מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהאני צריכה עצה לאיך להחזיר לעצמי את הרצון להילחם בחרדה והדיכאון

אני צריכה עצה לאיך להחזיר לעצמי את הרצון להילחם בחרדה והדיכאון

25/03/17 6:20
8 תגובות

היי, אני בת 21 ואני סובלת מהפרעות חרדה מאז ומתמיד... אבל רק מלפני שנתיים פלוס מינוס אבחנו לי את זה רשמית. ולפני שנה וקצת נתחלתי לקחת כדורים, עד מלפני כמה חודשים שהפסקתי כי הם הכניסו אותי לדיכאונות חזקים... מאז פשוט וויתרתי והפסקתי לנסות להילחם ולהימנע... אני חוץ מהחרדות והעכשיו דיכאון סובלת מגיל צעיר מאוד ממיגרנות וכבר עשור שלם מכאבים כרוניים בעמוד השדרה. חוץ מזה עוד כמה סוגי כאבים קטנים יותר, שהגיעו מאז שהתחלתי לקחת את הכדורים לחרדה. לפי הרופאים הכאבים האלו הם תוצאה מהמצב הנפשי שלי... ככה שאין אף סיבה ואף דרך לטפל או להקל עליהם. ועד עכשיו למדתי לחיות איתם... אבל באמת שכבר נגמר לי הכוח... מאז שהפסקתי לקחת את הכדורים פשוט נשארתי בבית של ההורים שלי וקראתי וראיתי טלוויזיה... אבל עכשיו הגעתי למצב שאין לי כוח ורצון לעשות אפילו את זה. אני כבר לא מצליחה לגרום לעצמי לעשות את הדברים הפשוטים... לאכול זאת טרחה, ואני צריכה להכריח את עצמי לעשות את זה. ועם שילוב של הכאבים והחרדות אני ישנה מעט שעות ולא כל יום. חשבתי אולי ללכת לאשפוז יום, אבל זה דורש ממני לצאת כל יום על הבוקר שזה בלתי אפשרי בשבילי. וגם אין לי כוונה שוב לקחת תרופות שרק עושות הרס.
כרגע מה שאני עושה זה לשבת ולחכות למתי שאמות. (הסיבה היחידה שאני לא מנסה להתאבד זה בזכות החתולים של ההורים שלי. יש להם קסם מרגיע).
האם יש פה מישהו שעבר חוויה כזאת? שיודע איך לצאת מזה? אני מרגישה תקועה... או שכבר מתתי וזה הגיהנום חחח


תגובות

גילה-פז
25/03/17 12:58

שלום לך יקרה. מקווה שיהיו עוד אנשים שיוכלו לשתף בהפרעות החרדה שלהם והפתרון שהן מצאו, כי יש! נשמע שאת נמצאת במצב של חוסר אונים כי נראה שכלום לא עזר וגרוע מזה, גם לא יעזור ולכן הפסקת לנסות. יקרה, להפרעות חרדה יש טיפולים ( cbt הוא אחד מהיעילים) ולרוב טיפול בשילוב טיפול תרופתי הוא פתרון מנצח. נכון, לעיתים עד שמתאימים כדור נכון לוקח המון זמן של ניסוי ותהייה, מצבי רוח משתנים, סימפטומים גופניים ועוד אך למי שתקוותו לחיים איכותיים יותר , לא אבדה, ממשיך לנסות. כרגע, את קשובה לקולות המייאשים ואני רוצה להיות עבורך הקול המיטיב שאומר, להמשיך לנסות . אם את עדיין איתי, הייתי מבקשת שתספרי לי האם היית בטיפול, איזה כדורים ניסית, האם היית בפגישה אחת או מעקב אצל פסיכיאטר, ממה התחיל הכל ? כך אוכל לכוון אותך

DeadInside
25/03/17 20:20

כן כן, עברתי שנה של cbt עם תרופות. לא זוכרת איזה תרופות... אבל למרות שכן היה שיפור לזמן קצר, עכשיו חזרתי למצב שהייתי בו ב2010. ככה שבסהכ כל מה שהטיפולים האלו עשו זה לזרוק את כל העבודה שעשיתי במשך השנים האלו לפח.

גילה-פז
25/03/17 21:19

יקירה, מכיוון שחזרת למצב הקודם, את מחליטה "לזרוק" את אופציית הטיפול, וחבל. כנראה שאת זקוקה לטיפול CBT בשילוב עם טיפול עמוק יותר (לדוגמא: סכמה תראפיה). או כל טיפול המתמקד יותר בסיבות המובילות אותך להיות מאוד חרדה. וכנראה, טיפול ארוך יותר. אין פתרון קסם לכלום, יש החלטה. או שאני נשארת במקום הזה ומאוד מיואשת או שאני עושה משהו כדי לשפר את המצב. האמיני לי, פגשתי המון אנשים במצבי ייאוש . כשהגיעו למצב של קבלת המצב, דווקא זה , איפשר להם לגייס את החלק בהם שלא היה מוכן להשלים עם המצב והגיעו לטיפול, גם אם ממושך והתוצאות לא אחרו לבוא. אני מבינה לליבך, להיות במצב של חרדה, גורם לחיים לעצור מלכת , זה משתק ו"דורס" כל חלום עתידי. יחד עם זאת, ניתן גם לשנות ולפשר את איכות חייך. הרי כבר התנסית בזה. מה דעתך?

DeadInside
27/03/17 15:51

ניסיתי לצאת מהייאוש ונסעתי לנופש עם המשפחה. זאת הייתה טעות להתרחק מהחתולים, אבל שיהיה. אני חושבת שפשוט אסיים עם הכל. תודה על העזרה.

גילה-פז
27/03/17 23:35

יקרה, לנסוע לנופש עם המשפחה זה נפלא, אך חשוב שזה יגיע כתוספת לטיפול. תספרי לי, מי נמצא איתך, מי דואג לך? נשמע שממש חשוב שתלכי לאשפוז יום אך צריך לבדוק עם מישהו שתומך בך. בואי שתפי אותי כדי שאוכל לעזור לך...

role999
22/06/17 23:51

שלום יקירה וואו אני כל כך מבינה אותך ..אני גם היום אחרי ניתוח לא מוצלח בגב ויד ...לאחרונה קיבלתי עוד מתנה , סובלת מהתקפי חרגות ברמות קשות . הכי נמצאת במצב שכבר אין רגעים יפים בין הכאב לבין החרדה . אשמח לדבר איתך בפרטי אל תוותרי ותרימי את עצמך כי צעדים קטנים ןכואהים מביאים להצלחה וגם אנחנו נגיעה לימים ללא כאבים וכדורים . אין גבר העומד בפני רצון.

שמיר-
27/07/20 23:54

אם בא לך לדבר בפרטי אשמח לעזור בנוסף את בת 21 אני מאמינה שהחיים ממש ממש לפנייך ורק תתחילי צעד אחד ממש ממש ממש קטן והשאר כבר יגיע לבד צריך הרבה הרבה אמונה

יוסי92
28/07/20 2:45

לא ,לא ולא אחד גדול!!! המגרנה לא קשורה לחרדה, יש לי התקפי מגרנה לא קלים מגיל 14 ,וחרדה התחילה אצלי לפני חודשיים בגלל הקורונה המזורגגת. אני לא מבין מה עם לבן אדם יש הפרעה נפשית לא יכול להיות לו גם מחלה גופנית? ,הכי קל לרופא לבוא ולהגיד :"את משוגעת לא באמת כואב לך הראש את מדמיינת". אז זהו שכאב של מגרנה הוא כל כך חזק שאי אפשר לטעות ולחשוב שזה משהו אחר . אני מציע שתלכי לנירולוג , זה עדיף על להתאבד, ועם הוא לא עזר תבקשי חוות דעת מהנירולוג אחר.