מוריץ, אחת הדמויות המורכבות ושובות-הלב במחזה ״אביב מתעורר״ יורה לעצמו בראש על הבמה.
בכל הסצינה המקדימה אנחנו שומעים את השאלות והמחשבות שמכרסמות את ראשו ואת לבו -
האם החיים האלה שווים שיחיו אותם?
איפה מוצאים כוחות להמשיך כשהכאב כל כך גדול?
ואולי... אולי לבחור למות זה אמיץ כמו לבחור לחיות?

בסוף הוא לוחץ על ההדק.
בהלוויה שלו, מתכנסות כל הדמויות ושרות את ״ללחוץ או לא ללחוץ?״, וזה, ללא ספק, אחד מרגעי השיא של המחזה.

השיר הזה נכתב בארבע דקות בדיוק.
קראתי את הסצינה. עצמתי את העיניים. דמיינתי את עצמי בסיטואציה הזאת. והמילים... המילים פשוט נכתבו מעצמן.
לא יודע כמה זה חכם לפרסם שיר-התאבדות ביום ראשון בבוקר... אבל הנה הוא:

לִלְחוֹץ אוֹ לֹא לִלְחוֹץ? | נֹעַם חוֹרֵב | מִתּוֹךְ ״אָבִיב מִתְעוֹרֵר״

הַכֹּל מִסְתַּכֵּם בְּרֶגַע אֶחָד
בְּשַׁבְרִיר שֶׁל שְׁנִיָּה בֵּין חוֹשֶׁךְ וְאוֹר
בֶּנְאָדָם עוֹמֵד מוּל עַצְמוֹ, הוּא לְבַד
וְעַכְשָׁיו הוּא נִדְרָשׁ לִבְחוֹר

וְעַל כַּף הַמֹּאזְנַיִים, הַכֹּל שָׁם מוּנָּח -
רְגָעִים שֶׁל יֵיאוּשׁ וְתִקְוָוה
וְהַפֶּצַע הַהוּא, שֶׁנִּסְגַּר וְנִפְתַּח
וְכוֹבֶד מִשְׁקַל אַהֲבָה

וְצֵל הָעֶלְבּוֹן, וְקוֹל הֶעָבָר
וְאֵשׁ חֲזָקָה שֶׁדָּלְקָה מִסָּבִיב
וּבֵין עוֹמֶס שְׁנוֹתָיו, מָה בַּסּוֹף הוּא זָכָר?
מַבָּט מְאוּכְזָב שֶׁל אָבִיו

וְתַרְמִיל גַּעְגּוּעַ, וְאוֹשֶׁר בָּהִיר
שֶׁאוּלַי עוֹד יַפִּיל אֶת הַפּוּר
וּמִילִּים שֶׁזָּרַק בְּלִי לַחְשׁוֹב לָאֲוִויר
הֲרֵי כָּל בֶּנְאָדָם הוּא סִיפּוּר

הִגַּעְתָּ עַכְשָׁיו לִקְצֵה הַנָּהָר
הִגַּעְתָּ לְרֶגַע הָאֱמֶת
תִּיקַּח נְשִׁימָה עֲמוּקָּה וְתִבְחַר
אִם לִחְיוֹת אֶת חַיֶּיךָ כְּמֵת

הִגַּעְתָּ עַכְשָׁיו לְעוֹמְקוֹ שֶׁל הַסֶּדֶק
הִגַּעְתָּ לְסוֹף הַמֵּירוֹץ
הָאֶצְבַּע מוּנַּחַת קַלָּה עַל הַהֶדֶק
לִלְחוֹץ אוֹ לֹא לִלְחוֹץ?

אָדָם-נְמָלָה, חָיִיתָ כְּמוֹ עֶבֶד
סָחַבְתָּ אֵינְסְפוֹר מִשְׁקוֹלוֹת
וְשַׁרְתָּ אֶת שִׁיר נִשְׁמָתְךָ הַמּוּרְעֶבֶת
שֶׁנִּפְתַּח כְּמוֹ תָּמִיד בַּלֵּילוֹת

וְלֹא פַּעַם הָיִיתָ אָבוּד כְּמוֹ תַּיָּיר
נָפַלְתָּ עָיֵיף לַקְּרָשִׁים
וּמִי זֶה הֶחְלִיט, וּמִי זֶה אָמַר
שֶׁהַחַיִּים הָאֵלֶּה קְדוֹשִׁים?

הַכֹּל מִסְתַּכֵּם בְּרֶגַע אֶחָד
בְּשַׁבְרִיר שֶׁל שְׁנִיָּה בֵּין חוֹשֶׁךְ וְאוֹר
בֶּנְאָדָם עוֹמֵד מוּל עַצְמוֹ, הוּא לְבַד
וְעַכְשָׁיו הוּא נִדְרָשׁ לִבְחוֹר.