גילי ריד, את יודעת איזה נוסטלגיה זה בשבילי. שימחת אותי עם השם הזה... כבר כמה ימים שאני קוראת תגובות שלך בפוסטים של אחרים, או בפוסטים שלי... את מדהימה אותי בתגובות ובהתייחסות. השיר שכתבת מעניין מאוד, מצד אחד נשמע שאת כותבת בתור אכלנית ריגשית- שפה אני יכולה מאוד להזדהות איתך. אבל בין לבין את מספרת על עוד דברים שאת עוברת. אני אתייחס לפסקה האחרונה, שנותנת לי כמו צביטה קטנה בלב... אני חושבת שסיכון בחיים הוא למידה, והוא זה שמלמד אותנו טוב טוב- מה הסיכום הזה יכול לגרום אבל היא מלמד בצורה טובה מאוד מה לעשות בסיכון הבא, יש שהסיכון כבר לא נקרא ככה. לב רחב, הוא לב טוב. הוא לב מדהים. שבסוף צריך את הכי הרבה אהבה. :heart:

אני לא מסוגלת לכתוב לך יפה או מדהים או מרגש. לא יכולה לחלל את הכאב הזה. זה לא שיר. זה כאב. בלי עור. ככה מונח באוויר. אבל גם מנחם. השיר שלך הוא כמו יוד לחתך הכי עמוק שהאנושות סביבנו יכולה לגרום.