היי דינה יקרה .... קודם כל אהבתי את חוש ההומור שלך עושה חשק להכיר אותך יותר ..... שנית גם אני הייתי אצל הפרופסור המהולל כשממש התחלתי את הבירור הפסיכיאטרי לפני חמש שנים. לא שעד אז לא היו לי דכאונות, כי זה מילדות, העניין הפסיכיאטרי בא בחשבון אחרי שנים של טיפולים אלטרנטיביים ומסלול רוחני שהרים אותי מאד ותחזק לכמה שנים טובות ..... אקיצר הפרופסור המליץ על שתי תרופות - ציפרלקס שהיא קו ראשון, ו-וולבוטרין שתיהן ממש לא עזרו לקחתי אותן כחצי שנה בערך, לא יחד כמובן קודם ניסיתי ציפרלקס אחכ את השנייה - הציפרלקס החמיר לי את כל הסימפטומים הקיימים - פיהוקים אין סוף יותר עייפות קושי להרדם בלילה, שינה לא רציפה, ירידה בתאבון זה לא ככ היה איכפת לי .... ובכי או עצב תקוע שלא יכול לקבל פורקן. הוולבוטרין בחודש הראשון לא עשה לא טוב ולא רע בחודש השני , במינון הכפול התחילו כאבי ראש ואז כבר התייאשתי מתרופות פשוט כבר לא היה לי כח לנסות עוד דברים ולהתמודד עם תופעות הלוואי שלהן העדפתי להשאר עם המוכר והקיים. לא ראיתי שום שיפור מאף אחת מהן. ..... עכשיו אני באשפוז יום - לא להבהל, זה רק קייטנה עם דינאמיקה קבוצתית קבוצות אומנות בישול וכאלה ......המליצו לי, ויש לציין, לקראת השחרור אביליפיי עד אותו רגע, סירבתי טיפול תרופתי, הסכמתי רק לרמוטיב (היפריקום צמח) כדי להראות שת"פ בטיפול, שדרך אגב עשה לי מעין רעב מדומה, לא יודעת אם להגדיר כרעב זה כמו תחושת מחנק כשבעצם אין שום דבר פזיולוגי עם הנשימה...... בכל אופן המון תודה על התגובה המפורטת שלך...... יש הרבה סימנים שקיבלתי בנוסף, כלומר, עוד תגובות מהסוג שלך שמכוונות אותי לא לקחת את זה ..... גם לגבי לא עלו אבחונים פסיכוטיים ..... שתהיה לך שבת שלום והרבה בריאות ושמחה ..... אני די קיבלתי את העניין הנפשי פשוט מנסה עכשו להתאים את קצב החיים לצורך הנפשי ולהפסיק לצפות מעצמי מה שלא שייך לי במקביל לזהות מה כן טוב לי ומה אני כן רוצה ..... דרך אגב האשפוז כן העלה לי את מצב הרוח והרים אותי אנרגטית וגם את העירנות - ממש ממליצה

היי דינה היית צריכה טופס 29ג בשביל התרופה בשביל בית המרקחת בגלל שתרופה זו היא לא בהתוויה לדכאון אלא אנטיפסיכוטית ?!

היי שלומית יקרה .... קודם כל תודה רבה על המענה שלך וגם על השיתוף ..... מעריכה מאד ומוקירה את המסירות הדאגה וההתגייסות לעזור לבנך גם אני הייתי רוצה אמא מעורבת שתתגייס עבורי תתעניין ותדאג ותעודד בפן הנפשי - אמא שלי די מילדות הבהירה שאין מקום לחולשה נפשית וגם שלא מדברים על דברים כאלו ..... רק בשנים האחרונות כשהיא כבר בת שבעים פלוס ורואה את הנזק של החינוך הספטרטני הכושל שלה, האסימונים מתחילים ליפול באיטיות רבה ..... לגבי התרופה ...... אכן קראתי באתר של הFDA שיש עניין כזה של הרדמות ומצד שני של חוסר שקט נוירולוגי שכזה ועוד כל מיני דברים לא נחמדים ..... מקווה שתמצאו פתרון או תרופה או טיפול מתאים. נורא מטריד שככ הרבה סובלים נפשית ובעיקר ילדים גם אני מילדות סבלתי והעניין הוזנח בגלל הבורות בגלל החברה הדתית בה גדלתי. שיהיה לכם רק טוב ושתגענה בשורות טובות בקרוב

היי אורית יקרה .... תודה על השיתוף הכן החם והאוהב. שמחה מאד בשבילך על כל ניסיון החיים הרב שצברת ועל כל העבודה הפנימית שהתאפשרה ונפתחה בפנייך .... גם אני אחרי הרבה תלאות בדרך כבר מילדות ועדיין לומדת כל פעם מחדש איך לשנות להשתנות ולחפש את החיבורים הפנימיים הנכונים ..... מאחלת לך המשך צמיחה רפואה בריאות איזון ושלווה ..... אני בדיוק מסיימת אישפוז אחרי שנים של עבודה עצמית וקריסה עליות ונפילות מגלה את כוחה של פשטות את היכולת לקבל ולהעזר לסמוך ולהאמין באחר בזולת שממנו כה חששתי כל חיי בשל קשיים ראשוניים ם האחר המשמעותי הראשוני בחיי - ההורים. שמחה גם אני על הפורומים הללו על המידע שניתן לחלוק לשתף ולהעזר. כל טוב ברכה ואור

תודה רבה רבה דר' שטרייכר היקר .... על התשובה המפורטת והמחכימה .... נראה לי כרגע לא אלך על האופציה הזו ..... מקבלת רק תגובות לא חיוביות על התרופה גם מפורום ה 'psychforum' ולכן אקח זאת כאות .... משתחחרת בקרוב מאשפוז יום שעשה לי ממש טוב רק מעצם החברותא השיתופים והשיחות. רק בריאות ושמחה לכולם

היי אורית ..... לשאלתך בנוגע לבדידות ..... יש דברים בגו אך לא שם מתחילים ונגמרים הדברים .... הדכאון שלי הוא חוויה מאד ראשונית וקשורה לאחר המשמעותי הראשוני בחיי - ההורים. גדלתי בבית של יוצאי שואה מלחמות וגם דתיים שמרניים קפדניים פוסט טראומטים ושליליים מאד. אחכ בביס לא הצלחתי ליצור קשרים חברתיים בגלל הפחד והשיתוק מהבית. התפקוד הסוציאלי הלקוי גרר בעיות נוספות בהתפתחות בבטחון העצמי בדמוי העצמי וליווה אותי הלאה לכל יתר המסגרות תחושת אחרות תלישות מוזרות חוסר שייכות בדידות קושי במציאת זוגיות קושי בתפקוד מיני קיצר הרבה קושי נפשי שהתחיל מהבית. אומרים שייסורים מזככים מצד שני יש הרבה שייסורים הופכים אותם לתוקפנים ולשליליים ..... הזולתנות האיכפתיות הרגישות הכנות הינם ערכים חשובים בעיני ומכאן הוקרת התודה. מצד שני יש לי גם הרבה אכזבה מבני אדם ומהאנושות ככלל. מאטימות אדישות נצלנות דורסנות ביריוניות וכו. הרבה טוב וברכה לכולם

היי אוריתטפל תודה רבה על ההמלצות .... אני מאד משתדלת כל הזמן לטפל ולעשות עבודה עצמית המון שנים אני בתחום הזה כמו יוגה בודהיזם קבלה חשיבה חיובית דמיון מודרך כולל טיפול פסיכולוגי .... ואכן זו עבודה לכל החיים ..... תודה על הטיפ של "עמך" אני אבדוק את זה אבל זה נשמע יותר ליוצאי שואה ולא לילדים שלהם לא ?! חודש טוב ושבוע טוב

היי אורית ..... התחלתי מהלך עם אמא שלי ב"עזר מציון" ואני מתכוונת להמשיך לפי המלצתך עם "עמך". יצא לנו לגוש עו"סית ממש טובה בשם גילי. מאד אמפתית רגישה תומכת מכילה שגם מרגיש שהיא יודעת את עבודתה. גם היא המליצה על "עמך" ..... תמיד טוב שלמוע המלצות ושיתופים וטיפים ..... מרגישה שזה הכיוון הנכון. תמיד חשבתי שהעניין עם המשפחה הוא נושא אבוד ונידון לכשלון אבל עם השנים הבנתי את נחיצות הטיפול הישיר בו ולא רק מצידי אני כפי שאני חווה את משפחתי. נראה גם שהבשיל הזמן - אמי מביעה יותר נכונות לתמוך ולהשתתף בתהליך לאור מצבי הרגיש והשינויים הרבים שחלו בחיי לאור ההתמודדות הנפשית. למרות שאני אחרי הורדה של הקף משרה וגם אחר אישפוז הסידורים הבדיקות והטיפולים לא ניגמרים חחחח אבל תודה לאל שמסוגלת ועושה יותר ומצב הרוח טוב יותר. בנוסף מחכה לתוצאות הועדה של בט"ל ....תודה אורית שיהיה לך פורים שמח וכל טוב. תודה על ההתעניינות