וואו שירת הים את באמת מדהימה. אל תצטערי על העבר. אי אפשר לשנות אותו. לכי קדימה עם התובנה הזו שלך. תמשיכי לעשות את הדה בסרט שלך, ולהתפתח....יהיו נפילות....לכולם יש. אבל הכוון של לאהוב את עצמך , למצוא מה אתה אוהב בעצמך ולטפח אותו... זה כוון נהדר בעיני. כל הכבוד לך! יום נהדר:)

היי שירת הים היקרה, אני שומעת וחשה את הכאב דרך הכתיבה שלך. ממש אפשר "לראות" אותך דרך המילים. ויחד עם הרגש והכאב שבכתיבה שלך אני מרגישה גם את העוצמה, את החוזק, את תעצומות הנפש, את ההתמדה שלך. אני חושבת שזה כל כך יפה שאת משכילה להשוות את עצמך לעצמך, להתקדמות שאת עושה, לדרך שלך, לתהליך שאת עושה. זה ממש ראוי להערצה. זה לא מובן מאליו להגיע לנקודה בה את מקבלת את עצמך, להגיע לנקודה בה את אומרת לעצמך וגם צועקת לעולם- אני מי שאני! זו אני ואני נהדרת, אני עושה את הכי טוב שאני יכולה. זה מדהים! את אכן מדהימה ואת אכן יצור חד פעמי עם נשמה ונפש עדינה יפהפייה רגישה! כולנו טועים, כולנו נופלים. אין מי שחסין מקושי, מבדידות, מעצב. לכולם יש בחיים חורים שחורים. הגדולה שלנו היא לקום מהם, לעודד את עצמנו, לראות את האור. לעיתים זה לא פשוט ואנחנו ממש צריכים "להכריח" את עצמנו לראות את הדבר הטוב הקטן, לחפש אותו "בכח". אבל אני מאמינה שזו מיומנות שלומדים ושצריך לתרגל אותה. זה קצת כמו לרכב על אופניים. ברגע שלומדים לראות את הדברים הטובים בחיים- כבר עושים את זה בטבעיות. אז אני מאחלת לך לראות את הטוב, להמשיך לכתוב ולהתבטא בכל כך הרבה עוצמה וקסם כמו שאת עושה (אני בטוחה שיש בזה מן הריפוי) ואני מאחלת לך שלווה ורוגע. שולחת לך חיבוק.

פולי איזה מרגשת את, מה זה!! ואווווו וברוכה הבאה! אני גם חדשה 3 שבועות חחח.. וכן הלקבל! זה שכחתי לכתוב ואת הזכרת לי, הקבלה! שהיתה אפילו אני חושבת לפני האהבה...! במשך השנים האחרונות בערך 5, 6 שנים. תקשיבי את מדהימה ואני המומה ממך ומתפעלת כולי ממה שכתבת זה ככ לא מובן מאליו בעיניי ואת מלאת אהבה ונתינה וחוכמה ורגש! וכן. זאת אנייייי. אני תמיד אומרת חצי בצחוק שכנראה שהיו צריכים אותי בעולם בדיוק ככה כמו שאני כי אחרת לא הייתי נבראת ככה ועם ההורים האלה ועם כל מה שקרה שעוד לא היה אז לבחירתי כלל. פעם אמרה לי מישהי באיזה ייעוץ: "את אומללה, כי את מתווכחת עם המציאות" וואי כמה בכיתי לשמוע את זה ולאט לאט עם כל הזוועות והקשיים התחלתיייי ללמוד איך פחות להתווכח עם המציאות בדברים שאני לאאאא יכולה לשנות (או לא מצליחה עד עכשיו לשנות) ורק מהסיבה הפשוטה: שאני לאאאא רוצה לסבול! יותר ממה שאני גם ככה... זה הכל! והאהבה צמחה לאט ממש, להתחיל לשים לב מה אני עושה לעצמי איך אני מדברת אל עצמי מה אני חושבת על עצמי, האם הייתי אומרת ככה לילדה שלי אם היתה לי או לחברה או למישהוווו? לאאאאא. אז למה לי כן? ואני חושבת באמת שכל אחדדדדד הוא מדהיםםםם לגמריייי. אולי הוא עוד לא רואה את זה אבל לדעתי כולנו כן ומאדדדדד. הגרעין שלנו הוא טהור טהור. רואים את זה על תינוק.. וככה אני מנסה לראות אותי.. תינוקת קטנה ילדה קטנה ואהובה שצריכה את כללללללללל האהבה שרק אפשר בעולם אחרי מה שהיא עוברת ועברה. ומי ייתן לה את זה אם לא אני? אף אחד.. חיבוק גדול נשמה יקרה התרגשות גדולה. תודה גדולה! אחות לי מדהימה.... :heart::heart::heart: