מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

יאיר - ערן
יאיר - ערן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
רוני -ער
רוני -ער"ן
תפילת השלווה אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם האומץ לשנות את הדברים שביכולתי ואת התבונה להבחין בין השניים.

מובילי קהילה

שרי מתנדבת ער
שרי מתנדבת ער"ן
חיוך עושה קסמים, לא ככה? :)
אלון - ער״ן
אלון - ער״ן
אלון מער״ן מנסה לתת מבט אחר
ענת- מתנדבת ער
ענת- מתנדבת ער"ן
"כי היה מעונן וכבר כמעט נגמלתי מלחלום אבל את באת לי פתאום".
15/01/20 10:57
11 תגובות

זה כואב למות?
זה כואב לחיות?


תגובות

Be-and-Be
15/01/20 14:14

שלומית יקרה, אלף לבבות לך, שמח תמיד לשמוע ממך.

שירת-הים
15/01/20 14:49

מאמי שלי כמה חשבתי עלייךךךךך!!! וזאת שאלה ענקית וקטונתי לענות עליה.... מה את חושבת....? הרבה אהבה נשמה רכה אני יודעת שאת כואבת ברמות שאין מלים... :heart::heart::heart:

שלומית41
16/01/20 10:47

תודה ..

שירת-הים
16/01/20 10:53

נשמה יקרה.... אני לא היחידה שהייתי ככ רוצה לשמוע מה איתך אהובה... יודעת שקשה לך אפילו לכתוב....:heart:

שלומית41
16/01/20 13:33

האמת את כל כך צודקת,כמה זה קשה לכתוב,כמה זה קשה לחשוב,כמה זה קשה לנשום וכמה זה קשה להיות בכלל. עושה מה שצריך כאן במקלט,עושה מה שצריך עם הילד ובזה נגמרו הכוחות,מחקה שיגיע הערב והילד ירדם וזהו... הכל כל כך עייף ומתיש,אפילו למילים קשה לצאת מהפה,לדבר,לאכול,לשתות,הכל נהייה מסובך. מה עוד אני יכולה כבר להגיד? בה לי להרים ידיים ולהגיד דיייי ,רוצה שלרגע אחד קטן הכאב הזה יפסק,רק לרגע אחד...

שירת-הים
16/01/20 18:53

אהובה ויקרה ומיוחדת לי את מדהימהההה זה מה שמיד הרגשתי אני מקשיבה למלים שלך בשקט הכל כל כך כואב כל כך קשה באופן באמת בל יתואר ואני חושבת לעצמי ואווווו את עושה הכל את כל זה זה המוןןןן מאמי זה המון. אפילו שבקושי אפילו שאין כוח ורוצה להרים ידיים את עושה ואת מדהימה ככ והכאב החזק העצום והנורא שאין מלים לו בכלל הוא שם כרגע חזק חזק ונוכח... הוא לא ימשיך ככה כל הזמן יש רגעים ויהיו רגעים ויהיו זמנים אחרים אם אצלי זה ככה אחרי כל הזוועות שעברתי אז אצל כל אחד זה יכול להיות כרגע אבל את שם בכאב הגדול הזה. והנה את כותבת ואת מרגשת ואת עושה דברים משמעותיים ככ בכל יום. המונייייי דברים חשובים את עושה בכל יום ממש. רק תהיי, אהובה..... שום דבר לא נשאר לעולמים הכל משתנה בינתיים פשוט תהיי זה מספיק וזה המוןןן ורציתי להגיד לך שאת גיבורה אבל אז חשבתי כמה אני לא אוהבת שאומרים לי את זה אז רק אחבק אותך אני אוהבת אותך אני תמיד חושבת עלייך תהיי.... רק להיום.... כל יום, רק להיום..... נשמה אהובה. :heart::heart::heart:

ג-ק5
16/01/20 19:22

לחיות זה כואב, בנוגע לעניין השני, איש לא חזר משם לספר

Be-and-Be
16/01/20 19:56

הלוואי שהייתי יכול לתת לך חיבוק. את אדם חזק.

לב.זהב
16/01/20 22:22

אם את צריכה משהו אנע כאן :heart:

Pich
18/01/20 18:44

שלומית יקרה כאב הוא חלק מהחיים והוא בלתי נמנע. מה שאנחנו יכולים למנוע זה הסבל שהוא ההתעסקות שלנו בכאב והמחשבות האינסופיות שלנו סביבו.

TheUnwanted
20/01/20 10:14

כולנו נמות בסוף, השאלה מה נשאיר אחרינו. לפעמים זה קשה לחיות, קשה מנשוא. מתיש, מדכא, כואב, ומה עושים אז? היית רוצה שיהיה מישהו להסתכל וללמוד ממנו איך מתמודדים? עכשיו את האדם הזה עבור הילד שלך, שמפנים ולומד. מה את רוצה שהוא ילמד? הרבה פעמים הדבר היחיד שניתק אותי מהשאלה איך אני גואלת את עצמי, היה לכוון את עצמי להיות עבור הילדה שלי את הדוגמא האישית שהיא צריכה. מחקתי את עצמי ונכנסתי לדמות האמא שהייתי רוצה לתת לה, עד שהתחלתי להרגיש בנוח בדמות הזו. אם אני לא אראה יופי ולא אדע להנות ממנו, איך אוכל ללמד אותה לראות יופי ולהנות ממנו? עבור מה היא תרצה לחיות? איך היא תדע להתגבר על קשיים? והינה אתמול, כשהייתי כל כך מדוכדכת שרציתי ללכת לדפוק שנ״צ רק כדי לא להיות מחוברת להצפה של כל הרגשות הקשים, פתאום היא צועקת בהתרגשות וקוראת לי להביא את הטלפון כדי לצלם עורבני שנחת לנו על מעקה המרפסת והתחיל לנקר מהאדנית. לפעמים כשיש לנו משהו להיאחז בו, צריך פשוט להתחיל לתרגל את האצבעות לעשות את זה, ולהמשיך משם.