"שנה טובה", "שתהיה שנה טובה", תפוחים, דבש, ברכות, מנגינות. נראה כאילו כולם אחוזי תזזית לברך...ניסיתי להתחקות מעט על המנהג הכל כך שגרתי בחיינו עד כי איננו שואלים עצמנו למה ומדוע הוא נוצר? לאחר שיטוט באתרים שונים ובכתבים שונים התעייפתי ולמדתי שאין לי משהו מאוד חכם לאמר או לספר על המנהג הנ"ל אבל בחושי העייפים קלטתי שהאמונה אומרת שלברכה יש עוצמה ויותר מכך לברכה שניתנת ממקום של אהבה יש עוצמה גדולה יותר. תורת החסידות מסבירה כי למילה "ברכה" משמעות של "הורדה למטה. דהיינו, האושר, העושרף הבריאות, החכמה והשלווה כולם מצויים בעולמות הרוחניים ובכדי שנוכל להינות מהם בעולם שלנו עלינו למשוך אותם מהעולמות הרוחניים למעלה אלינו וזאת ניתן לעשות בין השאר באמצעות הברכות.

אינני יודעת מה מכל זה נכון (כבר מזמן הבנתי שאני לא מבינה הרבה על סודות היקום....) אבל מאחר ואני רוחשת אהבה גדולה לקהילה שלנו ולכל אילו שמשתתפים בה בצורה זו או אחרת כולי תקווה שלברכת ראש השנה שלי תהייה עצמה לגעת בלבבות האנשים הנפלאים שנמצאים כאן ומתמודדים באומץ עם אתגרי גוף ונפש ובתוך כל זאת מוצאים את הכוח לשתף, לתמוך, להעניק אהבה ,לקבל אהבה, לשתף במידע שלא אחת מציל חיים, לכתוב פוסטים מטלטלים ומרגשים. כל כך הרבה רגשות וכל כך הרבה עוצמות....

אז מה אני רוצה לאחל? שתשמרו תמיד על הגחלת של התקווה, שתרגישו תמיד שיש שם מישהו עבורכם, שתדעו לאהוב ולחמול בעיקר ובמיוחד כלפי עצמכם.

וחוץ מזה את כל השאר: בריאות, שימחה, אושר, שלווה, עניין, התפתחות פנימית וחיצונית וכל מה שאתם הייתם רוצים לאחל לעצמכם. עצמו עיניים וחשבו מה באמת הייתם רוצים עבור עצמכם? והעניקו לעצמכם את הברכה מכל הלב לתוך הלב.

אוהבת אתכם מאוד

מכל הלב שלי

אורית