מנהלי קהילה
אני רוצה לדעת איך כל אחד חווה את הדיכאון.
אני מניחה שכל אחד חווה אחרת את הדיכאון ואני רוצה לדעת האם מישהו מרגיש כמוני, וגם להבין על אחרים.
אני באופן אישי מרגישה בדיכאון כבר איזה 5 שנים. כלומר, אני לא זוכרת איך זה להיות שמחה.
לא עברתי אבחון אבל הייתי אצל לא מעט פסיכולוגים, שמאוד חששתי לדבר איתם על מה אני מרגישה באמת.
אני יודעת שאנשים מתעצבנים אם אומרים שאתה בדיכאון כשזה לא מאובחן. אבל אין לי אומץ לאבחן את זה.
אני צריכה להתגייס בקרוב ואם אאובחן כחולת דיכאון יהיה לי קשה להתמיין לתפקיד שאני רוצה.
יש לי את כל התסמינים ואני חווה את כולם באופן יומיומי.
אני מרגישה שאני יכולה לצחוק ולחייך מדי פעם אבל שאני תמיד חסרת תקווה או עצובה.
רוב הזמן אני אדישה או עצובה ממש.
יש לי לפחות 2 התקפי בכי ביום.
יש אירועים בחיים שהובילו לדיכאון שלי.
זה כאילו כל היום אני אדישה או ממורמרת ועצובה ומדי פעם (כמעט כל יום) יש לי "התקפי דיכאון" (ככה אני קוראת להם) בהם אני בוכה וחושבת על כמה אני רוצה למות, שוכבת במיטה שעות בלי לעשות כלום או הולכת לישון בשש בערב.
לסיכום, אשמח שתספרו לי פרטים על הדיכאון שלכם כדי שאוכל לדעת אם אני אכן חולה או שאני סתם דפוקה .
)אני יודעת לא להסתמך רק על זה ושאני צריכה לעבור אבחון, אבל אעשה זאת אחרי הצבא)
תגובות
ג'ק
איבחון זה בסהכ משהו שמעניק לדברים כותרת ונותן להם שם. דווקא החלק הדכאוני זה חלק שניתן לטפל בו באמצעות נוגדי דיכאון, העניין הוא האם ומה קיים ברקע של הדכאון הזה. בשביל לטפל במשהו צריך ואולי רצוי לדעת קודם מהו הדבר שבו צריך לטפל.
נלה123
לפני שאת מקטלגת את עצמך כבחורה בדיכאון , תדעי שיש לזה רמות. יש דיכאון קל בינוני ומג'ורי. את האמת שאני חושבת שרת בדיכאון קל לפי מה שאת מספרת. החוויה שלי עם הדיכאון התחילה לפני בערך 4 שנים כשהשתחררתי מהצבא ולא הייתה לי מסגרת זה היה הטריגר להתפרצות של הפרעת חרדה שבעקבותיה בא הדיכאון. כמוך הייתי בוכה דיי הרבה וישנה כמעט כל היום וסבלתי ככה במשך שנה עד שהחלטתי ללכת לפסיכולוגית (וההורים אפילו לא ידעו, אבל עזבי את זה שהם לא שמו לב אפילו לדיכאון שלי). למזלי באותה תקופה עבדתי עם בנות מקסימות שממש כל יום אחרי עבודה היינו יוצאות ומבלות והיינו מוקד תמיכה אחת של השנייה לאורך כל התקופה שעבדנו ביחד ואפילו לאחריה מה שעזר לי לצאת מהדיכאון. הדיכאון שלך כנראה מגיע ממחשבות שיושבות לך בראש . תמצאי אותן תכתבי אותן ותתעמתי איתן. והכי חשוב תני לעצמך מנוחה אל תהיי תובענית כלפי עצמך ותביני שאת נמצאת בסיטואציה שהרבה במדינה הזאת נמצאים בה מקווה שעזרתי
Resigned
החיים די קלים
Nati
נשמע שאת עוד לא סגורה ומבינה את המצב. מצד אחד את אומר שיש לך התפרצויות בכי וזמנים שנורא קשה לך ומצד שני את מדברת על העתיד ושיש לך תוכניות להשתבץ לתפקיד ספציפי בצבא. הייתי אומר שזה משהו מינורי אם בכלל יש לך תוכניות לעתיד. למשל דוגמא עלי שהייתי במצב כרוני ולא העזתי לחשוב שבכלל יש סיכוי שאגיע ליום הולדת הבא. לכן נורא חשוב לדעת איפה את בקו הרחב הזה ואם את בכלל נמצאת על הקו. לפעמים אי ידיעה והפחד מהלא נודע יכול לנפח את המצב מעבר למציאות. כי מה שקורה עכשיו הוא שאת יכולה לחשוב שאת במצב הכי קשה גם כשאת לא. ואז זה רק מחמיר את המצב ולבסוף חס וחלילה גם מגיעים לשם באמת. את מפחדת ללכת לבדוק את עצמך אצל מומחה אבל אני מאמין שדווקא כאשר תהי מודעת למצב -אם יש מצב או מה חומרתו- יהיה לך יותר קל, יותר כוחות והכי חשוב.. יותר ידע איך להתמודד.
ilyam0408
האמת שיש משהו שממש עזר לי לצאת מדיכאון וזה מדהים שנתקלתי עכשיו בשאלה שלך בקיצור יש סירטון שממש עזר לי לצאת מדיכאון ואני מכוונה שזה יעזור גם לך:heart: נ.ב כדי למנוע אי נעימויות, חשוב שתדעי שאם תסכימי לקבל את המתנה החינמית הזאת אני אקבל כמה שקבלים אבל אם זה לא מתאים לך, זה בסדר, הכל טוב, את לא חייבת ובלי לחץ בהצלחה!