מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

יאיר - ערן
יאיר - ערן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
רוני -ער
רוני -ער"ן
תפילת השלווה אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם האומץ לשנות את הדברים שביכולתי ואת התבונה להבחין בין השניים.

מובילי קהילה

שרי מתנדבת ער
שרי מתנדבת ער"ן
חיוך עושה קסמים, לא ככה? :)
אלון - ער״ן
אלון - ער״ן
אלון מער״ן מנסה לתת מבט אחר
ענת- מתנדבת ער
ענת- מתנדבת ער"ן
"כי היה מעונן וכבר כמעט נגמלתי מלחלום אבל את באת לי פתאום".
כמוניער"ן - עזרה ראשונה נפשיתאני יודעת שאני נשמעת מלודרמטית וילדותית אבל...

אני יודעת שאני נשמעת מלודרמטית וילדותית אבל...

4 תגובות

אני מיואשת כבר. אני לא מקבלת הנאה משום דבר, אני לא מסוגלת לסבול בסביבתי אנשים והכל מרגיש לי שכל מי שמתקרב מנסה לפגוע בי או לצחוק עליי או לנצל אותי. וחלק מזה כבר לא הגיוני והעניין הוא שאני כבר לא מצליחה להבחין בהבדל... אני לא סכיזופרנית אבל אחרי מה שעברתי, כל ההשפלה הקולקטיבית, אני כבר לא יודעת איזה הערות זורקים לי בשביל לפגוע ואיזה לא ואני לא מצליחה להשתחרר. אני לא מצליחה להתקרב לאף אחד לא רגשית ולא כלום. אני לא מסוגלת יותר לדבר על כלום עם אף אחד... אני מפחדת שיפגעו בי יותר אם אדבר. ואני לא מצליחה לחשוב על שום דבר חיובי. כל דבר קטן שקורה מסביב מעצבן אותי ואני מתחילה לצרוח להשתולל ולקלל כאילו חזרתי לגיל 15. אני לא מסוגלת להמשיך ככה. ואני לא מסוגלת לבקש עזרה. ואני לא מסוגלת להכיל את השנאה. הכי מצחיק זה שאני לא שונאת רק את אלה שפגעו בי אלא הכי הרבה את אלה שמנסים להיות אליי נחמדים. כי אני לא מקרה צדקה של אף אחד ועוד יותר אני שונאת לראות רחמים, בעצם אני שונאת כל דבר שקשור באנשים, הקשורים אליי או לא. אני פשוט לא רוצה יותר.לא רוצה וזהו.


תגובות

לב120
07/09/18 23:59

אפשר להבין אותך

כן...אני בכל מקרה את ההחלטה שלי כבר קיבלתי. כי מקסימום אם אני אלך לטיפול פסיכולוגי או כל חרטא כזאת, בסופו של דבר יגידו לי תשלימי עם זה ותמשיכי עם חייך... או משהו בסגנון. ואני כבר יודעת שאני לא יכולה למרות שאלוהים יודע כמה ניסיתי. וניסיתי. וחסמו לי את כל הדרכים ועכשיו שעזבו אותי, אני כבר לא יכולה לחשוב בהגיון יותר ואין לי שום סיבה לחיות. אני לא מסוגלת להשלים עם זה שאף אחד לא רוצה לחקור, לא המשטרה ולא אף אחד אחר, חברים אין לי, המשפחה נגדי, ולא יעזור אני מעדיפה למות מאשר להמשיך להתמודד עם החרא הזה כל יום. לא רואה שום סיבה לדבר על הכל עם מישהו אחר, כיוון שאו שלא יאמינו לי, או שיגידו שאני סכיזופרנית, או שזה מישהו ששמע על המקרה וממילא יהיה נגדי כי הוציאו את זה ככה שאני אשמה בהכל. או שיגידו לי שכחי מזה ותמשיכי. ובכל מקרה שום דבר מהדברים האלה לא יעזור לי... אני רק רוצה שהכל יגמר. לא להרגיש, לא לחשוב,ולא לראות. וזה יגמר. אני רק רוצה חשכה מוחלטת.

n1
08/09/18 9:58

מה עשו לך?

n1
08/09/18 9:59

אני הולכת לטיפול פסיכולוגי כבר שנים וגם בי פשעו, ומעולם לא אמרו לי לשכוח מזה.