היי,את חייבת לנסות. אני בטוח שהחברים שלך ישמחו לשמוע ממך. חברים טובים לא יראו בזה מעמסה אלא להפך. תתקשרי לפחות לאחד מהם מה יש לך להפסיד? ילה תהיי חזקה

שלום לך יקרה. לסבול מדיכאון זה גם כך קשה. התנודות, הכאב הנפשי, הטלטלות, חוסר האונים וחוסר ההבנה....הבעיה מחריפה כשהסובל מקיף את עצמו בבועה. בועה לא נגישה לעולם שבתוכה הוא מרגיש עוד יותר בודד אומלל וכלוא במחשבותיו...והבועה רק הולכת ומצטמצמת- והחברים מבחוץ...מרגישים שאין עם מי לדבר אין במי לגעת וגם הם חשים חסרי אונים ומיותרים. במצב הזה שיתוף הוא הכרחי לשני הצדדים...גם מי שאינו סובל מדיכאון הוא אדם שמתמודד עם קשיים ועם יותר יותר טוב ופחות טוב. גם עבורם שיתוף עושה הרבה פעמים "שירות טוב" בעצם העובדה שמאפשר גם להם לגעת הרגשות כואבים. יקרה...אל תוותרי, דברי, שתפי זו תחילת הדרך להבראה. חיבוק.

מנסיוני, חשוב לשתף, אבל חשוב גם להבין שאי אפשר ליפול על הצד השני, צריך לקרוא טוב סימנים ולהבין אם הצד השני מסוגל להכיל. אחרת, זה באמת יכול להרחיק, ואז רק להגדיל את התחושה השלילית. אני חושב שטיפול אצל פסיכולוג הוא התחלה טובה, ואפשר לדבר איתו על איך לשתף את החברים. תהיי חזקה, שולח חיבוק.

היי יקרה, מצטרף כמובן לנכתב לפני, אני חושב שאם תעשי צעד קשה, אך הכרחי, של מציאת קרן אור, של שותף או שותפה לכאב הגדול, זה יניע בך תנועה ויצור בך תקווה, אפילו זעירה, לצאת ממצב הדכאון. בנוסף, חשוב להיות כן במסגרת טיפולית שכן דכאון זו מחלה לכל דבר ועניין.

היי כואב לי לשמוע שכואב לך אני ועוד אלפי חברים איתך בקושי הזה תגידי שמעת על הספר אדם רגיש מאד? וסתם ככה אם מישו פה שמע עליו זה ספר מדהים

שלום לקחתי במשך 20 שנה רסיטל ולפני חודש הפסקתי לקחת לאחרונה אני מרגיש לא טוב חזרתי לקחת את הרסיטל ולא טוב לי אני יודע שזה לוקח זמן עד שהוא נקלט מה אפשר לעשות

 אני לא מומחית יותר ממך אבל מרגיש לי שאני צריכה לומר לך משו: אתה אדם גדול זה בטח התמודדות עצומה אחרי 20 שנה ואני לא מדברת על הליפני ה20 שנה, אז אם היו לך ככ הרבה כוחות אז אולי תגיס את כולם עכשיו לתקופה קצרה עד שזה יקלט בנתיים יהיה קצת קשה אבל תזכור שכולנו אתך אוהבים ומתפללים להצלחתך  המון בריאות הצלחה ובעיקר כל משפחת כולנו איתך תהיה חזקקקקק