היי קידר, מה שאתה מתאר נורמלי לחלוטין. כשאנחנו נגמלים מהסיגריות החשק הולך ויורד עם הזמן ואנחנו בטוחים שזהו, נגמלנו וגמרנו עם זה. האמת היא שמכיוון שמדובר בהתמכרות לכל דבר, היא בפועל אף פעם לא ממש עוברת ויכולה להרים ראש גם שנים אחרי שנגמלנו. מצד אחד זה קצת מייאש, מצד שני אני כן יכולה להבטיח לך שהעוצמת החשק ותדירות החשק הולכים ונעלמים ובכל פעם שההתמכרות מרימה את הראש אבל הצלחת להתמודד עם זה - גורם לכך שבפעם הבאה יהיה לך יותר קל. לא יודעת להגיד לך אם יש קשר דווקא לשנה. יכול להיות שחשבת על הסיגריה יותר בימים האחרונים בגלל התאריך וזה מה שגרם להתעוררות החשק. יכול להיות שזה קשור למצב עם הקורונה - היציאה מהשגרה יכולה לעורר מתח/חרדה/לחץ, הכל השתנה. זה גם יכול לגרום לעליה בחשק אצל חלק מהאנשים. ויכול להיות סיבות אחרות רבות. איך מתמודדים? קודם כל עם ההבנה שזה נורמלי ושכיח. תחשוב שניה איך התמודדת בתחילת התהליך עם החשק - מה עשית אז? מה עזר לך? את אותם דברים אתה יכול ליישם גם עכשיו.... טיפים שעובדים אצל הרבה אנשים זה לשתות כוס מים מלאה, לנשום כמה נשימות עמוקות, להסיח את הדעת עם שיחת טלפון למישהו, לשמוע מוזיקה, לראות טלוויזיה, לצאת להליכה קצרה, לעלות 2 קומות במדרגות.... בנוסף - תרשום על דף את כל מה שהרווחת מזה שהפסקת לעשן ושאתה לא מעשן כבר שנה. רווחים בריאותיים אבל גם אחרים - כסף שחסכת (אפשר ממש לחשב כמה)? ריח? מצב רוח יותר טוב? תחושה כללית יותר טובה? יכולת להנות מאירועים בלי לצאת החוצה בקור? להיות עם לא מעשנים בלי בעיה? ומהצד השני מה תפסיד אם תחזור לעשן - תזכיר לעצמך את הרווחים וההפסדים בכל פעם שהחשק מגיע.

כמו תמיד הגב' יעל אלופה אומרת דברים עם טעם של עוד אני ממש מת על המאמרים שלה היא "נמבר 1" וחוצמזה אני כבר שמונה שנים אחרי והרגשתי מספר פעמים את הרצון ליפול אבל הסיפוק האדיר של "האחרי" הוא פצצה אני מאוהב ברעיון התחושה היא ממש משכרת חושים "הצלחתי לנצח את השטן "

כמו כל דבר יש ויש הולך בא אבל אני רואה רק את ההצלחה לא מעניין אותי מחשבות אני גם חושב שאני רוטשילד אז מה נהייתי כזה עזוב ת'מחשבות וסע לשלום דרך אגב אני מאחור סע בזהירות :shades::teeth::tmbsup:

היי קידר. דווקא כן שווה להתעכב ולחשוב מה גרם למחשבות המחודשות על העישון. יכול להיות שבאמת תאריך יום השנה שמתקרב גרם לך להתעורר ולחשוב אפילו בתת מודע- רגע- אז זהו? זה לתמיד? לתמיד אני לא אעשן? ואז זה יצר בהלה פנימית או תחושת אי נוחות להתחייב לתמיד...אולי כן היה משהו סביבתי שעורר את הרצון לעשן וזה היה משהו קטן וכאילו זניח שסימן למוח שהינה - צריכה להיות בסיטואציה הזו סיגריות. . קרו לי שני מקרים שבהם למרות שבכלל לא רציתי לעשן- עלתה בי מחשבה שאני "אמורה לעשן"- האחת היתה כשניסרתי משהו ושתיתי קפה שחור. כשהייתי סטודנטית עבדתי הרבה על המסור ושתיתי קפה שחור ועישנתי. אז מבחינת המוח שלי : מסור+קפה שחור= סיגריה. . המקרה השני קרה כשעברתי לדירה חדשה, שהמרפסת שבה היתה מאוד מיוחדת והיתה דומה בול למרפסת שבה עישנתי המון ובה גם הפסקתי לעשן. פרקתי את הקופסאות והארגזים, ישבתי במרפסת וצצה מחשבה על סיגריה. . אז זה מוביל אותי לשאלה: האם יש לך ממש רצון לעשן או שזה פשוט קופץ לך לראש העניין הזה של העישון כמו מחשבה אוטומטית?

זה יותר כמו 'ערגת עישון' קצרה, דומה לחשק שקיבלתי אחרי הפסקת העישון מה שהפתיע לרעה, זה שלא חוויתי שום רצון כבר יותר מחצי שנה וחשבתי שזה נעלם לגמרי ודבר נוסף - כמו שכתבת, בעבר רוטינות מסוימות עוררו בי רצון. עכשיו זה פתאום הגיע ומשום מקום. זאת הסיבה שנלחצתי. לא היה שום טריגר.

הי קידר ברוך הבא ותודה על השיתוף. העלית נושא חשוב. אני מתחברת לכל מה שכתבו קודמיי ורציתי להוסיף עוד משהו חשוב. החשק לעשן עלול לצוץ משלש סיבות: צורך פיזי בניקוטין, גירויים והרגלים כמו אחרי האוכל או כי סתם ראית סיגריה או מישהו מעשן. שתי הסיבות האלה תלויות זמן אז ברור שלא זה מה שהעלה את החשק. הסיבה השלישית שעלולה לעורר חשק לעשן היא מצבי רוח שקשורים לעישון. זה בדרך כלל קשור למחשבות אוטומטיות על הסיגריה שנותנות לה משמעות הרבה יותר מדי חשובה, למשל, סיגריה היא מקור ההנאה הכי נפלא, סיגריה היא הפתרון היחיד והכי יעיל למצוקה נפשית, רק סיגריה מרגיעה אותי... האם היית בסיטואציה שגרמה לך להתרגשות גדולה חיובית או שלילית? אולי באמת כי עברה שנה חשבת על הסיגריה מחשבות נוסטלגיות וורודות מדי? הבנתי מדבריך שהגמילה שעברת היתה יחסית קלה. כלומר הכדור פתר את החלק הפיזי של הצורך בניקוטין, שינית את ההתנהגות שלך אבל לא עברת תהליך של שינוי קוגניטיבי, כלומר שינוי המחשבות האוטומטיות על העישון. אף פעם לא מאוחר להתחיל בזה עכשיו. אני מאוד מתחברת למה שכתבה לך יעליה: שים לב למחשבות שעברו לך בראש כשהחשק עלה. אי אפשר להכחיש שהיו בה דברים טובים, אבל גם אי אפשר להיגמל ולהשאיר אותה עם החשיבות הגדולה שהיתה לה פעם. היא לא הפתרון היחיד והכי יעיל שיש. היא לא מקור ההנאה הכי נפלא. זה מה שבסופו של דבר יעזור לך לרצות אותה פחות ואולי אפילו בכלל לא :)

זאת תשובה לרחלי72: ברוכה הבאה לקהילה וכל הכבוד על הגמילה מעישון. את מתארת בעיה מאוד נפוצה. הניקוטין ידוע כמפעיל את מערכת העיכול - הרבה מעשנים זקוקים לסיגריה היומית בשביל היציאה יומית... כשמפסיקים לעשן רבים סובלים מעצירות בדרגות חומרה שונות. ראשית אני חייבת להרגיע אותך שזה יעבור! זה תסמין גמילה כי המעיים שלך התרגלו לעבוד רק עם ניקוטין והם פשוט צריכים ללמוד לעבוד בלי ניקוטין. זה עניין של זמן. אני יודעת שאת בטח סובלת עכשיו ושזה לא קל, צריך לנסות פשוט לתת לזה זמן ועוד שבוע-שבועיים סביר כי תראי הטבה. בנוסף כדאי לבצע קצת שינויים תזונתיים שיעזרו - לשתות המון המון המון מים - לשים לב שאת אכן שותה מספיק. רובנו לא שותים מספיק. צריך לשתות לפחות 2 ליטר (10 כוסות). את יכולה לאכול כרגע בעיקר דברים רכים יותר ונוזליים יותר כמו מרקים/דייסות וכו', וכמה שפחות אוכל מעובד. לאכול הרבה ירקות ופירות - עם הקליפה. לנסות לעבור עד כמה שאפשר לדגנים מחיטה מלאה - פסטה מחיטה מלאה, אורז מחיטה מלאה. אם הטעם פחות טעים לך אפשר לשלב חצי חצי או שליש/שני שליש. אפילו שינוי קטן יכול לעשות הבדל. טיפ ידוע זה שזיפים - לשתות מיץ שזיפים לפחות כוס אחת ביום. מה שמאוד עוזר זה להשרות בלילה בכוס מים שני שזיפים - להשאיר אותם ככה כל הלילה - בבוקר על קיבה ריקה - לשתות את המים עם מה שיצא מהשזיפים. בנוסף ניתן לקנות חומרים בבית המרקחת לעזור ליציאות - יש חומרים ללא מרשם רופא וכשהמצב כבר ממש קשה -אפשר לבקש מהרופא משפחה מרשם לחוקן. לפעמים צריך פעם אחת/פעמיים חוקן בבית (פתיליה קטנה שמכניסים ועוזרת לפעולת המים) עד שהגוף לומד לבד והפעילות מעיים חוזרת לשגרה. מקווה שזה יעזור. תעדכני אותנו.

היי רחלי 72 והיי ליעל האלופה שלנו"המרגיעה הלאומית" כמו תמיד יעל צודקת בדבריה (היא לא מסוגלת לטעות) אני כנגמל שעברתי אותו דבר ממליץ על אכילת עגבניות בהרכבים שונים אבל הרבה עגבניות זה עוזר תמיד על אחת כמה וכמה בנידון שלנו !! מאחל לכן רק בריאות ושמחה