אין לי דבר וחצי דבר נגד אנשים אופטימיים( מעניין שלהם דווקא כן יש בעיה עם פסימיסטיים),אני אפילו מבין אותם בדיוק כמו שאני מבין אנשים שמתמכרים לאופיום,שהרי האופטימיות מקורה בפחד נוראי,מה עוד יכול לגרום לאדם לעוור את עיניו למציאות כפי שהיא, מה עוד יכול לגרום לאדם להאמין שיהיה פה טוב ולחרטט את עצמו בדברים חסרי שחר,בשעה ששום דבר בעבר ובהווה לא תומך בכך,שום מציאות,שום תיעוד הסטורי שהוא,שום נבואה( למעט חזון ישעיהו שאני ממתין לו בקוצר רוח),יוק. כפסימיסט יש לך יתרון אחד עצום, ניתן למעשה להפתיע אותך רק לטובה. אני אפילו אדם מאמין ( לא במובן הדתי, כי עפי כל קריטריון אני חילוני לגמרי אך אינני אתאיסט, כי אתאיסט שולל את האלוהות ואין הוא שונה ממאמין אדוק שבטוח בקיומה, שניהם בטוחים במשהו שאין דרך להיות בטוחים בו, ולכן שניהם פיתות באותה המידה, רק משני צידיה השונים של אותה המטבע), אני מאמין בכל צורת חיים ובלבד שהיא אינה! הולכת על שתיים( לא כולל פינגווינים ובנות יענה), אני חושב שהאדם הוא היצור היחיד שמצליח להיות מספיק פתטי בכדי לעניק לבני מינו המתים יחס טוב יותר מאשר לאלה החיים, והרי שמונים אחוזים(לפחות) מהמוזיאונים בעולם,הם בפועל האדרה וסגידה לאמנים מתים, זוהי השתטחות על קברי מתים( אולי השתטחות אינטלקטואלית אבל זו עדיין השתטחות) ואני אומר את זה כאמן, לא כפקיד בלשכת המס. אם אדם מעז להביט על המציאות בלבן של העין,הוא מיד מבין מהיכן האופטימיות שואבת את כוחה,ומהיכן הבולשיט שואב את כוחו( רמז:מאותו מקום). כי אין דרך שלא להבהל עד אימה מהאבסורד האנושי.עם קשר ובלי קשר אני גם לחלוטין לא! גזען בשום פנים ואופן,אני שונא את כל בני האדם בצורה שווה. הומניות זו דיעה קדומה,אין חיה כזו ( תרתי משמע).