'סליחה' היא מילה קטנה בעלת משמעות גדולה - אך לעיתים פעוטה,
זו מילה שמבטאת המון חרטה - אך יש כאלה שבשבילם היא רק עוד חארטה.
לעיתים זה כל כך קשה להבדיל - בין סליחה כנה ואמיתית לכזו שבינה לבין האמת אין אפילו בדיל,
הרי למה שהוא יסלח אם זה בשבילך סתם עוד תרגיל - ומחר שוב הכל יחזור לנוהל הרגיל?
אם היית יודע שהאדם מולך מרמה אותך - היית לוחץ איתו ידיים וסוגר איתו דיל?
זה קצת אירוני שלפני יום הכיפורים כולם מבקשים סליחה מאנשים שהם בקושי מכירים,
אך 'שוכחים' לבקש סליחה מהאנשים שהם הכי צריכים.
זו לא בושה לבקש סליחה מאדם שבו פגעת - זו גדולה,
לעקוף את החומות שמפרידים ביניכם - לסלול אל ליבו מחילה.
נדרשת אצילות נפש - כדי לסלוח לאדם שאנושות בך פגע,
הוא תוהה לעצמו - האם יש מקום לאצילות הזאת בליבו שכבר מלא בתוגה?
סליחה,
סליחה מכל האנשים שגם בלי להתכוון בהם פגעתי,
סליחה מכל אלה - ששיקרתי להם שסלחתי.
סליחה מכל האנשים שהקשרים איתם הסתיימו בטעם מלוח,
סליחה - שלמרות שניסיתי בכל הכוח, אני עדיין לא יכול לסלוח.
אני יודע שאני לא יכול לסלוח לכולם - אך אני מקווה שכולם יסלחו לי,
אז סליחה - אם אני לא מספיק ריאלי.
בין שקרים לאמת,
תוהה לעצמו גוף עם אדם מת.
האם תעבור עליו עוד שנת קינה,
או שמחר הוא יקבל חנינה?