בתיה יקרה,
מדבריך נשמע שאת במצוקה קשה עקב המצב כרגע וככל הנראה גם המחשבות על העתיד האמור לבוא. בנוסף נשמע שהצלחת למרות המחלה לעשות הרבה בחייך, לגדל שתי בנות ולשמור על עבודה ועכשיו מרגיש לך פתאום שהכול מתפרק.
האם תוכלי לספר על עצמך מעט יותר, בת כמה ? האם היו בעבר משברים דומים למשבר שאת חווה עכשיו ?
לגבי אשפוז ישנם מספר אפשרויות, אבל לפני זה חשוב לומר שלרוב אין לזה השלכה על תעסוקה עתידית, אני אומר לרוב כי יש מקומות בודדים לרוב ארגונים מאוד גדולים שעשויים לבקש אישור רפואי שלא עברת אשפוז אבל לרוב הנושא כלל לא יעלה בעת קבלה לעבודה.
ועכשיו לסוגים, לאור העובדה שהיית אדם מאוד מתפקד עם סדר יום, ייתכן שתוכלי להיעזר באשפוז יום (לרוב 4-6 שעות ביום ) בשעות הבוקר, כולל טיפול פרטני של פסיכולוג, פסיכיאטר, לרוב גם מרפאה בעיסוק וקבוצות (אישית אני מכיר את המסגרת באיכילוב והיא מסגרת מצויינת שהמלצתי עליה רבות בעבר). אשפוז נוסף הוא אשפוז מלא אבל פתוח, כלומר את מגיעה ומאשפזת את עצמך, את לא הולכת הביתה אבל אם את מחליטה שנמאס לך את יכולה לבקש להשתחרר. אם אין סכנה שתפגיעי בעצמך או באחרים תשוחררי.
איך זה נשמע לך ? חשוב לי לומר שבעקבות הרפורמה בבריאות הנפש את גם יכולה לקבל טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי דרך קופ"ח במחיר סמלי בלבד. כמובן שמדובר על פגישה שבועית בלבד אבל זכרי שגם זו אפשרות
איך זה נשמע לך ?

אני בת 44 עברתי משברים בעבר אחד מהם הוא מאניה קשה שהובילה מאוחר יותר למצב שבו הפסדתי בית והגעתי למצב של פשיטת רגל ולאחר מכן מצב של דיפרסיה שהיתה קשה אבל בגלל שהבנות היו בבית היה מה שיתחזק אותי נכון להיום המצב הרבה יותר קשה אני ממש מפחדת מהכל כולל מתגובות האנשים הקרובים אני מרגישה שנמאס לי מהכל יש לי חשק ללכת לישון ולא לקום יותר ממש אין לי כח להתמודד יותר עם רכבת הרגשות האלה 
 

מדבריך אני מתרשם שאת מאוד זקוקה למסגרת תומכת. איך נשמעות לך מסגרות האשפוז שכתבתי עליהן?
האם את חושבת שתוכלי להיעזר בהן בכדי לייצב את המצב ?

הי טל מאוד הייתי רוצה נכון לעכשיו להכנס למסגרת הפתוחה שהמלצת עליה באיכלוב הבעיה היא שאני לא יכולה להשאר ללא עבודה מכיוון שאני מפרנסת יחידה ואין לי עזרה מאף אחד אני צריכה לשלם שכר דירה ואת (הלימודים של הבנות אחת עתודאית והשניה לומדת בפנימיה פרטית ילדות חכמות) ולכן אני חייבת לעבוד עד עכשיו הידיעה של הצורך הזה עבדה והחזיקה אותי נכון להיום אני מרגישה שאני מאבדת את היכולת הזו ואני מאוד מפחדת לאבד את המשפחה הקטנה שלי בעקבות אישפוז כי מה יהיה על המצב הכלכלי שלי אני עדיין חייבת חוב של 50000 ש"ח לאחר הפשיטת רגל ובנוסף 2500 כל חודש שכר דירה וזאת מבלי לדבר על אחזקת הבנות ותשלומים שוטפים אוכל וכיוצא בזה אז איך. אני יכולה להרשות לעצמי טיפול

בתיה יקרה. מאוד מבינה את המצוקה שלך. אינני יודעת למי את חייבת כספים אבל אולי יש מצב שבו תוכלי לפרוס את החובות לאורך חודשים ארוכים. אנשים שחייבים להם מעדיפים לקבל מעט ובכל פעם מאשר לא לקבל בכלל . יתכן גם שאת יכולה לנסח מכתב - לספר מה קרה ובכך לגייס את הרצון הטוב של אותם אנשים. מה דעתך ?

תודה, אך לאנשים שאני חייבת זה לא מזיז מה המצב ניסיתי ואין לי רצון למצוא את עצמי במצב יותר גרוע ממה שאני נמצאת עכשין