כמוניער"ן - עזרה ראשונה נפשיתמחפש עצה כיצד להתמודד עם חרדה וביישנות במצבים חברתיים

מחפש עצה כיצד להתמודד עם חרדה וביישנות במצבים חברתיים

16/07/19 23:19
2 תגובות
היי, קודם כל אין לי כל אבחון מקצועי המעיד על חרדה חברתית אך אני מזהה הרבה מאוד מהסימפטומים אצלי כמו קושי להתחיל שיחה עם זרים,
לגשת כדי ליצור עם אנשים חדשים אינטראקציה, פחד להביך את עצמי ולהראות מוזר, עקה נפשית המלווה לכך ומורת רוח...
בעיקרון, היום סוג של הייתי במסיבת ריקודים (זוגות) שבה לפני המסיבה היה שיעור ניסיון לכאלה כמוני שלא רקדו כנראה ולא היו באירועים כאלה.
בגלל שאני אוהב מוזיקה חבר שמכיר אותי בערך והיה הולך לשם הרבה המליץ לי "לך זה יעשה לך טוב" והלכתי
בעיקרון כבר בחימום של השיעור ניכר היה שהצעדים מאוד מאוד קשים לי אישית ולא היו הסברים פשוט להכנס לזה (אני בנאדם שמעולם לא רקד, בכלל, נאדא) , וכולם במעגל רקדו היו הכל סבבה גם החדשים שכביכול ציפיתי שיהיו כמוני חסרי אונים אך לא.... רק אני פחדתי לזוז פשוט קפאתי ואחרי 20 שניות יצאתי משם ונסעתי הביתה מכל האירוע הזה
אז במעגל ידעתי שאני נראה מוזר... עכשיו כן אני מודע ליכולות שלי אני לא יכול לרקוד כי זה גם מה שמונע ממני ללמוד, לא הכרתי שם אף אחד מראש בכל מקרה ואני גם לא רוצה להיות איזה רקדן מקצועי ממש לא זה לא התחום שלי, רק להנות, סביר.
אני לא יכול להנות מכאלו סיטואציות חברתיות מרובות משתתפים, פאבים,מועדנים עם הרבה מאוד אנשים בעיקר לא מוכרים
אלא עם כן אני 100% מהזמן עם 2-3 חברים /מכרים טובים וזהו אני שוחה כמו דג במים והסביבה היא רעש רקע מפריע לכל הגרוע

סליחה על האורך הייתי צריך לתת רקע אבל השאלה שלי היא כזו: מכיון שאני לא מתמודד עם מחלה פיזית או מחלת נפש, ואני נמצא במצב טוב בחיים לראשונה חוץ מהקטע החברתי שתמיד תמיד קרטע אצלי... האם בכלל כדאי בכלל להתעסק עם זה עם זה או לקבל את הטבע שלי שאני מה שנקרא "ביישן", "בדד" , "נחבא אל הכלים", ... מצד אחד כן, אני "מפסיד", לעולם לא אכיר כך אנשים מעניינים, בחורות וכ'ו

מצד שני התעקשות על הגעה לכאלו אירועים תגרור את אותה תגובה שוב ושוב כך שתיצור אצלי רגרסיה ותגיע לדכאון עמוק יותר, תחושת ערך עצמי נמוך כרונית... מצבי רוח וכד'. אז האם הפתרון הנכון הוא המנעות , או התמודדות? האם בכלל שווה להתמודד עם הקושי במקרה הזה? לחילופין אם כן כדאי להתמודד איך ניתן לעשות זאת? שלא כמו פוביה מג'וקים שיש לאנשים לא ניתן להתמודד עם מיעוט אנשים/רק מישהו אחד שאני סומך עליו כמו חבר שיעמוד ליד ג'וק איתי וימעך אותו ויראה לי שהוא לא מזיק (רק לשם הדוגמא).

2 תגובות

יאיר---ער-ן
מנהל קהילת ער"ן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
17/07/19 7:47
היי יותם, מכיוון שאנחנו לא מכירים, אלא מהפוסט הנהדר שכתבת, הייתי אמור להימנע מלתת לך עיצה ובכל זאת אתה מתאר שצורה נפלאה כל כך תיאור שאני כל כך מזדהה איתו בפאן האישי. גם אני בצעירותי ניסיתי לעשות דברי...
היי יותם,
מכיוון שאנחנו לא מכירים, אלא מהפוסט הנהדר שכתבת, הייתי אמור להימנע מלתת לך עיצה ובכל זאת אתה מתאר שצורה נפלאה כל כך תיאור שאני כל כך מזדהה איתו בפאן האישי. גם אני בצעירותי ניסיתי לעשות דברים שהם פשוט לא "אני" וזה גרם לי למפת נפש במקרה הטוב וירידה בערך העצמי במקרה הפחות טוב. לקח לי זמן להבין שיש דברים שמתאימים לאחרים אבל הם פשוט לא "אני". המבוכה מארועים המוניים מרובי משתתפים רק גרמו לי למבוכה ולהתכנסות לתוך עצמי.
יש לך כמה חברים טובים איתם אתה מרגיש בנוח - יש אנשים שגם את זה אין להם ולכן תמשיך להיות אתה, תמצא את חבריך האמיתיים את אותם מפגשים חברתיים איתם אתה מרגיש טוב ותתפלא לדעת שהאנשים המעניינים יגרמו לך לאושר. אז כן, כנראה שאתה ביישן ונחבא אל הכלים - אין מה להילחם בזה אלא בחוכמה. מצא לך את אותו התחביב, העיסוק החברתי שישלב הנאה אמיתית עם מפגש חברתי עם אותם שגורמים לך להעצמה ולא מה שאחרים חושבים שנכון לעשות כי אין דבר כזה "נכון לעשות".
מאחל לך חוויות אמיתיות שימלאו את ליבך באופן אמיתי.
איילת---מתנדבת-ער-ן
מתנדב ער"ן
17/07/19 11:07
אני חושבת שהסיטואציה של הריקוד היתה יכולה להלחיץ גם אדם אחר, שלא סובל כמוך מלחץ בסיטואציות חברתיות, מה שנראה לי יותר נכון לעשות - לצאת לרקוד עם החברים הקרובים שאמרת שאיתם אתה מרגיש בנח - ניסית? למר...
אני חושבת שהסיטואציה של הריקוד היתה יכולה להלחיץ גם אדם אחר, שלא סובל כמוך מלחץ בסיטואציות חברתיות, מה שנראה לי יותר נכון לעשות - לצאת לרקוד עם החברים הקרובים שאמרת שאיתם אתה מרגיש בנח - ניסית?

למרות שכל אחד שונה וחווה דברים אחרת ובצורה שונה, אני באמת יכולה להזדהות איתך, חוויתי ביישנות רבה בגיל ההתבגרות שהובילה לדכאון, יכולה לומר שבהחלט אפשר להתגבר עליה בהדרגה, כמה שתתמודד יותר, כך היא תהיה יותר ברקע ופחות בפרונט - לעיתים זו שאלה של זמן, תהליך, הכרות עם אנשים רגישים שמהם תלמד איך לתקשר עם העולם בדרך פחות מלחיצה, ללא חשש.

אני חושבת שהדבר הנכון, לפני שבאמת תגיע למצב שאתה חושש ממנו, אולי לא חייבים להתמודד עם זה לבד ? - אולי כדאי להתייעץ עם איש מקצוע, טיפול רגשי ולשתף במה שאתה חש, לעבור איתו את התהליך?

מנהלי קהילה

יאיר - ער'ן
יאיר - ער'ן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
מיכל ל. - ער
מיכל ל. - ער"ן
מנהלת שירות האינטרנט בער"ן נשואה+2

מובילי קהילה

תקווה - מתנדבת ער
תקווה - מתנדבת ער"ן
אני פנסיונרית, נשואה, יש לי 3 ילדים בוגרים ו-5 נכדים. למדתי באוניברסיטה מתמטיקה ומדעי המחשב. לפני הפרישה עבדתי בפיתוח תוכנה ובהמשך בתמיכה במוצרים שהחברה שלנו ייצרה.
מורן- מתנדבת ער
מורן- מתנדבת ער"ן
היי :) אני מורן, מתנדבת בער"ן מזה כשלוש שנים.
שרה-מתנדבת ערן
שרה-מתנדבת ערן
מתנדבת בער"ן כשנה אם 4 ילדים וסבתא ל5 נכדים, אחות מיילדת
גפן - מתנדבת ער
גפן - מתנדבת ער"ן
מחר יום חדש
גילה 22 מתנדבת ערן
גילה 22 מתנדבת ערן
אלמנה בת 70 2 ילדים 6 נכדים מלמדת מחשבים גיל שלישי שרה במקהלה שוחה כל השנה
ד
ד"ר שירי דניאלס
מנהלת מקצועית ארצית בעמותת ער"ן מרצה באוניברסיטת תל אביב מומחית לייעוץ קצר מועד מחברת הספרים "עוצמת ההקשבה - כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר" ו "כאב אנלוגי בעידן דיגיטלי - התמודדות חיובית עם פרידה וגירושים", בהוצאת מטר