מנהלי קהילה



תחושת ריחוף, נתק
שלום
אני בן 20, חייל, בריא בד"כ, מאז שאני זוכר את עצמי אני היפוכונדר.
דבר זה גרם לי להיות אובססיבי בכל דבר שקשור לגוף, ברמה חולנית.
כל תסמין, כל תחושה, כל דבר שקרה לי בגוף במשך השנים, ייחסתי אותו כדבר הנורא מכל, אחרי כ"כ הרבה מאמץ וחיפושים באינטרנט.
דבר זה עם השנים נהפך לאובססיה, גרם לי להרבה התקפי פאניקה בחיים, ובגלל שחוויתי כ"כ הרבה התקפי חרדה, נכנסתי למצב של דה פרסונאליזציה, אני כבר מרגיש בתוך חלום, בקושי מתפקד, לא מרגיש את הגוף שלי, מרגיש שאני עובד על אוטומט, לפעמים מתנדנד מצד לצד כאילו עומד ליפול או מפחד מאוד להתעלף. דבר זה מתעצם בזמן פעילות גופנית, אני נהיה חרדתי מהדפיקות לב שלי וזה מכניס אותי למצב עוד יותר רע של התקפי חרדה בזמן התאמנות בחדר כושר. אני כבר לא יודע כיצד להתנהל, אני כרגע בצבא ועוד חצי שנה משתחרר, רוצה עזרה.
האם לפי דעתך ד"ר , התסמינים שלי הם נורמלים ? זה הגיוני המצב ?
מה לדעתך צריך לעשות ? כיצד לטפל ?
האם ניתן לפתור ללא תרופות ?
בחור אחד
אהלן גיבור, נשמע שאתה באמת גיבור, אם אתה כה מודע למצבך ומנתח אותו בבהירות ובדייקנות מעוררת הערכה. זה כבר מקדם אותך לפתרון או לכל הפחות להקלה. בכל מקרה, הייתי ממליץ לך כבר לחפש מחוץ למסגרת הצבאית מסגרת טיפולית קבועה שתסייע לך במעבר לאזרחות, בהתמודדות עם המצוקה אותה אתה חווה. מנסיוני, רק טיפול ארוך טווח יכול להועיל למצוקות שורשיות שנמשכות שנים ושנדמה שאין פתרון לכך. הייתי 'מפקיד' את עצמי בידי איש/אשת מקצוע רציניים, במקום לערוך כל מיני ספקולציות שטורדות את מנוחתך על התסמינים וכיוב'. בהצלחה ועדכננו...
גיבור1
היי, תודה רבה על התגובה.
תוכל להמליץ לי על אנשי מקצוע באיזור המרכז ? או לפחות אתר שייתן לי מידע לגבי אנשי מקצוע ?
גילה פז
שלום לך גיבור. ראשית, אני מצטרפת לדבריו של העצוב. אכן, רמת המודעות והרצון שלך לעזור לעצמך, מעוררים הערכה. נשמע שמה שאתה חווה זה התקפי פאניקה קלאסיים. אני אנסה להסביר לך מעט, מה זה אומר. בהתקפי פאניקה הבהלה מהתסמינים הגופניים נתפסת כ״סכנה״. או אז, המח מתרגם את הסכנה ומייד משחרר קורטיזול אשר מפעיל את המערכת הסימפטטית של הגוף. העוררות הזו כוללת את כל התסמינים אותם אתה חווה. במצב של סכנה אמיתית , המנגנון הזה עוזר לך לברוח או להילחם וזה מנגנון הישרדותי ומבורך של הגוף שלנו. הדבר הופך לבעיה כשהמח מתרגם את המצב (דפיקות הלב או כל תסמין גופני אחר) כ״ מסוכן״ , אך אין באמת סכנה. או אז המערכת הסימפטטית ״ מתעוררת״ , ועקב כך יש מחשבות ״ בהלה״ שהן לחלוטין לא רציונליות אשר משפיעות על הרגש ומייצרות חרדה אשר גורמת לעוד מחשבות וסימפטומים גופניים. למעשה, המחשבות משפיעות על הרגש והתחושות הפיזיות, וכך נוצר מעגל החרדה שמתחזק את עצמו . בטיפול, עובדים, ראשית, על הגברת המודעות , שזה הכרות עם המעגל עליו דיברתי ואחכ חשיפות משום שחשיפה למצב מעורר חרדה ( כשהיא מלווה בהיבט הקוגניטיבי) מפחיתה את החרדה, עם הזמן.
לכן, אין ספק שאתה זקוק לטיפול Cbt , קוגניטיבי התנהגותי כדי להבין , ראשית, מה קורה לך ואיך אתה יכול לשנות המצב. ובהחלט ניתן.
מציעה שתחפש באינטרנט, מטפל באיזור מגורייך.
תנאם ההסבר מדבר אלייך?
האם היית בעבר באיזשהו טיפול ?
גיבור1
תודה רבה על התגובה גילה פז, מעריך מאוד.
אני הייתי בטיפול בכיתה ד', במשך 4 פגישות שלא ממש עזרו לי. זה היה רק אצל פסיכולוג.
אני מעוניין לגשת לטיפול, הבעיה היא הכסף, מפחד שכל טיפול כזה יגרום לי לחרוג מהחשבון הצבאי שלי.
מה לדעתך אפשר לעשות ?
Eden1997
ואיך אתה היום אחי? מה עזר לך?
גילה פז
גיבור,
אני יכולה להפנות אותך לסטודנטים הלומדים את התחום . . תפנה אליי בפרטי כדי שאוכל לשאול אותך עוד כמה פרטים ולוודא שתוכל לקבל מהם סיוע .
מחכה לפנייתך.
שבת שלום
אורית זאבי יוגב
גיבור יקר, אני רואה שהפוסט שלך לפני שנים עלה שוב. האם זה מקרי? מה שלומך היום? האם אתה מרגיש שאתה זקוק לייעוץ נוסף בעניין?...