מנהלי קהילה
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה.
זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות.
עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
ד''ר אורן טנא
פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב
מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק
ד"ר עודד טלמור
פסיכיאטר מומחה למבוגרים
עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/
כמונידיכאון וחרדהגמילה מציפרלקס
גמילה מציפרלקס
19/12/19 16:36
10 תגובות
האם גמילה מציפרלקס יותר קשה במיוחד מגמילה משאר התרופות האנטי דיכאוניות? קראתי כמה פוסטים זוועתיים על ייסוריי גמילה מציפרלקס אבל לא שמעתי על אותן יסורים בגמילה מציפרמיל או רסיטל , פריזמה ודומיהם. אשמח לדעת מומחים בעניין , והאם בשביל שלא תהיה גמילה מהגיהנום כדאי להפסיק אחת לתקופה מהציפרלקס ואז לחזור אליו? זה מקל בסוף על הגמילה? הכוונה לקחת 7 חודשים ולעשות הפסקה של חודש ולחזור?
אני מאוד מאוד מפחד מהיום שבו אחליט להפסיק את הציפרלקס שאני לוקח במינון של 8 מג ולא כדור שלם אגב.
ובבקשה לא להגיד לי שאין ייסורי גמילה ושזה שטויות..הבנתי שקל להכנס אאבל קשה מאוד לצאת כי הכדור הורס מנגנון שלם במוח ולוקח למוח אחרי זה שנים לשקם את עצמו. ככה שהעניין מאוד מורכב ולא פשוט.
תודה.
תגובות
ספיר
אני נגמלתי זה פשוט לקח לי המון זמן . ובנוסף הדיכאון חזר אחרי חצי שנה ונאלצתי להחזיר את הציפרלקס .
ספיר
לקח לי שנתיים לאחר 10 שנות שימוש . הסיבה לגמילה שהרגשתי מדי ממוסכת ומבחלבלת . כאמור בלית ברירה חזרתי לקחת ( 7.5 מג ) . בתקווה שאוכל להחליף או להפסיק בקרוב
מה נשמע
אני לקחתי אסטו כמעט 3 חודשים זה היה איום ונורא אחרי 3 חודשים הפסקתי לבד והודעתי לפסיכיאטרית. היו לי נדודי שינה מטורפים.עכשיו אני כ עם מירו 30 כל לילה.אני מתחילה להתאזן.אני שמחה שאני לא לוקחת ציפרלקס.בכלל אני חושבת.שהייתי במנפואזה עם עצבנות גלי חום ונדודי שינה.וגם דכדוך וגועל מהחיים. ברוך השם יש שיפור.מקווה שלא יהיה לי יסורי גמילה ממירו.
אביגיל25
יכולה לספר על החוויה האישית שלי, אחרי שלקחתי בערך שנה ציפרלקס החלטתי על דעת עצמי שאני מפסיקה,הפסקתי הדרגתי,חוויתי תסמיני גמילה של צמרמורות תחושה כללית של שפעת,אבל זה חלף אחרי שבוע. חרדות דווקא לא חזרו בהתחלה,אבל כן תחושת לחץ ודריכות..הייתי בערך שנה בלי ציפרלקס ואז הייתי בתקופה קשה מאוד,הרבה אלימות מצד משפחה וכו,עזבתי את בית ההורים,מצב כלכלי קשה..ונכנסתי לדיכאון,הרבב בכי ולחץ,אז החלטתי שאני חוזרת לציפרלקס,הכל נהיה שוב יותר קל,הרבה יותר. ככה חלפו להן כמה שני טובות,חרדות באו לי פה ושם למרות הציפרלקס אבל לא עוצמתיות. ניסיון שני לגמילה מציפרלקס לפני חודשיים, איום ונורא,פשוט איום ונורא!!! ירדתי בהדרגה מעשר לחמש במשך שבוע והפסקתי. חוויתי הרבה צמורומות,זרמים חשמליים במוח,בחילות איומות,חולשה,עייפות,דכדוך,בכי, יצרתי קשר עם רופא המשפחה,הוא לא הבין מה בכלל אני רוצה ממנו...יצרתי קשר עם פסיכיאטרית שאמרה לי לחזור לקחת 5 מג שבוע ואז לרדת במשך שבועיים ל2.5 והאמת זה היה הרבה יותר מוצלח..לאט לאט התופעות הפיזיות חלפו. עבר חודש,הייתי בסדר גמור,עברו חודשיים ואז בום,נפילה גדולה,התקף חרדה מהגיהנום,קושי לנשום,דפיקות לב,הזעה,הרגשה שאני משתגעת או הולכת לפגוע בעצמי. התאוששתי קצת ובום,התקף נוסף,ענק,עוצמתי,תגברתי פגישות עם הפסיכולוגית שקצת עזרה אבל שוב התקף ענקי,שהפעם הביא איתו תחושת ניתוק,כבר לא הצלחתי לחוות את המציאות,הרבה מחשבות אובדניות,פחדתי לצאת מהבית, לא יצאתי 3 ימים כמעט,בלי אוכל,בלי מקלחת,פשוט סיוט אמיתי. הפסיכולוגית כבר לא ידעה איך לעזור לי,בשלב מסוים רצתה שאפנה למיון. ואז כבר חיפשתי תור הכי קרוב שהיה לפסיכיאטר, שעזר לי מאוד!! חזרתי לציפרלקס,חודש חלף מאז החזרה,הוא נתן לי תגבור של קלונקס,אבחן אותי עם הפרעת פאניקה. כרגע עדיין מתאוששת אבל השיפור משמעותי. אין לי מושג מה יהיה בהמשך,אם אי פעם אוכל להיגמל מהתרופה,אבל דבר אחד אני יודעת,אני לא רוצה לסבול,זה לא שווה את זה,עברתי גיהנום!!!! ואם עכשיו הוקל לי בזכות התרופה וטיפול פסיכולוגי אז הכל בסדר,אלה החיים,רק רוצה לחיות חיים נורמלים
YOAV
השאלה כאן היא מהן התופעות שהציפרלקס גורם להבדיל מהחזרה של החרדות או הדיכאון. והאם זה קורה בכל התרופות או שזה משהו ספציפי לציפרלקס זאת השאלה שלי. ברור שצריך לרדת בהדרגה רק שהבנתי שלפעמים גם כשיורדים בהדרגה עדיין זה סיוט ביום שמפסיקים לגמרי. האם יש כדור שלא גורם לכאלו תופעות גמילה? פריזמה למשל? ואני לא מדבר על מירו ודומיהם במשחה הזאת כי זה כבר שייך לתרופות מסוג אחר עם תופעות באמת קשות גם בהסתגלות וגם בהתנתקות.
ספיר
אולי שווה להישאר עם מינון ממש נמוך ולא להיגמל עד הסוף ( 2.5 מג ) .
מה נשמע
עבר לך הדכאון? כשיעבור לך הדכאון אז תחשוב על גמילה.
מה נשמע
ההסתגלות שלי למירו היתה יותר קלה מאשר לציפרלקס.כרגע אני רק חודש עם המירו ואני מרגישה טוב.ברגע שאני ארגיש טוב ובטוחה לא תהיה לי בעיה להגמל מהמירו הכל זה צורת השקפה וחשיבה.
ד"ר אילן וולקוב
שלום לך, תרשה לי לדייק כמה דברים שהעלאת. אין עדויות לכך שציפרלקס, או לצורך העניין תרופה אחרת ממשפחת ה SSRI מבצעים שינוי או "הרס במוח". התרופות מבצעות שינוי חיצוני באיזון החומרים המופרשים על ידי המוח, ומשפיעים בעקיפין על המוח והגוף (למשל מערכת העיכול), אין שינוי אנטומי של ממש. הפסקה מהירה של נטילת התרופה לא מאפשרת לגוף הסתגלות על מנת לשוב ולהפריש את החומרים בעצמו - וכך נוצרות תופעות הגמילה. יש תרופות מהמשפחה הזו שזמן מחצית החיים שלהם קצר (אפקסור, סרוקסט...), ולכן הפסקה שלהם יוצרת "הפתעה" מהירה מדי ולכן תופעות הלוואי הן מידיות ופחות נסבלות. הציפרלקס לעומת זאת, זמן מחצית החיים שלו יחסית ארוך, ולכן אותה "ההפתעה" דווקא לא כ"כ מהירה, ולכן גם ההפסקה היא קלה יותר. עדיין - אם מפסיקים שלא בהדרגה יהיו תופעות לוואי, אבל אם עושים את זה בקצב סביר ובליווי רופא לא אמורות להיות תופעות גמילה משמעותיות. צורת נטילה לסירוגין, של כמה חודשים ואז הפסקה, אין בה הגיון ביולוגי או טיפולי - זה רק מחמיר את המצב, לא מונע תופעות גמילה, ולכן לא מומלץ כי יסכן אותך. גם נטילה של "8" מ"ג ולא כפי שאתה אמור והומלץ על ידי הפסיכיאטר, היא חשיפה מיותרת לסכנות מבלי להינות מההשפעה המיטיבה של התרופה (אין בכך שום ערך גם בשאלה של הגמילה). יש הרבה תהיות במה שאתה כותב, נשמע שחשוב שתהיה בליווי של פסיכיאטר עליו אתה סומך ושיכול לעשות מעט סדר בין המיתוסים לעובדות כדי שתוכל להרגיש טוב. רפואה שלמה
YOAV
תודה על התשובה דר וולקוב. כנראה עליי לחדד קצת את הדברים . א. אני עושה הכל בליווי פסיכיאטר. ואני על מינון נמוך מ 10 פשוט כי בפעמיים שעליתי ל 10 חוויתי גיהנום, אז הפסיכיאטר אמר לי שאחזור ל 5 או שאעלה בהדרגה. עליתי ל חצי מ 15 ומצבי טוב. אין דיכאון ואין חרדות ובכללי המצב טוב, אז הפסיכיאטר אמר שאני אשאר על המינון הזה וככה אני עושה. כך שלא הבנתי למה התכוונת שאם אני לא אעלה ל 10 אני חשוף לסכנות? לאיזה סכנות? ב. לגבי הגמילה. אני מכיר אנשים שלוקחים ציפרלקס לתקופה של 8 10 חודשים ועושים הפסקה ובמידת הצורך חוזרים לקחת. מה הסכנה בכך? והאם גמילה אחרי שנה לא יותר קלה ממי שלוקח ציפרלקס נניח שנתיים או שלוש או ארבע?