חרדות קשות

07/11/19 22:52
11 תגובות
זה התחיל לי לפני יותר מחודש. התחלתי להרגיש ריחוף, חוסר ריכוז תסכול בעבודה ובהתחלה לא נבהלתי כל כך. יום למחרת אני מתעוררת בבוקר עם חרדה גדולה והדבר הראשון שאמרתי זה שאני מרגישה מוזר ומרגישה שאולי הכל לא אמיתי. מאז אותו בוקר שזה קרה לי המחשבה הטורדנית הזו לא יוצאת לי מהראש ומלווה אותי לאורך כל היום ומתעצמת בלילה. אני כמעט בכל רגע נתון כל הזמן שואלת את עצמי את השאלות האם מה שאני רואה זה אמיתי? הסביבה, החפצים האנשים, האם אני באמת נוכחת כאן? למרות שאני רואה לנגד עיני את המציאות ואת הסביבה ואני מגיבה לה אבל אני לא מצליחה להתחבר, לא מצליחה לסמוך על המחשבה שבאה ואומרת שכן הכל אמיתי כי עובדה שאני רואה. אני מרגישה כאלו הראש נמצא במקום אחר. אני מנסה לפעמים לגעת בחפצים, לשים לב לתנועות שלי, להסתכל במראה ואני רואה אבל מרגישה שמשהו בי מעורער. קשה לי מאוד להסביר את מה שאני חווה. אני מרגישה שאני עושה כאלו הכל על אוטומט, אני בוהה ולפעמים נודדת ולא מקשיבה, שוכחת בקלות, חוששת לצאת מהבית שמא הניתוק יתעצם ומרגישה הרבה תסכול בתוך עצמי שאני אתקע עם המצב הזה. 

. אציין שאני סובלת שנים מחרדה חברתית, הפרעת אישיות תלותית הפרעה טורדנית כפייתית ומחרדה שהחמירה בחצי שנה האחרונה כנראה (אני משערת) עקב הפסקת הטיפול התרופתי בציפרלקס שהפסקתי לאחר 6-7 שנים של טיפול.

היום לאחר החזרה של החרדות, המחשבות והניתוק שהתחלתי להרגיש הפסיכיאטר המליץ להעלות את מינון הציפרלקס מ10 מג ל15 מג ובנוסף רשם לי חצי כדור בשם ריספונד.

אני מאוד חוששת מהכדור הזה כי הבנתי שהוא אנטי פסיכוטי ואני חוששת שיגרום לתופעות לוואי קשות ולנזק בלתי הפיך בשימוש לטווח הקצר וגם לטווח הארוך. הפסקתי אותו אחרי כמה ימים. אני חוששת מהכדורים הפסיכיאטרים כל כך, כי אם מפסיקים הכל עלול לחזור ואני רוצה להתמודד עם המצב באופן טבעי, אם באמצעות תרופות טבעיות , טיפול פסיכולוגי ולא להיות תלוייה בכדורים כל החיים. התופעות לוואי שהרגשתי במהלך כל השנים שלקחתי ציפרלקס היו אדישות, עייפות, בחילות ותחושה שהכל טוב. ובחצי שנה האחרונה הכל פשוט חזר. אני כל כך חוששת מדה ריאליזציה, מהניתוק שאני חווה כרגע ואני לא מצליחה למצוא סיבה למה נכנסתי למצב הזה. אני בכללי סובלת מחרדות, מחשבות טורדניות, דאגות בלתי פוסקות, דיכאון, אבל אף פעם לא הגעתי למצב שאני קמה פתאום בבוקר ומרגישה ספק לגבי המציאות, מתחילה לתהות לגבי האם הכל אמיתי? האם אני באמת כאן? ואני רואה הכל אבל לא מצליחה להאמין ולהתחבר.

אני חוששת גם מזה וגם מהטיפול התרופתי שמא יחמיר לי את תחושת הניתוק.

חידשתי טיפול בציפרלקס לפני חודש, תחילה ב5 מג לאחר מכן 10 ולפני שבועיים בערך הפסיכיאטר העלה לי את המינון ל15 מג.

סמוך להעלאת המינון התחילו להתגבר אצלי מחשבות טורדניות לא רצוניות ממש פולשניות על אובדנות ופחד מלאבד שליטה, קראתי שבתחילת הטיפול אלו שסובלים מדיכאון תופעה זו עלולה להתרחש ולעבור כשהכדור ישפיע. לפני יותר משבוע הרופא נתן לי ואבן להרגעה 3 פעמים ביום חצי כדור למשך 10 מים והיום אני למעשה מסיימת איתו. מה יכולה חשוב לי לציין איני אובדנית ואף פעם לא הייתי. אני סובלת מocd וסובלת מפחד מפני חוסר שליטה, איכשהו המחשבות שלי הגיעו למחשבות קיצוניות שממש גורמות לי לחרדה שיתממשו .איני יודעת אם יש קשר בין תחושת הניתוק לבין המחשבות האלו או שמא המחשבות האלה קשורות בכדור.
הייתי אצל הפסיכיאטר והוא הוריד לי את מינון הציפרלקס מ15 מג ל10 (זה המינון שהייתי מורגלת אליו במשך 7 שנים) והוא הוסיף לי מינון נמוך של כדור אנטיפסיכוטי בשם "זיפרקסה". ניסיתי יומיים את הכדור הזה והוא פשוט עשה לי יותר גרוע. הוא גורם לי לישנוניות יתר לכבדות ולהחמרה של הדכאון ושל המחשבות האובדניות.

חזרתי לפסיכולוגית שטופלתי אצלה (במשך 10 שנים כמעט) והפסקתי אותנ לפני כשנה כי רציתי לעבור לטיפול רגשי הוליסטי שממש עזר לי והעצים אותי. ולצערי החווייה שלי מהפגישות עם הפסיכולוגית הייתה לא נעימה. הרגשתי נורא. חזרתי אתמול מפגישה שנייה אצלה והרגשתי שהיא ממש מתנשאת מעליי נוקשה ותוקפת אותי.לא יודעת למה אני מרגישה ככה. כשאני חושבת על זה עכשיו ומסתכלת אחורנית אני חושבת שבמהלך כל השנים שטופלתי אצלה הרגשתי את ההתנשאות, התוקפנות, הזלזול והדיסטנס. למעשה לפני שנה הפסקתי ללכת אליה והתחלתי ללכת למטפלת רגשית הוליסטית מקסימה שממש הרגשתי בנוח איתה והרגשתי שאני יוצאת מועצמת ומחוזקת אחרי כל טיפול אצלה. היא לא פסיכולוגית ולכן אני נורא מתלבטת אם במצב שאני נמצאת בו היא תוכל לטפל.

אני מרגישה שאני ממש נרתעת ולא מתחברת לפסיכולוגית ולטיפול (היא מטפלת בגישה הדינמית)... חשבתי על טיפול קוגנטיבי התנהגותי אך איני יודעת אם הוא מתאים לי בהכרח או נכון לי. איני יודעת מה התופעה ממנה אני סובלת, לפי התסמינים שמעתי על הפרעה בשם דה ריאליזציה/דה פרסונליזציה אך איני יודעת אם אני אכן סובלת ממנה. רק מתארת את מה שאני מרגישה.



אשמח למענה,
רעות

11 תגובות

bar87
09/11/19 15:28
היי רעות, אני חוויתי תחושות מאוד דומות לשלך.יכולה להזדהות עם הקושי שלך.זו תחושה איומה. גם אני חשבתי שאני סובלת מדה ריאליזציה.הרגשתי כאילו אני בתוך בועה ושום דבר לא אמיתי.שאני במן חלום שאני לא מצליחה...
היי רעות,
אני חוויתי תחושות מאוד דומות לשלך.יכולה להזדהות עם הקושי שלך.זו תחושה איומה.
גם אני חשבתי שאני סובלת מדה ריאליזציה.הרגשתי כאילו אני בתוך בועה ושום דבר לא אמיתי.שאני במן חלום שאני לא מצליחה להתעורר ממנו.למרות שידעתי שזו המציאות.תחושה מאוד מפחידה ומבלבלת שגרמה לי להתקפי חרדה קשים שאני מתמודדת איתם עד היום.
לי עזר לנסות לקבל את הקשיים שלי ולא לפחד מהם.כל פעם שבאה לי מחשבה מפחידה או תחושה קשה אני נושמת עמוק ומרגיעה את עצמי.עד היום אני נאבקת בקשיים שלי ומנסה להתגבר.היום אני פחות מרגישה שאני בתוך חלום ותחושות ניתוק וגם כשזה קורה זה פחות מפחיד אותי.
גם אני הלכתי לפסיכולוגית שלא הרגשתי חיבור אליה.ובחרתי לנסות טיפול הוליסטי ומרגישה יותר נוח במקום הזה.אבל כל אחד ותחושותיו.אולי תתייעצי עם גורמים מקצועיים מה יכול לסייע לך.
מאחלת לך בריאות ושקט נפשי!
רעות19
09/11/19 17:46
היי בר, איך את מתמודדת עם הקשיים?
bar87
09/11/19 18:38
אני מדברת על הקשיים שלי עם המטפלת שלי שמלווה אותי מאז כל מה שקרה לי ועם בני משפחה שקרובים אלי.בהתחלה לא שיתפתי אף אחד בתחושות שלי וזה היה בלתי נסבל לשאת את זה לבד.בנוסף אני עושה נשימות כל יום.לוקחת כל...
אני מדברת על הקשיים שלי עם המטפלת שלי שמלווה אותי מאז כל מה שקרה לי ועם בני משפחה שקרובים אלי.בהתחלה לא שיתפתי אף אחד בתחושות שלי וזה היה בלתי נסבל לשאת את זה לבד.בנוסף אני עושה נשימות כל יום.לוקחת כל בוקר 15 20 דק לעצמי.שמה מוסיקה מרגיעה ונושמת עמוק.זה מפקס אותי ומרגיע אותי מאוד.לקחתי רסיטל כשנה(עכשיו אני מנסה להפסיק)ומשתדלת לחשוב מחשבות חיוביות ולא לפחד מהפחד
רעות19
09/11/19 18:53
רסיטל זה כמו ציפרלקס?
bar87
09/11/19 18:59
כן למיטב ידיעתי.זו תרופה נגד חרדות ודכאון.
רעות19
09/11/19 19:02
וסביר שבתחילת טיפול בציפרלקס תהיה החמרה כל כך קשה ברמה של מחשבות אובדניות לא רצוניות?
bar87
09/11/19 19:12
לצערי הרב אני לא יודעת.אני לא אשת מקצוע.אני חושבת שאם הגעת למצב בו יש לך מחשבות אובדניות גם אם הן בלתי רצוניות,את צריכה ליצור קשר עם הפסיכיאטר שלך שיחווה את דעתו המקצועית.יכול להיות שזה כתוצאה מהכדור...
לצערי הרב אני לא יודעת.אני לא אשת מקצוע.אני חושבת שאם הגעת למצב בו יש לך מחשבות אובדניות גם אם הן בלתי רצוניות,את צריכה ליצור קשר עם הפסיכיאטר שלך שיחווה את דעתו המקצועית.יכול להיות שזה כתוצאה מהכדור.אבל שוב,אני לא יודעת.
רעות19
09/11/19 19:16
ברור. זה לא משחק. לגבי הניתוק- תוכלי לתאר לי את התקופה הזו שהתמודדת איתה? מה הרגשת בדיוק? איך הוא התפרץ? איפה הרגשת אותו יותר? כבר מעל ל חודש אני מתמודדת עם תחושה קשה, תחושה נוראית ומתמדת שמלווה בחר...
ברור. זה לא משחק.
לגבי הניתוק- תוכלי לתאר לי את התקופה הזו שהתמודדת איתה? מה הרגשת בדיוק? איך הוא התפרץ? איפה הרגשת אותו יותר?
כבר מעל ל חודש אני מתמודדת עם תחושה קשה, תחושה נוראית ומתמדת שמלווה בחרדה קשה ובתסכול רב.  התחלתי להרגיש ריחוף, חוסר ריכוז תסכול בעבודה ובהתחלה לא נבהלתי כל כך. יום למחרת אני מתעוררת בבוקר עם חרדה גדולה והדבר הראשון שאמרתי זה שאני מרגישה מוזר ומרגישה שאולי הכל לא אמיתי. מאז אותו בוקר שזה קרה לי המחשבה הטורדנית הזו לא יוצאת לי מהראש ומלווה אותי לאורך כל היום ומתעצמת בלילה. אני כמעט בכל רגע נתון כל הזמן שואלת את עצמי את השאלות האם מה שאני רואה זה אמיתי? הסביבה, החפצים האנשים, האם אני באמת נוכחת כאן? למרות שאני רואה לנגד עיני את המציאות ואת הסביבה ואני מגיבה לה אבל אני לא מצליחה להתחבר. זה פשוט הזוי, זה התחיל לי בריחוף שהתחלתי להרגיש קצת לפני שזה לגמרי התפרץ ובסוף התפרץ לי בבוקר כשכבר נסעתי למיון כי הרגשתי משהו לא בסדר.
רעות19
09/11/19 19:20
מרגישה כאלו המוח שלי כבוי/רדום ואני כאלו לא פה למרות שפיזית פה. ויש לי חרדה נוראית וקשה שמעלה בי ספקות אם מה שאני רואה זה באמת למרות שאני רואה. זה פשוט הזוי.
bar87
09/11/19 19:44
אצלי זה התפרץ כשראיתי במקרה תכנית שמישהו שם שיתף שהוא לא מרגיש חיבור לשום דבר והכל מרגיש לו לא אמיתי.אני זוכרת שמאוד נבהלתי שאפשר להרגיש ככה וממש הרגשתי איך משהו קורה לי ושאני נתקפת פחדים. בהתחלה חשב...
אצלי זה התפרץ כשראיתי במקרה תכנית שמישהו שם שיתף שהוא לא מרגיש חיבור לשום דבר והכל מרגיש לו לא אמיתי.אני זוכרת שמאוד נבהלתי שאפשר להרגיש ככה וממש הרגשתי איך משהו קורה לי ושאני נתקפת פחדים.
בהתחלה חשבתי שזה סתם וזה יעבור לי.אבל אם הימים זה הלך והחמיר.הרגשתי מנותקת לגמרי.הכל היה נראה לי מוזר ולא אמיתי.הרגשתי כאילו אני סוג של שיכורה למרות שזה ממש לא היה המצב.כמוך,לא הצלחתי להתרכז.הייתי בוהה כל הזמן.המבט שלי היה נתקע.התעוררתי בלילות לא בטוחה אם אני בחלום או במציאות.נכנסתי להתקפי חרדה קשים מאוד עד שכבר לא יכולתי יותר לצאת מהבית ולתפקד.זה היה קשה מנשוא וחשבתי שהחיים שלי כמו שהכרתי אותם נגמרו.
בעקבות זאת הגעתי למיון ומשם לאשפוז במחלקה הנוירולוגית.די התביישתי לספר מה בדיוק אני מרגישה כי זה היה נראה לי הזוי מדי.
באשפוז ביקשתי לראות פסיכיאטר כי רק רציתי לדעת מה לא בסדר איתי ומה קורה.ממש הרגשתי שאני על סף שגעון.זה הפחיד אותי נורא.הייתה לי פגישה לא ארוכה עם פסיכיאטר שאמר שאני סובלת מחרדות ונתן לי רסיטל.
נורא פחדתי בהתחלה לקחת טיפול תרופתי אבל הרגשתי שאין לי ברירה ואני חייבת לחזור לעצמי ולשגרה.בזמנו יכולתי לקחת הפוגה מהעבודה כדי לנסות ולהרגע מכל מה שקרה לי ולתת לתרופה להשפיע.אם הזמן התחושות האלה של הניתוק וכל מה שנלווה לזה נרגעו וקרו פחות.אני חושבת שגם הזמן עזר לי להתגבר על הפחד הנוראי שהתחושות האלה עוררו בי. אני עדיין מתמודדת עם קשיים ומצבים נפשיים לא פשוטים.אבל אני חזקה הרבה יותר ממה שהייתי ויודעת לנהל את עצמי יותר טוב בתוך הפחד.
מקווה שזה קצת עוזר לך לדעת שאת לא לבד עם התחושות האלה:)
yuval-133
10/11/19 15:24
מציע שנשוחח

מנהלי קהילה

אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. rnזוכת פרס האוניברסיטה ע\\\"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות.rnעבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, \\\"רדו ממני\\\", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
ד
ד"ר אילן וולקוב
* פסיכיאטר מתמחה במערך הפסיכיאטרי של מרכז רפואי תל אביב (איכילוב). * רופא אחראי ב"צעד קדימה" - אשפוז יום פסיכיאטרי במסגרת מרכז ד"ר טל לתמיכה רגשית ונפשית. * תחומי מחקר מרכזיים - התמכרויות (בפרט קנביס ותרופות מרשם), תקשורת בין אישית במפגש רופא - מטופל. * בעלי חברת "small talk - תקשורת בין אישית", מרצה ומעביר סדנאות למוסדות בריאות, פרמה, וגופים פרטיים.
רועי חזן
רועי חזן
פסיכולוג רפואי מומחה. מטפל בקליניקה בתל אביב. www.roihazan.co.il