אני חושב שכאמא את יכולה לעזור בעיקר בכך שפשוט תהיי שם בשבילה. יתכן שכדאי אולי לפנות לפסיכיאטר שיראה מה קורה אצלה ככה,ואולי ימליץ על טיפול כזה או אחר.

תודה ג'ק, מחכה בצימאון לתגובות... היא היתה מטופלת בפסיכיאטרית קבוצתית כשהיתה בלימודים...אבל לא נראה שזה עזר לה במיוחד... היום הקיאה כמה פעמים... עשיתי מעשה לא טוב נראה לי, היא מעשנת ולקחתי אותה לחבר כדי שתעשן, אולי זה ירגיע אותה לזמן הקרוב... אני כבר פועלת מתוך ייאוש.. יותר מאוחר נלך לרופא משפחה ונראה מה ימליץ לנו לעשות...

היי גלי, הבת שלך תמיד תהיה הילדה שלך, אפילו שהיא כבר בת 18 ולמעשה נחשבת לפי החוק כאדם בגיר ועצמאי. כמה כואב לראות את הילדה שלך פוגעת בעצמה, כשהיכולת שלך לעצור את זה מוגבלת. לפעמים חלק מתהליך ההתבגרות והיציאה לעצמאות מלווה במעשים כאלה, כחלק מחקירה עצמית של הילדה את החיים כבוגרת. נראה שכשהבת שלך מגיעה למצבים קשים היא חוזרת אלייך, כפי שאת מתארת בזמן התקף את לידה ומכווינה אותה. זה חשוב שאת מאפשרת לה את המקום הבטוח הזה אצלך, הידיעה שהיא תוכל לחזור אלייך תמיד היא חשובה מאד עבורה. מציע לך כשהיא אצלך לשתף אותה בדאגה שלך אליה, להסביר לה מה את רואה שקורה לה, כי לפעמים כשהיא בתוך זה אולי היא מתקשה להתבונן על עצמה. טוב שאתם הולכים לרופא המשפחה, מציע לך לשתף גם אותו בנוכחותה של בתך במתרחש, ולשמוע ממנו כיצד הוא ממליץ. ייתכן מאד שימליץ על פנייה לפסיכיאטר או לטיפול פסיכולוגי במידת הצורך. מה דעתך? בהצלחה!