נמאס לי כבר , תמיד שאני חושב שהדברים הולכים להסתדר , פתאום הכל קורס ונהפך להיות גרוע יותר ממה שהיה .
אני כבר בן 26 ואת האמת , לא זכור לי אי פעם שחייתי בלי הבעיה הזאת שמורידה אותי . נתחיל מזה שיש בי פחד או ביישנות או את שניהם , הדבר הזה גורם לי פשוט להידבק לחברים עם ביטחון עצמי גדול , ואני פשוט סתם עומד שם ומסתכל איך הם יכולים ואני לא , איך הם הזוגיות ואני לא , איך הם תמיד מאושרים ואני בכלל לא .
הבעיה הזאת גוררת בעיה נוספת. כשאני כבר מתחיל שיחה עם בנאדם (גבר או בחורה ) מגיע רגע שאני פשוט נחנק (לא תמיד) והצד(לפחות כך אני מרגיש ) רואה בזה משהו מוזר ומתרחק ממני.
חשוב לי לציין שהילדות שלי לא הייתה הכי קלה בעולם .
גדלתי לתוך משפחה שלא תמיד הייתה שם שהייתי צריך ולא תמיד הגנה עליי או לימדה אותי איך לחיות .
רוב הילדות שלי העדפתי לברוח מהמציאות שהייתי בתוכה והעדפתי לצלול בתוך משחקי מחשב חסרי פואנטה ולעשות שטויות שידעתי שאני אחטוף מהם, אבל לא היה אכפת לי .
זה פחות או יותר הסיפור שלי , הביטחון העצמי שלי נמוך מאד
ואני מוצא את עצמי רב היום בשיחות נפש עם עצמי על מה ולמה.
זה לא כל הסיפור שלי אבל זה כנראה אחת מהבעיות הגדולות שאיתם ניסיתי להתמודד.
נמאס לי לשתוק ולחשוב שזה יעבור מעצמו , אני צריך עזרה דחופה ! תודה לכם שהפורום הזה קיים !