדמעות זולגות כאילו מנקות הזוהמה שסחבתי אתי מאז.. הרבה טיפולים נפשיים עשיתי לעצמי אפילו פעם אחת הצלחתי לסלוח אך כנראה שלא לשכוח . ניסיתי לטפל בבעיותי בכל מיני דרכים אך הפסיכיאטרים חשבו שהם חכמים ויודעים מה הטיפול המתאים לי. ובעצם החמירו מצבי עד שהגעתי למצבי היום... אז מה הטיפול שאני צריך..אין לי מושג אמיתי .. אני רק יודע שאני חייב לסגור את הפרק הזה.. אני כרגע מנסה לקבל קצבת נכות על מה שעברתי. לפי בדיקה עצמית שעשיתי לעצמי אני סובל מפוסט טראומה קשה . אני צריך שיעזרו לי לקבל את האישור על הפוסט טראומה ולקבל קצבה . אני גם צריך טיפול נפשי שאותו אני מקבל מפסיכולוגית מתוקה שאותה קיבלתי אחרי מלחמה ארוכה וקשה קשה מאוד . זה לא מספיק כי הפסיכולוגית עובדת תחת הפסיכיאטרים שעליהם אני לא סומך ( שעליהם הגשתי תלונה חמורה במשרד הבריאות ) בגלל מלחמתם העיקשת לא לטפל בי .. אני צריך לסגור את הפרק המכוער הזה ואני צריך עזרה .. מודע אני שזה לא יחזיר את ילדותי שנגנבה ממני בגסות אכזרית. וזה לא יחזיר את חיי אך זה כן יתן לי מנוחה לחיות עם זה בשלום. .. יש הרבה דברים שעברתי בגלל זה ושבגללם סבלתי רבות ועל זה אין טיפול ואין פיצוי מספיק כדי לתקן... 

סוף סוף הצלחתי לישון כמה שעות של שינה מסרטי האימה ולהתעורר במחשבה שאנשעם בחלוקים לבנים קושרים את גופי מחברים את כבלי החשמל לגופי המזיע ומפעילים את המתג שוב ושוב ושוב... לא הספיק זה אז גם הם עשו בי..................................... ממש נהדר לחוויות חלומות אימים בגילי , ממש נחמד לחוות חלומות של ניצולי שואה.. חלומות על עינויים זה אכי האחי בזמננו . ממש תענוג אמיתי.. היום בבוקר כשסיפרתי לאחותי את שעובר עלי קיללתי את הרגע שנולדתי הילד היפה במשפחה ילד בלונדיני יפה תואר כך מספרים כולם.. היופי הזה הוא אסוני, היופי הזה גרם למטורפים להסתכל עלי ולחשוב מחשבות זדוניות שחלקם בוצעו ללא רחמים.. ילד ממש קטן הייתי שלא ממש הבין את משמעות מעשיהם , הם שדדו ממני את החיוך והילדות שגם ככה לא ממש הייתה טובה אלי.. הטראומה הזאת גרמה לי לגמגום נוראי ( תוצאה של הפחד) הורי לא הבינו כי הם היו עסוקים בפרנסה ורופא המשפחה הזקן המכשף הזה הוא זה שחשב שאשפוז במוסד בגילי זה מה שיפתור את בעיותי . ח אני מקווה שהוא נשרף בגיהנום .. אני מודע למצבי ויודע שכרגע אני בבעיה גדולה . בעיה שעם הזמן אולי תדחק הצידה לכן אני צריך עזרה והכרה . הכרה על מה שעשו לי הכרה שהם טעו כשעוללו לי את זה וקבעו את חיי .. חיים שכל יום היה מלחמה מלחמה בפיתויים להיות נרקומן כדי לשכוח , מחשבות על להיות עבריין כדי להתנקם על מה שעוללו לי ועל שחיללו את גופי ונשמתי .. אך לא פניתי למקומות האלה כי רציתי לנצח אותם להראות להם שהם לא הצליחו לשבור אותי ואת נשמתי.. ואני ניצחתי אני יודע שניצחתי את חיות האדם האלה.. ניצחתי אבל לא התגברתי... 

בכל המצב הזה שבו אני נמצא שלושת ילדיי המוכשרים והיפים עומדים מול עניי ועליהם אני חושב כשאני עומד להשבר ולהתרסק.. הם גלגל ההצלה שלי האהבתי אליהם לא מאפשרת לי לאבד את עצמי .. הם האור המוביל והטוהר שבילדות.. ממנם אני חווה חוויות שנגזלו ממני . החיבור החם והדאגה אליהם גורמת לי להבין שיצאתי מהמעגל נזה שבדרך כלל אנשים שעברו דברים כמותי מעבירים זאת לילדיהם וכך הלאה.. לא נתתי להם את התענוג הזה .. אני בחרתי כבר בילדות שאני יהיה אחרת ... כנראה שאכזבתי הרבה אנשים שרצו לראות אותי אבא אלים ואולי יותר גרוע חס ושלום.. שיזדיינו החלאות האדם שניסו לעצב אותי כאילו אני רובוט .. + 

מתחת למסכה אין רגיעה, אין השלמה ואין ביטחה.מתחת לה נמצא אני אמיתי, הנמצא במבוכה, בפחד ובבדידות. אך אני מסתיר זאת איני רוצה שאיש ידע על כך.אני נרעש מעצם המחשבה כי חולשתי תתגלה. משום כך אני יוצר בתאווה מסכה כדי להסתתר מאחוריה, חזית מפוקחת ושלווה העוזרת לי להעמיד פנים ומגינה עלי מהצצה היודעת ורואה.אבל הצצה זאת היא ישועתי. ישועתי היחידה, ואני יודע זאת. זה הדבר היחיד היכול לשחרר אותי מעצמי, ומחומות בית הכלא אשר בניתי לעצמי ומהמחסומים אשר חונקים אותי.אך אני איני אומר לך זאת, איני מעז, אני פוחד.אני פוחד שאחרי "ההצצה" שלך לא תבוא אהבה וקבלה. אני פוחד כי לא תעריך אותי. כי תצחק וצחוקך יהרגני. אני פוחד כי עמוק - עמוק בתוכי אני לא כלום. שאיני טוב דיי ושאתה תדחה אותי. וכך אני משחק את משחקי, משחק מעמידי הפנים והמיואשים. עם חזות בטוחה מבחוץ ומבפנים - ילד רועד! אני אותו הילד המבקש ממכם ללא הגמגום שעליו התגברתי בבקשה אל תתעלמו !!

תצטרכו לעזור לי בהושטת ידכם, גם כאשר נדמה שזה הדבר האחרון שאני צריך או רוצה. אל תאמינו לי כי האגו , הפחד , והבושה הם שולטים במחשבתי! אני רוצה שתושיטו לי יד ושתובילו אותי למקום בטוח מקום שבוא עברי לא שולט בחיי ומחשבתי.. 

איתי היקר

אתה מתאר מסכת אימים שעברת מילדותך, התעללויות באשפוזים וזיכרונות שמכים בך מתקופות אלו ואינם מרפים ובכל זאת , למרות הדברים הנוראים שעברת הצלחת להקים משפחה, להביא 3 ילדים שמהווים עבורך עולם ומלואו ומאפשרים לך להיות הורה שדואג ומסייע לילדיו, הורה אוהב וחומל, נראה גם שלמרות הקושי לבטוח באחרים מצאת לך נחמה בפסיכולוגית שאתה נמצא אצלה בטיפול ויצרה אתך קשר טוב. אתה כותב את חוויותיך באופן חד ומצמרר, אולי הכתיבה תסייע לך לפרוק את הכאב שאתה נושא על עצמך, אתה יכול לכתוב בפורום או לעצמך, תן למילים להוציא את הכאב שצברת ומי יתן ובכך תמצא מזור לכאבך.

הכתיבה משחררת ולפעמים מביאה אותי למחשבה שאני אישיות מרובת פנים שיכול להפריד בין הבוקר לערב בן הפגיעה הנפשית ששולטת בי לבין שלושת ילדיי שאיתם אני כמו אדם בריא שלא עבר דבר בחייו... אין לי מושג איך אני מצליח ומה זה אומר עלי ! אני רק יודע שכרגע אני בבעיה גדולה שמסכנת את גדר ההפרדה הזאת שבניתי במשך חיי... יש לציין שאין סכנה לשלושת ילדיי חס ושלום.. אבל בהחלט יש סכנה להתפרצות ( כבר קיימת) נפשית שלפי הבנתי נקראת פוסט טראומה מאוחרת... חוסר השקט המחשבות חוסר השינה והריחות מטריפים אותי וגורמים לי לעצבנות וכעס המון כעס.. אך גם כשאני בתוך המצב הבעייתי הזה ואחד מילדיי מתקשר אני הופך להיות האבא העדין והמצחיק כמו שאני איתם ברגיל.. לא פשוט לחיות כך ואין לי מושג איך להתגבר ויש על מה.. הפסיכולוגית מתוקה אמיתית אבל נראה לי שאני קצת גדול עליה ושהיא לא ממש תצליח לעזור לי במצבי הנוכחי... קראתי הרבה מאמרים על אנשים כמותי ואני יכול להעריך את מצבי .. ואני מעריך שאני במצב של שבירה שללא טיפול נכון יכולה להחמיר חס ושלום עד אשפוז ... לא פשוטים הם ימיי ממש לא פשוט.. 

אפי גיל תודה !!

איתי יקר. אכן יש לך כוחות לא רגילים וכנראה שכאשר אתה מרגיש משמעות בחיים (להיות הורה טוב) זה מייד מרים אותך לתפקוד אחר לגמרי ולהרגשה אחרת לגמרי. ראשית, כדאי ורצוי בתקופה הזו להיעזר בכדורי הרגעה. שנית, מאוד יכול להיות, שכרגע הטיפול הפסיכולוגי הוא "קטן" לעומת הסערה. לכן כדאי להוסיף עליו מקורות תמיכה להקיף את עצמך. למשל...אפשר בתקופה זו להגדיל את שעות הטיפול, ללכת לקבוצת תמיכה, להרשם למקומות עם פעילות ספורטיבית ולהוציא את כל הזעם שם. מה בעבר היה מרגיע אותך?, מה אתה יודע על עצמך שעושה לך טוב? ביחס לשינה אתה חייב לדאוג להארכת שעות השינה...האם ניסית לקחת משהו?

בעיר שאני גר בא אני צריך לאודות שנתנו לי בכלל פסיכולוגית..ניסיתי להצטרף לקבוצות תמיכה ולא מהיום ולא מאתמול.. פעמיים בשבוע זה מה שיכולים לתת לי כדי להתמודד עם שעבר עלי.. בנוסף לבעיות הנפש אני נכה המרותק לבתי רוב הימים ללא יכולת פיזית או נפשית לצאת מהבית .. ההתמודדיות היום יומיות לא פשוטות איך שאני לא מסתכל על זה! בגלל מצבי החלטתי לנסות לטפל במצבי על ידי זה שאני מדבר עם משפחתי חבריי וחברותי . ועמובן בכתיבה.. אתמול הצלחתי לצאת מהבית בערב לטיול בטיילת וזה ממש לא היה פשוט..הייתי צריך לשתות ולעשן ולהלחם בעצמי כדי לצאת. וגם כשיצאתי כבר אז לא היה לי פשוט שפ בחוץ מוקף באנשים זרים .. הזכרונות צפים ודברים חדשים עולים ומטלטלים אותי בסערה מטורפת.. כבוגר אני לא מצליח להבין את ההתאכזרות הקשה שעברתי ובטח עוברים אנשים אחרים.. נזגרתי למה גמגמתי בילדותי.. וזה כי הבן שרלילה שעשה בי מעשים שרף את לשוני בסכין לוהטת .וזה כדי שאני לא הצליח לספר את מה שהוא עשה. והורי איפה הם היו ??? אין לי תשובה . ונראה לי שגם לא בא לי לחשוב על זה.. הרגשתי היום היא שאני חווה את -פשש קשה לי לכתוב את המילה .....אני חווה את זה ממש כאילו אני עובר את זה עכשיו !  מטבעי אני אדם חזק בעל רצון עז לחיים ואבא בלתי מתפשר לתת לשלושת ילדיי את שנלקח ממני בגסות אכזרית.. אני לא הוותר ולא הפסיק להלחם למען ילדיי יגדלו ויהיו משהו , שידעו שיש להם אבא שמעצים את רצונם וחלומם להיות עצמאים בחייהם ובבחירת מסלולם האישי של כל אחד מהם.. ופיצול אישיות שלי כשאני מדבר איתם הוא פשוט מדהים. אני כמו מוחק או מוזיז הצידה את בעיותי ומדבר איתם באהבה מעצימה .. כל זה לא עוצר את הצפתי בזכרונות ולא מקל על הכאב הגופני והנפשי! אני חוזר וכותב הבית חולים בנס ציונה חייב לקחת אחריות על מה שעשו לי ולטפל ולעזור לי להתמודד היום עם הזכרונות והפוסט טראומה ממנה אני סובל .. הם גם צרכים לקחת אחריות על מסלול חיי מאז ועד היום . הם פגמו ביכולתי לחיות חיים רגילים כאחד האדם...לא סולח ולא מתכוון לוותר.. 

יום נהדר עבר או עדין עובר עלי..ללילה ללא שינה רציפה, והתעוררות לתוך שביל ארוך לתוך העינויים שעברתי . חלק אחרי חלק זה מראה לי עוד חלק כשהחזק ביותר בחלקים הקשים זה הסכין הלוהטת ששרפה את לשוני כדי שאני לא אספר את שעשו לי.. נלחמתי כמו אריה צעקתי בעטתי ושרטתי אותו בפניו אך כל זה לא הועיל והסכין הלוהטת הגיעה ללשוני וקבעה גורלי מאז.. לקחו ממני את הזכות לדבר ולהביע את עצמי .. הפחד והכאב שיתקו אותי גרמו לי להתנתק מהכאב וממה שקורה סביבי כדי לשמור על שפיותי.. המעשה הזה הציל אותי ואני לא זוכר דבר ממה שנעשה אחרי שהתנתקתי... כך גם עשיתי עת כיבו סיגריות על עורי  סיממו אותי קשרו אותי וחישמלו אותי כמו אחרון הפושעים . באותו רגע ממש כשהבנתי מה הם עושים לי אז חשבתי שהם עומדים להרוג אותי ולהעלים את הפשעים שלהם!! אך אני הייתי חזק ונזכרתי בהתנתקות שלי מעצמי הגופני וזה בדיוק מה שעשיתי באותו הרגע כשהרגשתי את זרם החשמל מגיע.. ואולי זה מה שהציל אותי ובזכות זה אני יכול לספר את שעבר עלי ...ניצחתי את העינויים והמוות שחיכה לי .. ניצחתי והתגברתי על הרבה דברים כאילו מלאך שומר עלי.. שלושת ילדיי הם הניצחון הגדול ביותר הם ההוכחה לניצחוני.. אך כל זה לא מעלים ולא משקיט את הזכרונות הצפים כמו מחפשים מקום יציאה מהמרתף שם הם היו קבורים.. וברור לי ואני יודעעע שאני צריך עזרה כדי לשחרר את זה נכון ובכמויות נכונות כדי לא לאבד שליטה .. במקום שאני גר אין מצב שיכולים לעזור לי.. ואין לי אפשרויות כספיות ללכת לפסיכולוג 'קליני פרטי... כתבתם לי וגם קראתי שאתם לא יכולים לעזור מעבר לתגובה פה ושם ובתמיכה פה באתר כמוני... אבל 2 ממכם פסיכולוגים פסיכיאטר  ועובדת סוצאלית שמנהלים את האתר המבורך הזה.. אני מבין שזה בהתנדבות ושאתם עושים עבודה מבורכת.. אבל אני צריך לבקש ממכם לייחס לדברים הנכתבים ולחשוב על דרך שבא אתם יכולים לעזור לי!!  לגוף ולנשמה הייתה היכולת לשמור את זה קבור עמוק עמוק בנשמתי ..אולי כדי לתת לי הזדמנות להתחזק ולהתכונן לעכשיו להתפרצות הזאת שאני חווה .. אני לא יודע איך לקבל את זה ואני לא באמת מוכן וצריך עזרה חיצונית ואמיתית מהמקום בו אני גר..ללא עזרה או הכוונה יש מצב שמה שמשתחרר ישתלט על חיי ישנה ויפגע לי בחוזקי המועט שנשאר.. 

אני רוצה לומר שהייתי אתמול אצל הרופא הנזכר למעלה באופן פרטי, וקיבלתי יחס מזעזע..ונאלצתי לעזוב את הפגישה עוד לפני שהיא החלה. 

אשמח לתת פרטים לאחראים כאן או לכל מי שרוצה שידעו להיזהר.