עדי - שולח לך חיבוק גדול לעבור את הימים הקשים. אם קשה לך שתפי אותנו פה וגם בערוצי ער'ן האחרים. קבלי שיר שאני מאוד אוהב - מקווה שתאהבי גם כן

גם אני מחזיק לך אצבעות במעבר שלך, יקרה, בשביל המחוספס ולא נעים הזה של מחשבותיך ותחושותיך.. מאחר ובעצם כולנו כאן על פני האדמה הזאת, מה בעצם ההבדל בין מי שאת מגדירה כחי, לעומת מי שאת מגדירה כמת? מעשים מסויימים? פעולות? רגשות? או כפי שזה באמת אנחנו, כל אחד מאיתנו, שנוכחים בגוף הזה בתוך בשביל הזה שבו אנו פוסעים כך או אחרת.. ומיהו שישווה בינינו לבין אחרים מלבדנו?

תודה רמי, אתם כל כך מקסימים. הפורום הזה פשוט מקסים.. לעומת פורומים אחרים. לצערי, לסביבה יש השפעה גדולה מדי, ובגלל זה אני במצב הנוראי הזה. אנשים שלוחצים על אחרים, שעושים השוואות. אחרים שמוצלחים, שמסודרים, עם משפחות, עבודות, שלמדו כמו שצריך.. ורק אני, שנולדתי דפוקה כל כך, ורק עכשיו,, אחרי שנים, החלטתי לנסות לטפל בזה, וגיליתי שזה כל כך קשה, ובטח בלתי אפשרי. אני נמצאת במצב הנוראי הזה שנתיים, קופאת במקום, לא מצליחה לזוז, ואין לי שום תמיכה. שום תמיכה. כל כך לבד. אפילו לא חברה אחת. ושום רצון להמשיך. אין לי מושג מה לעשות יותר:(

אהובה! איך עברה השבת? קוראת שהיה לך קשה... כ''כ רציתי בשבילך אחרת. ''עוד ימים טובים יאירו...'' יחד איתך בהתמודדות, חושבת עלייך ואת בתוך ליבי.... רוצה לשתף?

חולה:( הייתי כל היום במיטה:( מחר יש לי פסיכולוג ואני לא רוצה לבטל:( אבל מפחדת שלא ארגיש טוב. הייתי לבד במיטה וכולם לא היו בבית

אוף!! אוף!!! אוף!!!!! תלכי מחר! את חזקה! וזה הדבר הנכון ביותר. אם תרצי אתלווה אלייך כמובן וירטואלי... אבל זה מה שצריך וראוי... מעריכה. אותך מאוד שאת בשלב הזה! בקרוב אצלי

לא אף אחד לא רוצה את השק של השני... מבטיחה לך כשתוודעי לחיים שלי את תהיי מאושרת!!!! רק לתת תזכורת קטנטנה: אני עוורת! אני נכה!!! מתעניינת בקושי עם קביים!!! ועול מטורף על גבי.... ועוד גילוי קטנטן... חוגגת עכשיו יומולדת עברי! לבטח את מדמיינת שאני נשואה, בת שלושים פלוס וכו'. אז אני רווקה יכולה בת 24.... אבל השבת העניקה לי כח הידיעה שאת גם מתמודדת בגבורה! ויש לי סיכוי שאצליח גם תהיה מהפך בעז''ה. ממתינה לו ליום הזה, יחד עם המוות הגואל!