נפש סדוקה

11/09/19 23:31
3 תגובות
בן 23, מתחיל ממש בקרוב ללמוד הנדסה באוניברסיטה. מילאתי שירות צבאי מלא, עם קשיים רבים אך לא משמעתיים אלא בעיקר נפשיים.
אני כביכול החייל המשוחרר הרגיל, שמתחיל את חייו האקדמיים בגיל אופטימלי, ללא כל מצוקה כלכלית ולו הקטנה ביותר. מבחינה חומרית, יש לי הכל, ולא חסר/יחסר לי כלום, לפחות בטווח הקרוב.
עם זאת, מאז ימי ילדותי אני סובל מדיכאון קיומי ומעין משהו שנע על ספקטרום של חוסר רצון-חוסר עניין לתקשר עם הסביבה ולבוא במגע עם הסביבה. בשנים האחרונות, בעיקר לאור החרדה החרדה החברתית ממנה אני סובל והדיכאון המתעצם,התחלתי לסגל לעצמי דעות מיזנתרופיות כמעט אבסולוטיות.
אני לא יכול לדמיין מציאות אחרת, ואחת על כמה וכמה ליצור מציאות אחרת, שכן אני מאמין בכל לבי שטבע האדם הוא רוע טהור , ושכל מעשה שהוא כביכול אלטרואיסטי בהגדרתו משרת אינטרס חבוי וזדוני.
בעודי מדבר על רשע, לא אפסח על עצמי, הזוהמה המוסרית ניגרת ממני בשפע בכל מעשי ידיי ובכל הימנעות מכוונת מפעולה, אני חושב באופן עקבי על דרכים לשרת את עצמי, איך לעבור את הרגע ואת הסבל התמידי שאני שרוי בו-אין בי טיפת חמלה אל הזולת וזו האמת שלי.
אני חייב לשתף את זה כדי לעשות סוג של רציונליזציה של הדיכאון שלי, דבר שלא יוצא לי מדי יום ביומו לעשות מן הסתם.
הדעה הזו הכתה שורש בקו החשיבה שלי וזו האמת שלי נכון לעת עתה.
הגעתי למצב שהשאיפה שלי הוא להמעיט בדיבור ככל האפשר, גם אם אני בין חברת אנשים ויש ממני ציפייה להפציע מדי פעם.
אני לא אוהב לדבר, לא רואה צורך בתקשורת עם בני אדם שלא לצורך מטרות קיומיות.
הגישה הזו יוצרת אצלי בעיות נפשיות מרובות ודיסונססים ללא הפסק, קשה לי לשאת את זה, אני סובל , אני לא יכול לבקש עזרה כי גם כשביקשתי הרגשתי את נחת זרועו של רוע האדם.
אני אמשיך לחיות ככה , בלית ברירה, התודעה שלי כופה את זה וקשה לי להתמודד מולה, אך אני עדיין רוצה לשאול אתכם למה צריך לחיות ללא כל תכלית חיונית ?
אני מרגיש כל כך חלול מהמון בחינות , מהפן הרגשי ועד הפן האינטלקטואלי, וכל פעולה שאני עושה בד"כ נעשית מכורח המציאות ולא על מנת להגיע למטרה מסוימת, אין לי מטרות, אני הולך ללמוד באוניברסיטה כדי להעביר את הזמן כנראה ואולי בסופו של דבר להשיג תואר שאני לא יודע אם יהיה בו שימוש פרקטי לאור מצבי הנפשי.

3 תגובות

ג-ק5
12/09/19 13:57
מזדהה איתך ועם תהיותך
רועי-חזן
מומחה כמוני
פסיכולוג רפואי מומחה. מטפל בקליניקה בתל אביב. www.roihazan.co.il
לפני 6 ימים
היי בדידות, אתה מתאר מבחירת השם שלך לעצמך פה באתר ודרך הכתיבה שלך, את הבדידות המקיפה אותך, ועולה הרבה כאב, עצב וייאוש ממה שכתבת. בדידות היא קושי מרכזי שיש כתוצאה מחרדה חברתית: מצד אחד קיים רצון וכמיהה...
היי בדידות, אתה מתאר מבחירת השם שלך לעצמך פה באתר ודרך הכתיבה שלך, את הבדידות המקיפה אותך, ועולה הרבה כאב, עצב וייאוש ממה שכתבת. בדידות היא קושי מרכזי שיש כתוצאה מחרדה חברתית: מצד אחד קיים רצון וכמיהה לחברה ולהפגת הבדידות, ומצד שני הקשיים שביצירת הקשר רק מגדילים ומעצימים את הבדידות. כתבת שאתה עושה רציונליזציה למצב, ואכן נראה שהניסיון לייחס לעצמך ולסביבה תכונות שליליות בלבד היא דרך שמנסה להכניס היגיון והסבר לבדידות עמה אתה מתמודד. אני מצטער על הסבל שאתה חווה. כתבת על ניסיונות לבקש עזרה מהם נכווית, מוזמן לספר על כך עוד. האם חשבת לפנות למישהו אחר מהקרובים אליך, או אולי לאיש מקצוע? חרדה חברתית היא קושי שלרוב ניתן לטפל ולהקל על התסמינים שלו בהצלחה באמצעות טיפול פסיכולוגי מתאים.
לונגלי
לפני 6 ימים
מזדהה איתך ומבין אותך מאד
אתה גם כותב מאד לעניין וזה יפה
כל החיים לפניך תארגן לך עולם טוב
לא מה שצריך כי אמרו
תנסה להנות ממה שיש

מנהלי קהילה

אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. rnזוכת פרס האוניברסיטה ע\\\"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות.rnעבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, \\\"רדו ממני\\\", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
ד
ד"ר אילן וולקוב
* פסיכיאטר מתמחה במערך הפסיכיאטרי של מרכז רפואי תל אביב (איכילוב). * רופא אחראי ב"צעד קדימה" - אשפוז יום פסיכיאטרי במסגרת מרכז ד"ר טל לתמיכה רגשית ונפשית. * תחומי מחקר מרכזיים - התמכרויות (בפרט קנביס ותרופות מרשם), תקשורת בין אישית במפגש רופא - מטופל. * בעלי חברת "small talk - תקשורת בין אישית", מרצה ומעביר סדנאות למוסדות בריאות, פרמה, וגופים פרטיים.
רועי חזן
רועי חזן
פסיכולוג רפואי מומחה. מטפל בקליניקה בתל אביב. www.roihazan.co.il