בתנאים מאד מגבילים, לסוגים מאד מסויימים של כאב שנגרם ממקורות שניתן להוכיח אובייקטיבית (למשל MRI שמראה עצב קטוע עם EMG תואם), ורק לאחר מיצוי כל הטיפולים האפשריים כולל טיפולים פולשניים, ולאחר שנת היכרות. הכל אגב מפורסם וזמין ברשת. פשוט רשום בחיפוש גוגל נוהל 106 קנביס רפואי. ד"ר גור.

לירון17, ישנם רופאים רבים שרושמים קנאביס רפואי לא צריך בשביל זה מרפאת כאב. בנוסף חשוב לזכור שזאת לא תרופת קסם ולא בטוח שזה יעבוד או שזה יתאים לך. עדיף ללכת להתיעץ עם רופא מומחה שידוע שהוא מאשר למטופלים קנאביס ככה הסיכוי הגדול ביותר שתקבל חוות דעת הכי אוביקטיבית שנשאר (מקומות רבים לא מאשרים קנאביס מסיבות רבות לדוגמא מרפאות כאב, בטח בתל השומר, בעבר באו המון מ טופלים רק בשביל זה אז יום אחד הם החליטו שאין יותר אישורים בשביל לרווח את התורים ושישאר מי שבאמת רוצה טיפול), בקיצור קנאביס לא תקבל במרפאת כאב, אם אתה מטופל בלפחות 3 תרופות שונות שלא הצליחו מעל שנה, תיגש לרופא בקופת חולים שממליץ, תגיע עם רשימת התרופות ואי מניעה מפסיכיאטר ויש סיכוי שיאשרו לך

ל dbbi - זו לא התוויה מוכרת. ולכן התשובה היא שלא ימליצו על קנביס מסיבה כזו. לavi- אכן הקנביס יועד מלכתחילה למקרים חריגים. אני לא אכנס להשוואות פופוליסטיות מה יותר או פחות גרוע. הבעיה הגדולה ביותר שיש לרופאים עם הקנביס היא שמדובר בצמח שמעבר לשני החמרים שאנחנו עשויים לרצות להשתמש בהם שהם ה THC וה CBD - יש בו כ 460 חמרים אחרים בעלי פעילות ביולוגית שאינה בהכרח רצויה לנו. חלק מהחמרים - כ- 400 - פעילותם לא מובנת לנו עד הסוף מה שמגדיל את חוסר הביטחון שלנו. חלקה לא גורמת נזקים משמעותיים וחלקה כן. כרופאים אנחנו אוהבים טיפול "נקי" כאשר אני יודעת בדיוק מה מינון החומר הפעיל שאני נותנת ואז כל מה שנותר לי הוא להתאים אותו למשקל או שטח גוף המטופל, לגילו מחלותיו והתרופות האחרות ה"נקיות" שהוא נוטל. כשאני יכולה לנבא במדוייק ממה עלול המטופל לסבול כתופעות לוואי והלסביר לו וכשאני יודעת להעריך עד הסוף את השלכות הטיפול. כאשר אני צריכה לטפל במשהו שמכיל 460 חמרים פעילים כל אחד במינונים אחרים, הכל בהתאם לעונות שנה, השקיה, תאורה, זנים, מצע וסתם מזל - ולנסות להתאים את זה לרקע הרפואי של החולה מבחינת מחלות אחרות תרופות אחרות וכן הלאה הסיכון לטעות/התנגשות וכן הלאה הופך להיות מאד מאד משמעותי. רפואה היא אכן מקצוע שמרני וכך ראוי שיהיה. חיי אדם הם ערך עליון ולכן רופאים מרגישים אי נוחות רבה בהנתן תנאים כל כך לא יציבים בהם הסיכוי לטעות ולאסון מאד גבוהים ואין עליהם שום שליטה. מכאן ברור חששם של הרופאים מהטיפול מה גם שכל תופעות הלוואי שנובעות ממנו התממשו כבר עשרות ומאות פעמים - כאן בארץ הקודש - על אוכלוסיה של 40 אלף משתמשים בלבד. אחוז כ"כ גבוה של תופעות לוואי חלקן בלתי הפיכות - בחיים לא היה עובר FDA. זה טווח תופעות לוואי לא מקובל. לגבי הקביעה שלך שלא מנסים כירורגיה לפני תרופות - קביעה לא נכונה. ממש לא נכון לטפל תרופתית באבצס בבטן בשל אפנדיקס מפוצץ, או ברצועות ברך קרועות, וכן הלאה וכולי. הכירורגיה היא מקבילה לתרופות ובכל מחלה שוקלים הכל לגופו של עניין לגופו של מטופל ובעיקר בזהירות רבה. מה שבטוח - אין ברפואה - לא אף פעם ולא תמיד. אני מסכימה שיש רופאים יותר מתירניים ויש פחות, זה לגיטימי לגמרי וכל מטופל צריך לבחור את הרופא המתאים לו. יש גם יותר מתירניים לגבי כירורגיה ויש כירורגים שמרניים. יש שמעדיפים כל שיטה חדשה שיוצאת לשוק ויש שממתינים לעיתים זמן רב עד שתוכיח את עצמה. כמו בכל אוכלוסיה יש ויש והכל לגיטימי. בסופו של דבר כל רופא לוקח אחריות מלאה למעשיו גם בפני עצמו וגן בפני המטופלים (שמו הטוב) וגם בפני החוק - מספיק גורמים שמגבילים אותו, ואני חושבת שכל רופא מאמין בלב שלם במה שהוא עושה, ומבסס את מעשיו על ידע. זו בדיוק המהות של בחירת רופא ואמון של מטפל מטופל וזה לגיטימי לגמרי. ד"ר גור.