מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

יאיר - ערן
יאיר - ערן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
רוני -ער
רוני -ער"ן
תפילת השלווה אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם האומץ לשנות את הדברים שביכולתי ואת התבונה להבחין בין השניים.

מובילי קהילה

שרי מתנדבת ער
שרי מתנדבת ער"ן
חיוך עושה קסמים, לא ככה? :)
אלון - ער״ן
אלון - ער״ן
אלון מער״ן מנסה לתת מבט אחר
ענת- מתנדבת ער
ענת- מתנדבת ער"ן
"כי היה מעונן וכבר כמעט נגמלתי מלחלום אבל את באת לי פתאום".

בור

3 תגובות

אני מרגישה שלפני כשלוש ארבע שנים נפלתי לבור
בהתחלה חשבתי שזו נפילה קצרה
שאני אוכל לצאת מהבור
כי הפתח עוד לא רחוק
זה לא יהיה ככה להרבה זמן
זה יעבור
אני אצא
אבל המשכתי ליפול
לא הצלחתי לעצור את עצמי
לא יכולתי לעצור את עצמי
לא חשבתי לעצור את עצמי
לא ניסיתי לעצור את עצמי
לא ידעתי שאני אמורה
לא ידעתי שהוא כזה עמוק
לא ידעתי איך
ואני לא יודעת למה הבור קיים
המשכתי ליפול
אני לא יודעת עד כמה עמוק הבור הזה
אני לא יודעת מתי אגיע לתחתית
כמה זמן אמשיך ליפול
אבל זה נראה שאני כבר לא אצא מהבור
הפתח כל כך רחוק
הוא נראה כמו נקודה
אי שם מעליי
ככל שאני מנסה לעצור את הנפילה
נהיה לי יותר קשה לנסות
זה כואב לנסות
קירות הבור שורטים אותי
פוצעים אותי
אבל אם אני לא אנסה
אני אגיע מהר יותר לתחתית
ובתחתית אני אתרסק
זה לא נראה שאני אצא מהבור
ואין לי יותר כוחות להמשיך לנסות
זה כל כך כואב
ואני חושבת
אולי זה לא כזה נורא להתרסק.


תגובות

שבת שלום יקרה, יפה הבעת את עצמך, אם גם כואב לקרוא.. לא יכולתי שלא להיזכר בעליזה בארץ הפלאות, ואת כל ההרפתקאות שעברה, עם הפחדים והתמודדות עם החוסר מודע, בתוך התהום אליו נפלה.. אגב גם בספר הזה, גם כשיצאה לא חזרה להיות אותו הדבר, אלא יצאה חכמה יותר ומחוזקת או מודעת כפי שאומרים היום.. יש אומרים, בדרכים הרוחניות וגם בדרך לריפוי הנפש, שכל קושי או נפילה, הם גם, בנוסף לכאב ולקושי, גם שער להבנות חדשות ולמציאת כוחות שכלל לא היינו מודעים לקיומם.. לרוב מאוד עוזר אם מישהו, מורה או מטפל מלווה אותנו ונותן לנו יד, ואף מנחה בשעת הצורך, כדי להקל על המסע שמצאנו את עצמנו בתוכו. ואני מאחל לך יקירה, גם שתמצאי את הדרך הנפלאה שמחכה לך בדרכך, וגם שתמצאי את ההדרכה וההנחייה והתמיכה שיסייעו לך להתקדם בדרך בצורה מייטבית,וגם ובעיקר כדי שתדעי שאת לא נמצאת בדרך הזאת לבדך.. ואני כאן אומר לך יקירה, שאנחנו איתך, ונושיט לך יד ככל האפשר.. ואנחנו גם לא לבד.. ואני מעודד אותך להריםאת הראש ולראות את התמיכה שרק ממתינה שתעזרי בה.. ושוב שבת שלום וחג שמח

יאיר---ערן
מנהל קהילת ער"ן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
29/04/19 13:56

:heart::heart::heart:

ישראל.ראובן
30/04/19 14:21

אנסטסיה יקרה, איזה יכולת ביטוי מדהימה יש לך! לא יודע אם התכוונת, אבל את כותבת כמו אמנית. ועכשיו לתוכן. יקירתי, מה אם הבור הזה, עד כמה שאני בטוח שהוא מרגיש נורא, מה אם הוא לא אמיתי? מה אם כל מה שאת מדמיינת יכול לעוף מהחיים שלך באותה מהירות שבה הוא הגיע, ואף הרבה יותר מהר? מה אם כל הרגעים האלה בחיים שלך שאת מרגישה בהם שהבור לא קיים, לפני או אחרי שאת מוצאת עצמך בבור, מה אם הוא האמיתיים והבור הוא אשליה? קל לי לדבר כי אני לא את ואני לא מרגיש את מה שאת מרגישה אבל חשוב שתדעי שגם אני הייתי בסוג כזה של בור לפני שנה, שזה היה שנה אחרי שאבי התאבד. חשבתי שאין לי תקווה, חשבתי שאף אחד בעולם לא רוצה אותי, בניתי לעצמי חומות של שנאה עצמית, בדידות, עצבות ורצון להיפטר מהעולם. הייתי במקום שאפילו המילה גהינום קלילה מידי מכדי לתאר אותו. וגיליתי שאת הכל אני המצאתי, והכל יכול להיעלם במהירות מפתיעה. גיליתי שזו לא הייתה אשמתי, אף אחד לא רוצה לפגוע בעצמו, עשיתי לעצמי את זה בתמימות מתוך חוסר ידיעה תמימה. אני רוצה לומר לך אנסטסיה יקרה שיש אור, שאת נמצאת במקום לא נעים, ואני לא יודע מה עוד בחיים שלך לא בסדר, אבל אני רוצה לומר לך שמה שיצר את "הבור" הזה, לא יודע מה זה, אבל את יכולה להיות מאושרת, כן גם עם זה. ושוב קל לי לדבר, אבל אני מאמין בך לגמרי חיבוק חם, ישראל