בן זוגי מתמודד עם אסתמה של העור מגיל מאוד קטן. זה מחמיר עם השנים והוא הלך להמון רופאים ושום טיפול לא עזר. הוא אפילו התחיל השנה טיפול בסוג של מתקן שנכנסים אליו עירומים והוא עושה סוג של לייזר/ משהו עם קרינה אני לא ממש בטוחה..
הבעיה היא שהוא סובל מדיכאון כרוני. הבנו שלפעמים זה מתלווה לאטופיק דרמטיטיס. מכאן שזה מאוד מפריע לו זה שהוא לא מוצא טיפול שבאמת עוזר. אני לא מאוד מבינה במחלה הזו אבל אני רואה אותו סובל ומצבו מידרדר.
הוא תמיד היה בעל מבנה גוף רזה ורוב חייו הוא היה בתת משקל. זה המבנה שלו, אנחנו יחד רק שנה, אבל לפי מה שהוא אומר הוא תמיד המה בעייתי עם אוכל. הוא יכול לא לאכול יותר מ24 שעות, ולהרגיש רע ובכל זאת לא לאכול. הבעיה עם האוכל היא גם רגשית.. זו לא הפרעת דימוי גוף, כמו אנורקסיה או בולמיה, הוא פשוט סובל מלאכול. הוא תמיד אומר לי שהלוואי והיה כדור שאפשר לקחת והוא עושה אותך שבע ויש לו בדיוק מה שיש בארוחה. האקט עצמו של לבחור מה לאכול, להכין את האוכל ולשבת לאכול, ההתעסקות סביב האוכל היא זו שמפריעה לו, ובגללה המון המון פעמים הוא פשוט מותר על זה מראש ולא אוכל עד שפשוט מביאים לו אוכל. בנוסף, כנראה קשור לאטופיק, הוא אלרגי לאגוזים, בוטנים, דשא, חיות מסוימות, אבק.. ממש קשה לו עם זה שהוא נבדל מאנשים אחרים, ושצריך תמיד להתחשב בו, הוא תמיד שנא את תשומת הלב למשל כשנמצאים בטיול עם הכיתה או עם המשפחה, אי אפשר לשבת בדשא בגלל שהוא אלרגי, או אם מזמינים קינוח במסעדה תמיד צריך לבדוק שאין אגוזים ושואלים את המלצר, וגם על הדברים האלו הוא פשוט מוותר מראש.
אני חייבת למצוא דרך לעזור לו. חייב להיות טיפול כלשהו בזה, לא יכול להיות שהוא האדם היחיד שסובל מבעיה כזו..
יש מישהו שמכיר מקרים כאלו? איך אפשר להתחיל לטפל בזה? יש לציין שהוא נמצא במעקב פסיכיאטרי (הוא לא מאובחן בשום הפרעת נפש) ועד תחילת הסגר של הקורונה הוא היה גם אצל פסיכולוג (שלא ממש עזר).
תודה על ההקשבה.(: