תרופות, טיפול פסיכולוגי ואם צריך אז גם אשפוז. זה מה שלי עזר. עכשיו אני בסדר כל עוד השילוב התרופתי והטיפול מתקיימים.

תלוי מה חומרת המצב לפעמים מצב קל- תמיכה חיצונית/חברים/תקופה קצרה של זמן כזה מצב בינוני- טיפול פסיכולוגי מצב קשה- טיפול פסיכיאטרי(תוספת של כדורים ברוב המקרים, ולפעמים פסיכולוגי בנוסף) מצב חמור- פסיכיאטרי מיוחד/אישפוז/השגחה רבה של אנשים סביב לפעמים המצב יכול להיות בינוני, ויכול להיות בסדר עם טיפול, כי מה שאני אומר זה בערך, זה לא האמת בפועל כל הזמן, אבל זה כנראה הרוב, אבל לדוגמה, יש אנשים שהיו במצב חמור, נכנסו לטיפול פסיכיאטרי, והפכו את המצב לחמור פחות, ולא היו צריכים אישפוז, אבל יכול להיות שהיו במיון כמה פעמים, הכוונה היא שמצב חמור, מצריך פינוי רפואי כלשהו דחוף, אבל בערך ככה אפשר להבין את התמונה המלאה

היי זהבה, הייתי במצב של דכאון קליני מספר פעמים ותמיד זה נראה שזהו, הפעם אני הולך לגמור את החיים ככה. יצאתי מהמצבים האלו אבל תמיד חזרתי לדיכאון וכל פעם הוא נראה חזק יותר ומייאש יותר. זה סוג של נדנדנד כזה שלא נותן מנוח לנשמה. גם כשאתה כביכול מחוץ לדיכאון אתה תמיד בפינה מסוימת פוחד שהוא יחזור ולדאבוני הוא אף פעם לא מאכזב. התחושה היא שחייבים להילחם, להחזיק בשיניים. המון אמונה צריך פה אחרת אתה פשוט מסוגל לעשות שטויות (והמבין יבין)...אני שולח לך חיזוק ומאחל שתפגשי את האנשים הטובים ו/או את ההזדמנויות הטובות שיעזרו לך לפתוח דלתות אל מחוץ למקום הכי שחור עלי אדמות- הדיכאון

כדורים נגד דיכאון הם לא מרפאים את המחלה הם הופכים אותך לזומבי - אני אציע לך מה שהציעו לי וזה מדיטציה וכל פעם שאני חשה שאני בדיכאון אני ישר יוצאת מהבית ולא משנה מה השעה או מזג האוויר ועושה הליכה ותרגילי נשימה זה מאד מאד מאד עוזר - כשמתחילים עם כדורים קשה לצאת מזה אחר כך

זה ממש לא יפה לזרוק ככה סטיגמות באוויר, אם אני נראה לך, כמו מצורע/מחלה/זומבי, את מוזמנת לדבר איתי על זה, ולראות שאני לא זומבי, אז למה ככה תמיד לזרוק משפטים עם סטיגמות מעליבות ולא נכונות, להגיד ש מי שלוקח כדורים בטיפול שלו הוא זומבי, זו סטיגמה מעליבה מאוד

דכאון זה מחלה כמו כל המחלות, ובגלל שזה נפשי אז חולים מתביישים לדבר על זה, לדעתי התרופות הקיימות כיום עוזרות מאוד אבל יחד עם זאת האדם צריך לעזור לעצמו, ברוב המקרים דכאון וחרדה באים ביחד וזו הרגשה נוראית, הסביבה לא מבינה מה שהאדם עובר וזה מקשה על ההתמודדות, תרופות מסויימות די עוזרות אבל יחד עם זאת יש תופעות לוואי לא נעימות, אתם לא לבד! מה שבטוח מדיכאון לא מתים אבל מחשבות על מוות קיימות כל הזמן, תתמודדו כי אין ברירה אחרת, אני די סקפטי לגבי הטיפול הפסיכיאטרי, לרוב הוא לא מניב תוצאות.

כדורים אין ברירה ניסתי להלחם בזה בכל מיני דרכים לא צלחתי,, היום אני ברוך השם אחרת בעזרת הכדורים בהצלחה אם תרצי אני פה :) לכל שאלה