יש כמובן לטפל בטרשת במרפאה נוירואימונולוגית. אין קשר בין הטרשת לבין פריצות הדיסק הצואריות שעלולות אף הן לגרום לחסרים נוירולוגים במידה וקיים לחץ על חוט השדרה. עליך להתיעץ עם נוירולוג או מומחה עמוד שדרה לגבי האפשרויות הטיפוליות.

כל טוב ובהצלחה

הי רנה

ניסית כירופרקט?

אני יודעת להמליץ אל אחד בפרדס חנה אבל בטח יש בכל הארץ, לדעתי שווה בדיקה.

בהצלחה עינת

ד"ר אוריאל, בMRI הראשון לא התגלו פריצות דיסק, התגלו נגעים בחוט עצמו שממש נגסו בו. התלונות שבגינם המליצה הנויורולוגית על MRI  צווארי היו התקפי רעד בכיפוף ראש, רגישות לריחות וקור שתקפו את הלסת בכאב נוראי.

קור ממזגן או ממאוורר, לא רק תוקף את עמוד השדרה הצווארי, אלא את כול הראש כולו - אני מרגישה שהראש והצוואר הם כמו עצב שן חשוף... מה הקשר בין רגישות מריחות, עשן סיגריות , בשמים, אפילו רעש, לכאבי צוואר ומעלה הצוואר שגורם ללסת שלי להינעל.

ראוי לציין שהמערך הנויורולוגי בתל השומר לא מצא עבור התלונה שלי סיבה באותה עת.

אחרי שנתיים ביצעתי שוב MRI ובו התגלו פריצות הדיסק.

הכאב התחיל 5 שנים לפני הMRI הראשון מכיפוף צוואר.

הדבר גורם לי סבל רב

יש צורך לפנות עם כל הבדיקות ההדמיה שנעשו בנקודות זמן שונות לנוירולוג המטפל על מנת שיבחן האם קיימת דינמיקה בין הבדיקות והאם קיים קשר לפריצות הדיסק.

אני רוצה לציין כי לא כול מה שנוירולוג אומר קדוש. אני לא עושה שום דבר ממה שהרופא שלי אמר לי. אני מטפל בעצמי עלידי דיאטות מתוחכמות. ואני מרגיש מצויין. אני לא שולל התקפים בעתיד. אני יכול לומר שהדיאטות שלי יותר טובות מהתרופות שקיימות היום בשוק.

שלא יהיו אי הבנות אני מכבד כול רופא. אבל הידע שלי בא לא רק מרפואה מערבית אלא רפואה סינית. תרופות סבתא ועוד כמה רפואות.

דרך אגב...ניסיתי פעם להפחית פחממות ולאכול יותר חלבונים....חטפתי בוסט היסטרי למשך חודש, אחר כך 'חזרתי למוטב'...לצערי

היי יאיר, איך אתה מתמודד עם ההתקף? איך הוא בא לידי ביטוי?

מקווה שיעבור בקלות וללא נזקים, במידה ואתה חש בהתקף אני ממליץ לפנות לנוירולוג. הבדיקה שלו יכולה להסביר ולהאיר את מצבך וכמובן בסוף אופן הטיפול תמיד יהיה בידייך ולבחירתך.

אני אוכל ללא גלוטן. אני מתקרב לטרי וואלס - בלי סיבה אמיתית... יאיר5: גש לנוירולוג האהוב עליך. בלי קשר לכלום פשוט חבל על הסימנים שישארו... שבוע שעבר קיבלתי חמישה ימי סטרואידים. אני אוהב לקבל סטרואידים... ואני די בטוח שהם התרופה הלא סטטיסטית היחידה. לפני קיבלתי גילניה. עכשיו אני חוזר לטיסברי.

Rene2 היקרה, אני כבר שעתיים חושב שמאד הייתי רוצה להגיב לך אבל אני לא יודע מה לכתוב. קודם כל - אצלי יש עשרות פלקים במוח, ואחד בעמוד השדרה הצווארי ואחד בגבי. בלי קשר לתלונות אני עושה mri מוח, עמ"ש ועמש"צ פעם בשנה. פעם אחת היה יותר... אני לא חושב שהרגישות לריחות קשורה לנגעים בעמוד השדרה. אני מוגדר כחולה התקפי - הפוגתי, למרות זאת, אצל חולים ששוחחתי איתם היה נראה שיש דברים שמתדרדרים בצורה קבועה ויש דברים שפתאום נהרסים. איזו תרופה את מקבלת?

קיבלתי קופקסון והפסקתי. חוץ מחורים במקום ההזרקה לא חשתי יציבות או הטבה- נהפוך הוא.

סטרואידים אני מסרבת בתוקף לקחת.

חוץ מזה החיים אחלה.

( :

כי למחלה פרוגרסיבית מתקדמת אין תרופה מובהקת. כי מה שסטרואידים יכולים לעשות - גם הגוף יכול לעשות, רק בפרק זמן ממושך יותר. כי לסבתא היו גלגלים וגם לי יהיו גלגלים. למה? כובע! כי חם בחוץ!

( :

צריך להבין שמדובר במחלה מאוד מאוד קשה. וכן גם הדיאטה מאוד מאוד קשה. למרות שאני יודע  איזה מאכלים מזיקים לא תמיד אני מצליח לשמור על הדיאטה.  צריך להבין שהגוף לא שוכח ולא סולח. כלומר אם אכלת מאכל שהיה אסור לך לאכול.  אז זה מקרב אותך להתקף.

ההתקף שלי הפעם הוא בשתי הרגליים ושתי היידיים. אני מקווה שזה לא יתפוס לי גם את העיין. אני יודע גם למה קיבלתי התקף כי לא שמרתי על הדיאטה. זו היא דיאטה מאוד קשה. קשה מאוד לשמור עליה כי אסור לאכול המון מאכלים. צעד ראשון יש להוציא סוכר לבן מהתפריט היומי שלכם. שזה אומר כול מה שמכיל סוכר לבן אסור לאכול אותו.

הדיאטה שלי בגדול

1. טיהור הגוף מפסולת  ורעלים.

2. הורדת רמת הדלקת בעמוד השדרה ובמוח.

3. חיזוק מערכת החיסונית.

רנה: מי איבחן אותך כ"פרורגסיבי מתקדם"? ונניח ותקבלי סטרואידים תחושי בשיפור? אז אולי את לא לגמרי פרוגרסיבי מתקדם. ואם תקחי תרופה לטרשת התקפית - תמנעי 10 אחוז מהנזק? לי נראה שכדאי להישאר "התקפי" כל הזמן. יאיר: יש לי בעיה עם החלק של חיזוק המערכת החיסונית. הרי מדובר במחלה אוטאימונית...

אני חושב שבתגובותיכם עולה המורכבות של מחלת הטרשת הנפוצה והטיפול בה. כיום בהקשר של המערכת החיסונית אכן מקובל לדבר על ויסות או איזון התגובה החיסונית ואני מאמין כי לכך יאיר התכוון.

נכון שהתרופות אינן מרפאות מן המחלה או מונעות לחלוטין את התקדמותה, אך בהחלט מצמצמות את הנזק. יש לכך הרבה עדויות, אחת הבולטות בעיניי היא הפער בין מצב המאובחנים לפני שלושים שנה ולבין המצב היום בו רוב האנשים עם טרשת נפוצה מקבלים טיפול תרופתי. היום הרבה יותר טוב, אך כמובן שניתן להבין את התסכול על כך שאין את התרופה המושלמת האמיתית.

ערן, האם באמת ובתמים רוב המאובחנים היום המקבלים טיפול למחלה חיים משך זמן ארוך יותר?

האם באמת יש למערך הרפואי מספיק נתונים כדי לבדוק את המסקנות האלה בהתחשב בעובדה שפעם מחלת הטרשת נפוצה היתה מאובחנת על דרך השלילה וחלק מהחולים לא היו מאובחנים בכלל.

אני סבורה שטרשת נפוצה היא מחלה כול כך רחבה שהמערך הניורולוגי ה'בא' יפרק את המחלה לתתי מחלות עם אפיונים יותר מהותיים כדי להפנות טיפול יותר נקודתי.

דעתי בחצי לירה

רונן, האבחון שלי נעשה בתל השומר. אני פרוגרסיבי מתקדם עם התקפים הפוגתיים רחבים. יש לי מעט מאוד התקפיםי ונגעים שהופכים חורים שחורים  עם הזמן ומביאים אותי לנכות מתקדמת 

היי רנה

התסובה היא בהחלט כן. לא רק שחים יותר זמן בזכות הטיפולים, אלא שהשיפור הוא בכל המדדים שאנו יודעים להעריך: התקדמות הנכות, יכולת ההליכה, החשיבה, תמונת ה- MRI, רמת התפקוד, איכות החיים, הישארות בעבודה ועוד ועוד...

כמובן שמלבד התרופות יש עוד דברים שהשתנו בתקופה האחרונה, כמו: אבחון מוקדם יותר, מודעות למחלה, שיפור באמצעי ההדמייה (MRI), תמיכה ועזרה למטופלים - וייתכן שמלבד השיפור בתרופות, גם משתנים אלו תמרו לשיפור המשמעותי שנראה בתקופה זו.

ולגבי דעתך ב"חצי לירה" - זוהי דעה שנשמעת רבות בכנסים מקצועים, והיא מסבירה את השונות הגבוהה בין המטופלים וכנראה שזהו העתיד. יש לנו גם דוגמה לכך מן השנים האחרונות, שסוף סוף נמצא המדד שיכול להבחין מחלת הטרשת הנפוצה לבין מחלת ה- NMO (דוויק) ואז כמובן נראה שיפור בטיפול בשתי המחלות. קשה לדעת האם יהיו שמות שונים למחלות, או ניבוי יותר טוב כבר מן הסימנים הראשונים לשאלות: כיצד תהיה התקדמות המחלה למטופל ספציפי זה? איזו תרופה תתאים לו ביותר? אילו שינויים באורח החיים עליו לעשות? העתיד הוא רפואה מותאמת אישית, בה לכל אחד יפרקו את מרכיבי המחלה הספציפיים שלו ויקבל טיפול מתאים למאפיינים אלו.