מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
ד''ר אורן טנא
ד''ר אורן טנא
פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק
ד
ד"ר עודד טלמור
פסיכיאטר מומחה למבוגרים עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/
כמונידיכאון וחרדהדיכאון ועצב עמוק

דיכאון ועצב עמוק

06/11/17 11:05
4 תגובות

היי, רציתי להתייעץ מה ניתן לעשות במצבי. אני סובלת מדיכאון עמוק, פוסט טראומה והפרעות קשב קשות. בנוסף לפני שבע שנים הפכתי נכה בעקבות ניתוח גב כושל ומחלה אוטואימונית שמקשה על התפקוד שלי. המחלה האוטואימונית שלי אנגיואדמה) גורמת לי לאלרגיה קשה לתרופות. ניסיתי מס' תרופות שגרמו לאלרגיה קשה וביקורים תכופים במיון. בשל כך אינני יכולה להיות מטופלת בכדורים בכלל, הישועה היחידה שלי זה קנאביס רפואי. הקנאביס מציל את חיי יום יום, עוזר להקל על הכאבים ומצליח לעמעם קצת את הדכאון והמחשבות הקשות אך עם זאת אני סובלת נורא. כל חיי הצלחתי לחמוק מהדיכאון הקשה ע"י ספורט, טיולים בחוץ, אירועים חברתיים ותרבותיים, בקיצור העסקתי את עצמי לעייפה. אני אם חד הורית לנערה מקסימה שהטיפול בה החזיק אותי על הרגליים. כיום הילדה כבר גדולה, כל החברים שהיו לאט לאט נעלמו לחייהם ואני נשארתי לבד. עוברים ימים, שבועות וחודשים בלי שאני מדברת עם איש ואני כל היום לבד בבית ולא יוצאת בגלל הכאבים העזים שלי. אני הולכת לישון וקמה בבוקר עם עצב וכאב שלא נגמרים. לא מצליחה להתרכז בכלום והדמעות זולגות מעצמן. הייתי בטיפולים פסיכולוגיים, האחרון היה שנתיים אך תמיד נתקעים באותה נקודה שממליצים על כדורים שונים, שהרופאה אומרת שאסור לי לקחת. אני תוהה מה נשאר עוד לעשות? נורא קשה לי לנסות לעודד את עצמי כל רגע מחדש. נגמרות לי התקוות, נגמרו נקודות האחיזה , אני רק בת 44, כבר שבע שנים במצב הזה ולא יודעת מה העתיד שלי, כרגע נראה שחור ואפל , עצוב לי נורא


תגובות

קוביי
06/11/17 21:07

חבל מאוד שעצוב לך , את צריכה למצוא לך חברים לשיחה , לקפה ומעת לעת לצאת מהבית ולעודד את רוחך בכל דרך ברגע שתהיי קצת עסוקה , המחשבות על העצב יעסיקו אותך פחות

שי-ביטון
07/11/17 5:53

את חייבת חיי חברה לרומם את מצבך איש אשת שיחה איש עשייה לבלות. קצת ביחד והעתיד שלך בעזרת השם יהיה מקסים תהיי חזקה אנשים לא מבינים מה אנחנו שלוקים בחרדות ודיכאונות עוברים תהיי חזקה יהיה בסדר בעזרת השם

תמר יקרה. קראתי את מה שכתבת והרגשתי צער רב. אכן את מאוד צעירה וחשוב שתמלאי את חייך. את מעלה מספר נושאים שכפי הנראה שלובים זה בזה: בעניין הכאב.... כמי שעברה תאונה קשה לפני מספר חודשים אני יכולה להמליץ לך על דיקור סיני... ככלל טיפולי מגע כמו קרניסאקרל ואחרים עשויים לסייע. ניתן גם תמיד לפנות למרפאת כאב ולקבל יעוץ בעניין. לגבי הדיכאון: לא ברור לי מדוע אינך יכולה לקחת טיפול אנטי דיכאוני? האם את נוטלת תרופות אחרות ? מציעה לך להתייעץ עם פסיכיאטר מומחה שיבחן עבורך את האפשרויות השונות. דעי שיש גם תרופות צמחיות כמו רמוטיב הניתנת על ידי רופא המשפחה וגם תוספי מזון שעשויים לסייע. בנוסף, קיים היום מיכשור שמסייע כמו אלפא סטים ומרפאות שונות שמתמחות בכך. טיםול נוסף שעשוי להיות מצוין עבורך הוא טיפול ביופידבק - זה טיפול שעשוי לעבוד הן על כאב והן על רגש. בעניין הספורט מה עם יוגה? הידרותראפיה? והכי חשוב לאחר שתטפלי באילו יהיה מקום לחשוב איך מטצאים משמועות ועניין. מה דעתך?

רפי.מ
11/11/17 21:28

היי תמר. רואה בתקציר שלך קווי דמיון רבים למצבי.. במידה ותרצי לשוחח, [email protected] רפי.