אני מצטערת אבל אין. בחוויה שלי, כפי שתיארת,השתתפה מישהי שהחשבתי לחברה במשך 17 שנה. גם המשפחה שלי חושבת שמגיע לי כל מה שקרה לי,פחות או יותר. עכשיו הם כבר כמובן לא מבטאים את זה בקול,אבל בזמנו כולם אמרו שמגיע לי. ואני לא יכולה לשכוח את זה. אני לא מסוגלת לסלוח להם או לכל בן אנוש אחר. מילא אנשים זרים שהתעללו בי... אבל אנשים שחשבתי שתמיד יהיו בצד שלי פנו נגדי. בגלל זה...רוצה להיות לבד. ואני לא באמת זקוקה לאף אחד, לא אחרי שכל פעם שהיה לי קשה או שתקפו אותי פיזית או שצחקו עליי. אני כותבת פה בגלל שזה אנונימי ובא לי לפרוק... האמת? מגיל קטן עברתי התעללויות והתעמרויות ונזרקתי הרבה לרחוב מאז שהייתי בת 14. בגלל זה גם החוויה הזאת כל כך צילקה אותי. כי שנים לקח לי לבנות את עצמי איכשהו, לא שבורה לגמרי ומתפקדת, ומישהו בא ורמס אותי עוד יותר. מכאן- שהלבד הוא הפתרון הטוב ביותר עבורי. היה לי טוב רק כשהייתי לבד. כל פעם שסמכתי אפילו קצת באו ושברו וניפצו אז בשביל מה? אני מעדיפה להתנתק מהעולם לגמרי.

את רוצה לספר מה קרה עם החברה שהיתה לך 17 שנה, למה אתן כבר לא בקשר? זו זאת שהיתה קוראת את מה שאת כותבת ואז אמרה לך להפסיק לכתוב? אפשר לכתוב לך הודעה פרטית?

הכל בסדר. אין לי את הרצון להיתקע על זה... ואין צורך לשלוח לי הודעות פרטיות. איני כותבת כאן כדי שינברו עוד יותר בחיי הפרטיים. ממילא נברו בהם מספיק. זו הייתה טעות מלכתחילה לכתוב כאן משהו...כי נכון, יש מן הצדק שאם אני כותבת משהו בפומבי מישהו כבר ידאג לכתוב לי משהו בחזרה-תומך או לא. ניסיתי לשמור על האנונימיות שלי כמה שאפשר, אבל אני רואה שאין לי יותר פרטיות. אבל משום מה יש לי את ההרגשה-איכשהו- שלך בעצמך לא קל. ואני אומרת את זה כי אני רואה שאת מאוד דואגת להגיב לאנשים בהודעות שלהם, ולהגיד להם כביכול את "האמת" שכואב להם לשמוע. רק תני לי להגיד לך יקירתי, שאנשים שמגיעים לפורום הזה מראש נמצאים במצוקה גדולה ורוצים לפרוק באופן אנונימי, ולדעתי מקום שכזה צריך להיות מוגן יותר מבריונות ותוקפנות של מי שנמצא בשלב אחר של חייו,ואינו מבין את המצוקות של מי שמסביבו. האם להגיד את דעתך נחשב לבריונות? כן, אם זה פוגע במי שמסביב. במיוחד מי שהגיע למצב שהוא מדבר עם המחשב ולא בן אנוש חי. אני אהיה עוד יותר אמיצה? אני אגיד לך. גם אני הייתי פעם כמוך. אומרת לכולם שהם צריכים להיות יותר חזקים, שהם צריכים לעשות כך וכך ולהתנהג כך וכך, וכן גם אני חטפתי כאפה לפנים. ולפי המשפט שלך על כביכול החברה שלי, את יודעת עליי יותר מכפי שמישהו אחר כאן בפורום יודע, ועדיין את בוחרת להתכסח. אבל את יודעת מה? זה בסדר. כל אחד רשאי להתנהג איך שיבחר, וזאת לגמרי בחירה שלנו איך אנחנו מגיבים על זה. אני מאחלת לך שתתעסקי בחייך יותר מבחיי אחרים. זו,לדעתי, העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך חזרה. מקווה שתהיה לך, לי, ולכולם, שנה יותר מוצלחת מזו.