שלום יעל, תודה על ההוספה. אשמח לקבל תשובה כדי שאדע איך להמשיך עם שיקום ריאותיי. כל עוד את איתי, עוד נטפס על האוורסט ביחד (;

ד"ר יעל בר זאב, תודה רבה לך על התשובה, גם אם היא קצת באיחור. אני מבין מהמלצתך שעלי להפסיק עם האימונים. האם את חושבת שהריאות שלי עדיין חלשות בשביל כל סוג של ממאמץ מאחר ורק שנה אחת עברה מאז שנגמלתי? האם את חושבת שבעתיד, הריאות יתחזקו באופן טבעי, כך שסחרחורות יופיעו אחרי 5 ק"מ במקום 2 ק"מ? אני פשוט לא יודע איך להתייחס לריאותיי וצורת תפקודן בדביל לדעת אם נגזר עלי לחיות כנכה (מתפקד) או שאוכל לשפר את הכושר ותפקוד הריאות עם הזמן בעתיד, לאט אבל בטוח. גם אם אני מתאמץ בעבודה, לא מופיעים לי סחרחורות, אלא רק במאמץ ארוך וללא הפסקה. ראוי גם לציין שהסחרחורות נעלמות מהר לאחר שאני מסדיר את נשימתי. מאחר ואת כל בדיקות החמצן עשו לי בזמן מנוחה על כסא הרופא, קניתי אוקסימטר לבדיקת חמצן בדם, לבדיקה בזמן מאמץ, אני מקווה שזה ייתן לי עוד מידע לדעת מדוע אני סובל מסחרחורות לאחר זמן קצר של אימון. מה היית עושה במקומי, מפסיקה כל פעילות? סליחה על כל השאלות, אבל קשה לי לקבל תשובות הוגנות מהרופא שלי שגם יש לו אינטרס כלכלי ממני.

שתהיי בריאה דוקטור, את עשית לי סדר במחשבה של שנה בלאגן עם אימוני כושר, חששות וקשיים לגבש תכנית. ואת זה עשית עם 2 תגובות שלך :) את פשוט השלמת את מה שבן אחותי ואני דיברנו עליו לפני יומיים. יש לי המון לכתוב, מקווה שיהיה לך את הזמן לקרוא. אני מצטער שלא הדגשתי בתחילת שיחתנו שהנני מתגורר בארה"ב. פה אין קופ"ח אלא רפואה פרטית, מרפאות פרטיות. כל ביקור רופא שלי קשור בתשלום, וזה ללא קשר לאיפולים, בדיקות או שרות שקיבלתי במרפאה. רופא מומחה עולה אף יותר. בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2018 שילמתי יותר מ-$6000 בדיקות וטיפולים על הריאות. רק על הריאות. וזה עוד כשאני משלם ביטוח. ד"ר יעל, תאמיני או לא, חברת הביטוח שלי לא מכירה במחלת חסימת הריאות בגלל שאני עדיין צעיר. אני בן 47, הם מכירים מגיל 53, אז רוב הטיפולים הם עלי. גם המשאף עולה לי $397 בחודש. זאת הסיבה שאני מנסה לעשות דברים לבד, מה גם שאני מנסה ללמוד מזה. אם אינני מקבל תשובות קונקרטיות מהרופא שלי מדוע בסדר לעשות או לא בסדר, אז אני מבין שהרופא שלי, גם אם הוא רופא טוב, הוא עדיין רופא אטום. איום של אל תתאמן כי אתה תתעלף, לא מקובל עלי. הסבר למה אני אתעלף וגיבוש תכנית אימון ללא התעלפויות, זה בהחלט מקובל. נראה שהוא מפחד שיקרה לי משהו ואז אתבע אותו. הרשי לי להסביר לך מדוע התלהבתי מתשובותייך האחרונות, ואקדים בסיפור על בן אחותי. בן אחותי היום הוא מורה להתעמלות בבית ספר בקליפורניה, ובנוסף, הוא רץ מרתונים רשמיים בקליפורניה הנערכים מפעם לפעם. בלי קשר לזה הוא גם רץ 10 מיילים 3-4 פעמים בשבוע. בן אחותי נולד פג, והיתה לו חומצה בדם שהרופאים בישראל לא ידעו את פירושה ומדוע היא נמצאת בגופו. החומצה בדם פגעה בהתפתחות של הלב ושל הריאות שלו כעובר, וגם לאחר לידתו. עד גיל שנה הוא חי בתא לחץ בטיפול נמרץ מחובר למכונות הנשמה. לאחר כשנה, החומצה בדם נעלמה, והוא השתחרר מטיפול נמרץ עם פגיעה בהמון ממערכות הגוף, אבל בעיקר בשלד, לב, עד גיל 19, הוא היא מחובר למכונות הנשמה (בבית), במיוחד כשהוא היה ישן, גם אם היה מנסה לתפקד בבית הספר. עד גיל הקולג, הוא הוא לא יכל לרוץ יותר מקילומטר או שניים. אני זוכר עוד שהגעתי לארה"ב ב-2005 וישנתי אצלו בחדר כשבועיים, הוא עדיין היה מתחבר למכונת ההנשמה. כשהגיע לקולג, הוא ניסה לרוץ יותר ממייל אחד, ראה שחור והתעלף. המורה להתעמלות שלו, היה מאמן נערים גם באופן פרטי לתחרויות רשמיות במחוז שלהם, ולאחר שהוא שמע את סיפורו של בן אחותי, הוא לקח עליו חסות. באותו זמן, הרופאים האמריקאים שלו בקליפורניה אסרו עליו באופן מוחלט לעשות כל פעילות ספורטיבית. שנתיים לקח לו להעלות את המרחק מ-1 מייל ל-3 מיילס, והוא גם טוען שכל הזמן סבל מסחרחורות. הוא אמר לי בדיוק מה שאת אמרת, לאחר חיזוק של הריאות במשך שנתיים, הוא שם לה שהסחרחורות מתחילות להתרחק עד שנעלמו לגמרי. זאת תכנית העבודה שהוא נתן לי ואת פשוט השלמת אותו. באותו הזמן גם פתרת לי את השאלה הכי גדולה שהיתה לי.... איך לשפר את כח הסיבולת של לב ריאה. בנוסף, כשאעשה אימון גם עם בדיקה של חמצן בדם עם האוקסימטר, אדע אם יש מספיק חמצן בדם שלבטח גם מגיע למוח. לטענתו, אם יתברר שיש מספיק חמצן ועדיין יש סחרחורות, אז זה בגלל כושר ירוד מאד מאד. אין יותר למטה מזה, מכאן יש רק לעלות. אצמד לתכנית האימון של בן אחותי, ואקבל את הסחרחורות באהבה וללא פחד. אני כבר שנה וחודשיים מנסה.... לפי סיפורו, יש לי עוד 10 חודשים. אז אמשיך להתאמן, ואשמח לשתף אותך עם עדכונים מדי פעם :) החזרת לי את התקווה שעוד אנצח את המחלה הזאת גם אם הנזק כבר נעשה. תודה על הכל. רופא טוב - רופא לחיים :)

כן בהחלט, זאת הגישה שהחלטנו לאמץ. אימונים עם הפסקות להסדרת נשימה. ודרך אגב, באימונים של היומיים האחרונים עם האוקסימטר, מצאתי שרמת החמצן בדם גם בזמן מאמץ נעה בין 93%-96%, כנראה תלוי בצורה ובעומק הנשימה, ולאחר מספר דקות של מנוחה, זה מסתדר שוב על 97%. ז"א שהסחרחורות לא נובעות כתוצאה מחוסר חמצן למוח אלא מכושר גופני ירוד מאד. 30 שנה של עישון, וללא עבודה על הכושר הגופני, נתנו את אותותיהם. היום אני רגוע יותר, אני יודע שהכל בסדר, יש תכנית עבודה, וחזרה גם שמחת החיים :) תודה לך על הכל, באמת מעריך מאד, זה לא מובן מאליו.

את בטח כבר יודעת שלא הייתי עושה זאת בלעדייך וללא העידוד שלך, אלפי תודות לך יעל. הדרך עוד ארוכה, אני מתכנן לחיות עד 120, ואני בהחלט נחוש לא לחזור לעשן יותר בחיי, אז אם תרצי או לא, נמשיך להיות חברים בפייסבוק ;)