מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילההפרעת אכילה?

הפרעת אכילה?

20/10/15 0:27
10 תגובות

שלום לכולם, אני קוראת פה כבר די הרבה זמן ומתחבטת, אם אני במקום הנכון, ואם לשתף או לא, אז ככה:
אני בת 25, לפני קצת יותר מחצי שנה התחלתי דיאטה, בהתחלה מאוזנת, ארוחות מסודרות, ספורט, לא משהו מיוחד.. לאט לאט מצאתי את עצמי מפחיתה יותר ויותר, מגבילה, מתנזרת ומקצצת, משתדלת לא לעבור את ה400-500 קלוריות ביום, בידיעה שזה לא ממש בריא, אבל מצב קיצוני דורש אמצעים קיצוניים ואני רק רציתי (ועדיין רוצה) להיות הכי רזה שאני יכולה. ירדתי די הרבה במשקל, אבל זה אף פעם לא מספיק, כולם רואים את השינוי בי חוץ ממני, אני רוצה לרדת עוד ועוד. בשבועות האחרונים אני שמה לב שאני חלשה יותר, כבר לא מסוגלת לעבוד שעות ארוכות, להתרכז בלימודים וכאלה. בנוסף, התחילה לי נשירת שיער מ-ט-ו-ר-פ-ת ואני פוחדת מזה ממש. חברים ומשפחה התחילו לזרוק לי הערות כמו: את מגזימה, מה קרה לך, תפסיקי להרזות, שלא תפתחי לי הפרעת אכילה וכל מיני כאלה. המטרה היא כבר לא להראות הכי רזה אלא לנצח את המשקל, לרדת עוד ועוד,אני מרגישה שקצת איבדתי כיוון ושזה מתחיל לפגום לי בחיי היומיום. אני כל הזמן בראש עסוקה בכמה אני שוקלת עכשיו, כמה הייתי בבוקר, כמה אעלה אם אוכל ככה וככה וכו'. אני לא בטוחה שיש לי בעיה או הפרעת אכילה ואם אני בכלל במקום הנכון, אני לא רוצה שאף אחד ידע כי אני בעצמי לא בטוחה בזה, אבל אני מרגישה שאיבדתי כיוון ושאני לא מצליחה למצוא את הדרך חזרה ולא כל כך בטוחה שאני רוצה למצוא אותה בכלל :/ ואני לא יודעת מה לעשות


תגובות

הדרך-שלי
20/10/15 0:31

צר לי לשמוע אבל לפי מה שאת מספרת זו הפרעה אכילה .. :/ וזה ממש מוכר לצערי :/ תרגישי טוב

אודי-4000
20/10/15 0:54

כדי לך ללכת לטפל בזה כמה שיותר מהר אל תזניחי את זה

הדרך-שלי
20/10/15 1:15

בהחלט!!

הי איילת, ברוכה הבאה! נשמע שאת לא סתם כותבת כאן.. בהחלט התיאור שלך מדאיג ומצריך טיפול. זהו מדרון חלקלק וכדאי לתפוס אותו בזמן ולהבין את הצורך העמוק שלך להמשיך ולרזות ולמנוע מעצמך תזונה בריאה. מניחה כמובן שלהכל הפעה על מצב הרוח שלך וכמובן שישנן השפעות נוספות של המצב. האם היית רוצה ללכת לטיפול?? אפשר לכוון אותך למקומות המתאימים לטיפול. לא כדאי להישאר עם זה לבד! כתבי לנו ובהצלחה!!

איילת100
20/10/15 9:37

תודה לכולם על התגובות וההתייחסות...

נועה, אני לא יודעת אם הייתי רוצה לקבל טיפול, אם זה יצריך עלייה במשקל אז לא! אני מתביישת בזה מאוד, כל פעם שמישהו מנסה לדבר איתי על זה אני מבקשת להחליף נושא, מאדימה כולי או פשוט משקרת ואומרת שאני אוכלת מלא ושהכל בסדר. אסור לכתוב פה משקלים או דברים כאלה אבל המשקל שלי הוא תקין, נמצא על הגבול התחתון אבל אני לא בתת משקל או משהו כזה, אז אני מרגישה שזה לא לעניין לבקש טיפול או לחשוב בכלל שיש לי הפרעת אכילה אם אני לא מספיק רזה, מצד שני השיער שלי נושר בכמויות לא הגיוניות ואני ממש פוחדת שכולו ינשור בסוף אז אני לא יודעת.. וכן את צודקת יש לזה המון השפעה על המצברוח שלי, אני קצרה לאנשים, חסרת סבלנות, ואולי באיזשהו מקום קצת איבדתי את השמחת חיים שלי

אודי-4000
20/10/15 12:03

היי אילת הבנתי ממך שאת מפחדת להיכנס לטיפול שלא תעלי במשקל אז ככה אם תשארי בלי טיפול שזה מאוד קשה את עלולה לרדת יותר ולהגיע למיון ואז זה לא יהיה בשליטתך וזה עלול להיות אישפוז ארוך עשיתי תטעות הזאת והייתי מאושפזת שנה וחצי בכפיה ואם תלכי עכשיו לטיפול זה יכול להיות גם בלי אישפוז ולמטפלים אין סיבה סתם לעלות אותך לההפך הם יעזרו לך לשמור על המשקל

ברוכה הבאה איילת. את כן בתת משקל ואני אומרת את זה בלי לדעת כמה את שוקלת מהסיבה הפשוטה, שאם את צריכה לרעוב, לסבול פיסית ונפשית בשביל להיות במשקל הזה, זה אומר שמבחינת גופך זה תת משקל בהחלט. עזבי טבלאות ונורמות. זה לא תמיד רלבנטי. מה שאת מתארת רלבנטי יותר ומרמז באופן בולט על קיומה של הפרעת אכילה. הבשורה הרעה היא, שאם תמשכי ככה זה רק ילך ויחמיר עד רמה מסכנת חיים. הבשורה טובה היא, שטיפול בהקדם יכול ממש לעזור, עד לרמה שתצאי מזה לגמרי ותחזירי לעצמך את החיים! אז מה את אומרת? תחשבי שוב לגבי טיפול?

איילת100
20/10/15 17:02

אני לא רוצה שתהיה לי הפרעת אכילה! אני לא רוצה לסכן את החיים שלי! והכי אני רוצה שיפסיק לנשור לי השיער!!! איך זה עובד הטיפול? מישהו חייב לדעת מזה? אפשר לצאת מזה לבד? אני כן רוצה להחזיר לעצמי את החיים

הדרך-שלי
20/10/15 18:50

לבד זה חא אפשרי אני כבר שנה פלוס חושבת שאפשר לבד אבל ממש לא

איילת יקרה, אף אחד לא יכול להכריח אותך לעלות במשקל וכך גם לגבי הטיפול. במקום בו יש תנאים, קשה להיות בעמדה של ריפוי. המרחב הטיפולי אמור להעניק תמיכה ומקום להסתכל על המתרחש, להבין ביחד מה קורה לך, לבדוק תחושות רגשות ותהליכים שעוברים עליך ולהבין מדוע את נאחזת בצמצום וסובלת.. במקביל החלק של הטיפול הדיאטני מסייע לדאוג למצבך הגופני. ממליצה כן לחשוב על זה, הסימפטומים שאת מתארת מדאיגים בעיני... לילה טוב.