אני לא סבורה שאפשר להשמיד רגשות, אפשר להתרחק מאנשים שלא עושים לך טוב, ואין לזה קשר לאהבה. מותר להתרחק מכל מי שתרצה גם אם אתה אוהב אותו מאוד וזה לא משנה אם אתם משפחה או לא. לגביי באופן אישי: אני לא כזה אוהבת את ההורים שלי ואני לא ממש בקשר איתם, כשבא לי אני עונה לשיחות מהם וכשלא לא. את סבתא שלי אני אוהבת אבל מדברת איתה בקושי חמש דקות בשנה כי היא לא עושה לי טוב על הלב. את אחותי אני אוהבת אבל לא תמיד יש לה זמן אלי.

ל-"למה אוטומטי" יש תשובה די פשוטה. קוראים לה הברירה הטבעית. אם באופן רגיל תאהב את צאצאיה כי אלו ממשיכיי הדרך. גם לאב ביחוד משפחות מונוגמיות יש אינטרס כזה. אנחנו אוהבים את הורינו כי הם אמורים לדאוג לנו וזה ישתלם לנו לאהב אותם. גם את האחים אנחנו לרוב אוהבים כי לנו ולהם יש הורים משותפים ולכן "שווה" לאהוב מישהו שהוריו הוא גם הורינו וכו וכו. אבל התשובה הפשוטה הופכת למסובכת כי אנחנו אנשים חושבים ומודעים וה"לרוב" הזה - לא תמיד עובד אצל כולם. אני מצטרף ומסכים לאמיר, שגם לשנוא ולכעוס הם הבעת רגשות ועדיפים על אדישות מוחלטת. :heart::heart::heart::heart: