מזדהה אני רוצה לנסות לתת עצה אני מצטער שאתה רוצה לברוח מהאנשים שאוהבים אותך ואתה אוהב אותם, אין צורך לעשות זאת. תשאר בסביבתם ותבקש מהם לא להתבאס בגללך, תספר להם איך זה גורם לך להרגיש, תגיד להם שאתה לא רוצה שיתבאסו בגללך. תגיד להם שאתה אוהב אותם והדבר האחרון שתרצה זה לראות איך המצב שלך גורם להם להיות עצובים וגם להישאב לדיכאון, תדבר איתם על זה. הקשר של משפחה הוא חזק מדיי בשביל לקרוע אותו, משפחה משתתפת בהכל, בשמחה ובצער. הצער הוא לא משהו לברוח ממנו, הוא משהו להתמודד איתו ביחד, כקבוצה, כמשפחה אוהבת, שיכולה לחזק אחד את השני. אל תנסה לפרק את הדבר היפה שיש לכם, אולי זה מפחיד אותם יותר מהדיכאון שאתה חש ... הפחד שתתרחק ... תתנחם באהבה שיש לכם, תחבק את המשפחה שלך, אנחנו לא נשארים כאן לנצח, תנצל את הזמן לומר לאוהבים שלך שאתה גם אוהב אותם, תהנה מהזמן שעוד יש לכם להיות ביחד למה שלא נשים אותך במרכז ? ונחשוב ביחד איך אפשר לגרום לך להרגיש יותר טוב, ואיך אפשר לשפר את המצב שלך. הדיכאון לא הצליח לגרום לך להפסיק לעבוד, זה בטוח אומר משהו טוב ... מקווה שתכתוב כאן עוד ...

שבת שלום, דבר ראשון אני מושיט לך יד וכתף, ומצטרף להזמנה שתכתוב עוד ועוד. רציתי להתייחס לשאלה שהעלית לגבי הסובבים אותך, ומלבד זה שבעצם השאלה אתה מביע אהבה ואכפתיות אליהם, יש לדעתי חשיבות רבה בלהניח לאחרים את מה שהוא שלהם.. בכל העולם יש שני סוגי אנשים.. אני, שאותו אני רואה מבפנים, ולפיכך דרך העולם הפנימי שלי, וכל השאר, שאותם אני רואה ומפרש, כלומר אינני יכול להיכנס לתוכם ולדעת מה הם חושבים או מרגישים, ומדוע הם עושים את מה שהם עושים, אלא אני משליך עליהם מתוכי.. מכאן שהמסקנה שהם מתבאסים מאיתנו, היא השלכה של ההתבאסות שלנו מעצמנו, והרבה יותר הגיוני יכול להיות לפרש, שהם נמצאים איתי ועושים מאמצים לעזור, עד כמה שנראה שללא תוצאות, מלבד טכניות כאלו או אחרות, מאחר וזה עושה להם טוב, בדרך שאולי לי קשה להבין, אבל כנראה להם זה ברור מספיק בשביל לפעול כך.. אני לדוגמא לא רק שאינני מתבאס להתחיל את השבת שלי במכתב אליך, אלא אני מודה לך מאוד ושמח בך..

לצאת לחיות בטבע או לברוח למדינה אחרת זה עדיין מצב שבו הם לא ידעו אם אתה חי או מת, מה שעומד בניגוד לרצון שלך לא לגרום להם לצער. משתמע שהמשפחה שלך מרגישה רע כשהיא רואה את המצב שלך, לא בגלל שאתה מתנהג אליהם רע, ונדמה לי שאין מה לעשות לגבי זה. אתה צריך לדאוג לעצמך קודם כל.