הריק הוא הכל. כולל כל התחושות והרגשות והמחשבות והמבנים המנטאליים והכל. זרות. היא פועל יוצא של קארמה (שחורה ). יש שם דרך לפעמים אניסופית כדי לשרוף אותה. תיעוב עצמי הוא פרשנות של כאב. הוא לא הדבר עצמו. כאב הוא כן חווית בסיס. וגם הוא תוצר של קארמה. בכל מקרה אחרי שקשקתי קצת, אמירה יפה מאוד- לחיות איתם במקום אותם. כלומר להפסיק את ההזדהות עם הכאב או השיפוטיות ולנסות לעבור לקבלה שלהם ולהתבונן על עצמך מבחוץ. אישית לא מכירה אף אחד שהצליח חוץ מכל מני מפורסמים מאוד, ישוע, משה רבנו, נלסון מנדלה,אקהרט טולה, כאלה.