מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

אטופיק דרמטיטיס

מנהלי קהילה

פרופ' דני בן אמתי
פרופ' דני בן אמתי
בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ירושלים (1979). בוגר התמחות ברפואת ילדים בבי"ח בילינסון, בוגר התמחות ברפואת עור ומין בבי"ח בילינסון (1996) רופא עור בכיר, ומנהל יחידת עור ילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים לשעבר. ממייסדי החוג לרפואת עור ילדים, ההסתדרות הרפואית בישראל. ראש החוג לרפואת עור ילדים בהסתדרות הרפואית, ממועד הקמתו ועד 2014. שימש כסגן מנהל מרכז שניידר לרפואת ילדים בשנים .2004-2007 פרופסור חבר קליני, וראש החוג לרפואת עור ומין באוניברסיטת תל אביב.
שולמית בורשטיין MA
שולמית בורשטיין MA
מייסדת ומנהלת מקצועית בעמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס, MA בפסיכותרפיה שולמית בורשטיין היא המנהלת המקצועית של העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס. שולמית, אם לבת אטופית מזה 23 שנים, וממש לאחרונה גם סבתא לתינוקת אטופית, נסעה במשך השנים לחפש מענה למחלה בכל רחבי העולם. בין השאר בתה טופלה בדאלאס, בלונדון, במינכן, בדאבוס ובאוון. בכל מקום למדה את הידע המקצועי המעודכן ביותר על המחלה ואת הגישות הטיפוליות. תוך כדי למדה פסיכותרפיה והוציאה תואר שני באונברסיטה באנגליה. שולמית ממשיכה ללמוד ולהתעדכן תוך מעקב רציף אחר ספרות מקצועית, והשתתפות בכנסים מקצועיים בינלאומיים.

מובילי קהילה

דבורה וידמן
דבורה וידמן
מידענית וחוקרת בתחום מדעי החברה, מתמקדת בדרך כלל בתחום תעסוקה והכשרות מקצועיות. יוצא מן הכלל תחום עניין מיוחד שחורג ממדעי החברה: עולם המחלות האטופיות (דלקת סוג 2), אטופיק דרמטיטיס, אלרגיה למזון, אסטמה, נזלת כרונית, דלקת עיניים אביבית וכל השלובים שביניהם. העניין בתחום הרפואי הספציפי הזהו הוא מתוך העניין האישי. כאם לחמישה ילדים שרובם מתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס ברמות שונות, מקל ועד בינוני +. כתבתי את הניוזלטרים המקצועיים של העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס במשך שנתיים, וכן את אתר העמותה, וצברתי ידע מקיף ומקצועי אודות מחלת עור זו, בנוסף על הידע האישי. ניהלתי במשך שש שנים את קהילות ההורים והמתמודדים של העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס, (בווטסאפ), ואשמח לעמוד לרשותכם גם כאן. זכיתי במלגת קרן רומנו לסטודנטים מצטיינים במדעי החברה, בגין עשייה חברתית בקידום בריאות בקרב מתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס ובני משפחותיהם.
כמוניאטופיק דרמטיטיסמדריכיםאקזמה ועונות השנה – מה שצריך לדעת

אקזמה ועונות השנה – מה שצריך לדעת

מדוע אטופיק דרמטיטיס נוטה יותר להתלקחויות בחורף? למה יש אנשים אצלם המחלה פעילה דווקא בקיץ? ואיך מומלץ למאובחנים עם אקזמה להיערך לשינויים בעונות השנה? מדריך


אטופיק דרמטיטיס או בשפת העם 'אקזמה' היא תגובה חריגה בעור שנגרמת משילוב של הפרעה בתפקוד העור ושיבוש בתפקוד מערכת החיסון על רקע גורמי סיכון סביבתיים. המחלה מתבטאת בנגעים עוריים, יובש עור ניכר וגרד קשה.

 

למעשה, שכבת העור מתפקדת בגוף האדם כקו ההגנה הראשון, מעין חַיִץ פיזי וביולוגי של האדם בהתמודדותו עם הסביבה שמחוץ לו. מאחר ואצל המאובחנים עם אקזמה שכבת העור פגומה – הסביבה נוטה יותר להשפיע על העור ולעורר התלקחויות, בין השאר בתגובה לשינויים סביבתיים שמאפיינים את עונות השנה.

 

השפעות שינויים במזג האוויר על החמרה והתלקחויות של אטופיק דרמטיטיס לרוב באה לידי ביטוי בתנאים קיצוניים – בימים של חום מהביל, קור עז או שינויים חדים בטמפרטורה, לרבות רוחות עזות ויבשות ותנאי לחות קיצוניים.

 

כל מטופל עם אטופיק דרמטיטיס עשוי להגיב לשינויים במזג האוויר באופן שונה, ולמרות תגובות כלליות דומות המתוארות בספרות המקצועית, יש מטופלים שיגיבו בריבוי התלקחויות בימי החורף הקרים והיבשים, בעוד שאחרים יטו להגיב בהתלקחויות דווקא בחום. ככלל, למאובחנים באטופיק דרמטיטיס מומלץ להבחין בדפוס האישי של תגובת עור גופם למזג האוויר כדי לדעת איך להישמר ביעילות מפני התנאים שמובילים אצלם להתלקחויות.

 

 

חורף

 

(צילום: shutterstock)

 

למה החורף מזיק לאנשים עם אטופיק דרמטיטיס?

 

לרבים מהמאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס – עונת החורף היא הקשה ביותר להתמודדות, ובעיקר על רקע עלייה ביובש האוויר, בין השאר כתוצאה מחימום הבית באמצעות מזגנים שמייבשים את האוויר, לצד ירידה באחוזי הלחות באוויר, ורוחות שעשויות לייבש את העור עוד יותר.

 

למעשה, אצל אנשים עם אטופיק דרמטיטיס העור ממילא יבש יותר, וקיים כשל ביכולת החסימה של העור מפני חשיפה למזהמים מהסביבה וביכולת ההגנה מפני אידוי נוזלי גוף. במצב זה נוצרת התאיידות מוגברת של נוזלי גוף ומצטברת שכבת עור יבש שנוטה לקפלים וקמטים ולהתפתחות נגעים וגרד.

 

"יש שתי תיאוריות מרכזיות להשפעות הסביבתיות על התפתחות והתלקחות של אטופיק דרמטיטיס", מסביר פרופ' ארנון כהן, מומחה לרפואת עור ומין ומנהל שירות העור במחוז דרום של שירותי בריאות כללית, "יש תיאוריית Outside In – שלפיה גורם חיצוני כמו אוויר יבש מגרה דרך העור היבש את מערכת החיסון להתפתחות אקזמה, ויש תיאוריה הפוכה של Inside Out שלפיה משהו פנימי בגוף פועל בצורה חריגה ולא תקינה והוא שמביא החוצה להתפתחות עור יבש ואקזמה".

 

סיכון נוסף בעונת החורף שעלול לגרום להתלקחות אקזמה קשור בחשיפה לשינויים קיצוניים במזג האוויר בין הקור השורר בחוץ לבין החימום במבנים.

 

גורם נוסף שמחמיר את הסיכון שהחורף מציב לאנשים עם אטופיק דרמטיטיס הוא השימוש בבגדים עבים שמגנים מפני הקור החיצוני בימי החורף ואלה מעלים את הסיכון לחשיפה לבדים עם נטייה לגרום לגירוי יתר של העור והתפתחות נגעים, מה שמקשה עוד יותר על ההתמודדות עם המחלה.

 

בנוסף, יש לציין כי החורף מאתגר עבור מאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס שסובלים מהתלקחויות על רקע חשיפה לקרדית אבק הבית (Dust Mite) – אקרית מיקרוסקופית שמתקיימת ומתרבה לרוב בתוך מתחמים סגורים שהחשיפה אליהם מוגברת בימי החורף כשאנשים ספונים בבתיהם.

 

מה אומרים המחקרים?

 

מחקרים רבים מצביעים על נטייה מוגברת של אנשים עם אטופיק דרמטיטיס לפתח התלקחויות בעונת החורף.

 

במחקר לאומי שנערך בנורבגיה ומבוסס על מאגר של 122,470 ילדים המאובחנים במחלה, שממצאיו פורסמו בנובמבר 2018 בכתב העת JAMA Network Open, נמצא כי התלקחויות של אטופיק דרמטיטיס פעילה מאפיינות בעיקר את חודשי החורף והאביב שבעקבותיו.

 

בסקירה שפרסמו חוקרים מדנמרק והולנד בפברואר 2016 בכתב העת JEADV של האקדמיה האירופית לרפואת עור, נמצא כי שילוב של טמפרטורה קרה בחורף, העדר לחות ויובש – הוא זה שמוביל לעלייה בשכיחות של אטופיק דרמטיטיס במדינות צפון אירופה וצפון אמריקה. עבודות שונות מצביעות על היקפים נרחבים של אקזמה במדינות צפוניות. במחקר שפורסם בשנת 2005 בכתב העת Acta Dermato Venereologica דווח כי בגרינלנד – האי הקפוא ששייך לדנמרק שסמוך לקוטב הצפוני, נאמדת שכיחות אטופיק דרמטיטיס בקרב 10% עד 15% מהילדים בגילי בית הספר.

 

יצוין כי קיימת תיאוריה ולפיה המחסור בחשיפה לשמש בימי החורף, שמוביל לירידה בגוף ברמות ויטמין D, מהווה את אחד הגורמים לעלייה בהתלקחויות המחלה בחודשי החורף. במחקר אמריקאי מאוניברסיטת הרווארד, שפורסם באוקטובר 2014 בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology הודגם כי טיפול בתוסף ויטמין D לילדים עם אטופיק דרמטיטיס שנוטה להחמרה בחורף מוביל לשיפור במדדי המחלה, בהשוואה לטיפול דמה, אם כי מתן ויטמין D אינו מקובל כיום כטיפול שגרתי באטופיק דרמטיטיס, וקשר אפשרי בין מחסור בוויטמין לבין התלקחויות בחורף טרם נבחן לעומק.

 

מה אפשר לעשות?

 

בימי החורף מומלץ לאנשים עם אטופיק דרמטיטיס להקפיד על מספר פעולות להפחתת הסיכון לגירוי העור ולהתלקחות המחלה:

 

כפפות: בימים של קור עז מומלץ לעטות כפפות ביציאה החוצה. כפפות מגנות על עור הידיים מיובש בעת חשיפה לקור עז ו/או לרוחות. מומלץ להשתמש בכפפות שמיוצרות מבדים רכים כגון 100% כותנה ולא מבד מגרד כמו צמר או מחומרים פלסטיים שנצמדים מדי לעור.

 

מקלחות: מומלץ להקפיד על מקלחות קצרות במים פושרים, ולמרות הפינוק המפתה, להימנע - בעיקר בימי החורף - מאמבטיות/ או מקלחות ארוכות עם מים חמים מדי. חשיפה למים חמים מייבשת את העור, ועלולה להוביל להתלקחות של אטופיק דרמטיטיס בייחוד בימי החורף, כשהעור במצב מגורה ממילא. בעת המקלחת חשוב גם להימנע משפשוף העור בחוזקה במהלך הסיבון. בתום המקלחת מומלץ לייבש במהירות את העור ולמרוח מיד קרם לחות כדי להפוך את העור ללח יותר ופחות מגורה. מריחת קרם לחות, בעיקר כשזו נעשית מיד לאחר האמבטיה, מסייעת למנוע התאיידות נוזלים דרך העור ושומרת על העור לח יותר לאורך זמן, וכך מונעת החמרה בנגעי המחלה. מבחינה רפואית לא נמצא הבדל בין הסוגים השונים של הקרמים ללחות.

 

שימוש בקרם הגנה בימים שמשיים: חשוב לדעת כי גם בחורף חשיפה מוגברת לקרניים אולטרה סגולות מהשמש מעלה את הסיכון לסרטן העור ואצל מטופלים מסוימים אף עלולה לגרות את עור הגוף ולהוביל להתלקחויות. לאנשים עם אטופיק דרמטיטיס מומלץ להשתמש בקרם הגנה טבעי/ מינרלי ללא חומרים כימיים ולהימנע מקרם הגנה עם חומרים כימיים שעלולים לגרות את העור.

 

בחירה נכונה של בדים: יש להימנע מלבישת בגדי צמר ובגדים מבדים סינטטיים שעלולים לעורר גרד. מומלץ ללבוש לפחות בשכבות הביגוד התחתונות שבאות במגע עם עור בגדים מבד 100% כותנה.

 

שכבות: מומלץ ללבוש שכבות ולהסיר אותן לפי הצורך. לבוש בשכבות מאפשר הגנה על העור מפני שינויים חדים במזג האוויר במעברים מקור (בחוץ) לחום (בפנים).

 

להימנע מחימום יתר: חשוב להשתמש בחימום ביתי במידה. מומלץ להיזהר שלא לחמם בחימום יתר את הבית כדי למנוע הזעה בעת השינה בלילה.

 

אלרגנים: בימי החורף מומלץ להקפיד על הימנעות ככל שניתן ממגע עם גורמים אלרגניים שעלולים לעורר אטופיק דרמטיטיס, לרבות אבק (קרדית אבק הבית) ובעלי חיים – בעיקר בחדר השינה וכן לשטוף את השטיחים והרצפה ולהחליף מצעים במיטה באופן תדיר.

 

קיץ

 

(צילום: shutterstock)

 

למה הקיץ מזיק לאנשים עם אטופיק דרמטיטיס?

 

למרות הנטייה בקרב רוב המאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס להחמרת המחלה בימי החורף, יש מטופלים שסובלים מהתלקחויות בעיקר בחודשי הקיץ החמים, ודווקא בימים רווי לחות שמובילים להזעת יתר ואופייניים למישור החוף הישראלי.

 

זיעה עלולה במצבים מסוימים לגרות את העור ולהוביל לגרד, למשל כשזיעה מצטברת על גבי העור. אצל אנשים עם אטופיק דרמטיטיס נמצאו מספר מנגנונים שמובילים להתפתחות גירוי עורי על רקע הזעה, לרבות שימור חום ויובש בעור. כמו כן, אצל מטופלים מסוימים נצפתה תופעה של דליפת זיעה בשכבת הדרמיס של העור, שמובילה ל"תגובת הזעה אנדוקרינית" – כאשר זו עשויה להוביל לתחושת גרד במהלך ההזעה עצמה. בנוסף, מחקרים מצאו כי הזיעה של אנשים עם אטופיק דרמטיטיס רוויה בגלוקוז (סוכר) ברמות גבוהות, וזאת על רקע תפקידו הביולוגי של הסוכר בריפוי מחסום העור הפגום, כאשר זיעה מסוג זה נוטה יותר לעורר גירוי של העור ותחושת גרד.

 

מעבר לזיעה, גם חשיפה ישירה לקרני השמש וחום חיצוני עלולים אצל חלק מהמטופלים לעורר התלקחויות, מאחר והם עשויים להוביל להרחבת כלי הדם – תופעה המכונה ברפואה דילטציה במאמץ של הגוף לווסת טמפרטורה פנימית. כשכלי הדם מורחבים, הדבר מוביל בין השאר לזרימת יתר של תאי המערכת החיסונית של הגוף, באופן שעלול לעורר התלקחות של אטופיק דרמטיטיס.

 

מה אומרים המחקרים?

 

מחקר אמריקאי מאוניברסיטת סינסינטי שבחן את דפוסי ההתלקחויות לאורך 19 שנים (1993 עד 2011), וממצאיו מדווחים בגיליון אפריל 2019 של כתב העת International Journal of Dermatology, לא זיהה דפוס של עלייה בהתלקחויות בחורף, וזיהה כי דווקא שיא המבקרים במרפאת עור על רקע אטופיק דרמטיטיס נרשם בחודשים מאי-יוני, עם שיא נמוך יותר בינואר ובאוקטובר, וללא דפוס אחיד שמאפשר להסיק מסקנות גורפות.

 

בהודו תועדה באביב 2019 תופעת אטופיק דרמטיטיס הקשורה לקיץ, אשר לפי הדיווח בכתב העת Indian Journal of Dermatology מאפיינת בעיקר נשים בוגרות בגיל 50 בממוצע, ומתבטאת בנגעים פזורים בעור שנוטים להופיע בעיקר בקפלי הגוף – בבית השחי, מתחת לחזה, בטבור, במפשעות, בקפלי היד ומאחורי הברכיים.

 

מה אפשר לעשות?

 

כדי להימנע מהתלקחויות של אטופיק דרמטיטיס בקיץ מומלץ להקפיד מספר פעולות:

 

שמירה על טמפרטורה: לשמור על טמפרטורת גוף יציבה, תוך שתייה מרובה של נוזלים, הימנעות משהייה במקומות שאינם ממוזגים כהלכה ושהייה בחוץ תחת צל.

 

מקלחות: מומלץ להקפיד על מקלחות יומיומיות בקיץ. מחקר מקוריאה שפורסם באוקטובר 2012 בכתב העת Asia Pacific Allergy מעלה כי הקפדה על מקלחות באופן יומיומי אצל ילדים מסייעת למנוע נגעי אטופיק דרמטיטיס, בין השאר על רקע שטיפת זיעה מגרה מהגוף. עם זאת, לא מומלץ על אמבטיה ממושכת או ריבוי מקלחות – שכן שהות ממושכת במים מייבשת את העור.

 

זהירות מהשמש: הימנעות מחשיפה ישירה לשמש – בעיקר לאלו שסובלים מהתלקחויות על רקע חשיפה לשמש. במצבים אלה יש להישמר מהשמש על ידי ביגוד מתאים, חבישת כובע ושימוש בקרם הגנה.

 

קרם הגנה: לאנשים עם אטופיק דרמטיטיס מומלץ שימוש בקרם הגנה טבעי/ מינרלי ללא חומרים כימיים, למשל קרם הגנה על בסיס 'אבץ מחומצן' (zinc oxide) או 'טיטניום דיוקסיד' (titanium dioxide) ולהימנע משימוש בקרם הגנה עם חומרים כימיים שעלולים לגרות את העור כגון אוקסיבנזון (oxybenzone), אבובנזון (avobenzone), אוקטיסלט (octisalate), אוקטוקרילן (octocrylene), הומוסלט (homosalate) ואוקטינוקסט (octinoxate). 

 

בגדים: ללבוש בגדים שאינם צמודים לגוף ומבד "נושם" שאינו חונק את העור, עם עדיפות לבד 100% כותנה ובד מרחיק לחות (wicking fabric) על פני בדי צמר ובדים סינטטיים.

 

שחייה: לאנשים עם אטופיק דרמטיטיס מומלץ להימנע משהות ממושכת במים בים או בבריכה, וזאת בין השאר על רקע נטיית העור להתייבש. בבריכה העור גם עלול להיחשף לריכוז גבוה של כימיקלים מחטאים שעלולים להוביל לגירוי העור והתלקחות של נגעים. מומלץ לפני כניסה לים או לבריכה למרוח שכבה עבה של קרם הגנה שמסייעת להגן על העור ולהימנע מיובש; להקפיד על שתייה מרובה של מים לפני ואחרי השהות במים כדי לשמר את ויסות טמפרטורת הגוף הפנימית; ולהתקלח במים מתוקים פושרים לאחר היציאה מהבריכה, ובהמשך להתמרח מיד בקרם הגנה/ קרם לחות כדי להימנע מייבוש יתר של העור.

 

עונות המעבר – האביב והסתיו

 

(צילום: shutterstock)

 

למה עונות המעבר מזיקות לאנשים עם אקזמה?

 

בעונות המעבר לרוב מורגש תמהיל של מזג אוויר חם וקר עם ימים המועדים לשינויים קיצוניים, לרבות מעברים מהירים בין חום לקור, לחות יתר וסופות חול. שינויים חדים בטמפרטורות שאופייניים לעונות אלה עלולים לגרום להחמרת הנגעים העוריים בקרב המאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס.

 

כמו כן, בחודשי המעבר קיימת חשיפת יתר לאלרגנים בסביבה, לרבות אלרגנים מצמחים ופרחים שעשויים אף הם לעורר התלקחויות בקרב חלק מהחולים.

 

מה אומרים המחקרים?

 

מספר מחקרים מדגימים החמרה באטופיק דרמטיטיס בקרב חלק מהמטופלים בעונות המעבר. כך, למשל, מחקר מדרום קוריאה שפורסם ביולי 2017 בכתב העת Allergy and Asthma Proceedings מצא כי בבחינת 590 ילדים עם אטופיק דרמטיטיס, המחלה הייתה פעילה בעיקר בחורף ובעונות המעבר, ופחות פעילה בקיץ, כששיא הפעילות תועד דווקא באביב – בחודש אפריל.

 

מה אפשר לעשות?

 

מעבר להקפדה על ההמלצות הנוגעות להימנעות מחשיפה ישירה לתנאים קיצוניים של קור או לחילופין חום, למאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס שנוטים להתלקחויות על רקע חשיפה לאלרגנים מומלץ להיוועץ עם הרופא המטפל על טיפול עונתי בתרופות מקבוצת האנטי היסמטינים, שמסייעות להימנע מתסמיני אלרגיה כגון גרד בעור ודלקת לחמית העין. עם זאת, אנטי היסטמינים אינם מקובלים כטיפול שגרתי לאטופיק דרמטיטיס, ואף לא כטיפול מונע התלקחויות, וניתנים רק במקרים ספציפיים שבהן יש עדות לתסמיני אלרגיה.

 

כל השנה

 

(צילום: shutterstock)

 

לאורך כל עונות השנה מומלץ למתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס להקפיד על משטר הטיפול כדי להימנע מהתלקחויות כתוצאה מחשיפה לשינויים במזג האוויר. בהיבט זה מומלץ על הפעולות הבאות:

 

קרם לחות: להקפיד על שימוש בקרם לחות.

 

זהירות: להימנע מגורמים מעוררי התלקחויות שעשויים להשתנות ממטופל למטופל, בהתאם לניסיון העבר.

 

היענות לטיפול: להקפיד על היענות לטיפול התרופתי. כבכל מחלה כרונית, קיימות ראיות ממחקרים על היענות נמוכה בקרב חלק מהורי הילדים המאובחנים לטיפול התרופתי לאטופיק דרמטיטיס הן במשחות והן בתרופות סיסטמיות, בין השאר על רקע התסכול מהעדר שיפור במצב העור וחשש מתופעות לוואי.

 

לשמור על הנפש: להקפיד על בריאות הנפש. אנשים עם אטופיק דרמטיטיס נוטים לפתח מצוקה נפשית בהיקפים גבוהים יותר, והחמרה במצבי לחץ עשויה אף היא להוביל להתלקחות המחלה. מחקר בריטי נרחב שמבוסס על מעל לחצי מיליון בוגרים מאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס, שממצאיו פורסמו בינואר 2020 בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology: In Practice, העלה כי המחלה מלווה בסיכון גבוה ב-14% לדיכאון וגבוה ב-17% לחרדה. על כן במקרים הנדרשים מומלץ לפנות לטיפול נפשי.

 

לא להתייאש: כיום יש טיפולים יעילים שמסייעים לשלוט על אטופיק דרמטיטיס ולמנוע התלקחויות וסיבוכים.

 

עוד המלצות לשמירה על העור ומניעת התלקחויות לאנשים עם אטופיק דרמטיטיס

עוד על הטיפולים באטופיק דרמטיטיס

 

 

*פרופ' ארנון כהן הוא מומחה לרפואת עור ומין ומנהל שירות העור במחוז דרום של שירותי בריאות כללית

 

עדכון אחרון: ינואר 2021