יום שישי - פרשת פינחס,

תוהה - האם הקנאה חיובית או רגש שלילי מיוחס?

מה צריך להיות כלפיה היחס,

רגש חיובי שדוחף אותך להישגים - או תחושה שלילית שמביאה נאחס?



התשובה לכך היא גם וגם,

יש לפחות שני סוגי קנאה שצריך לסווגם,

שני הסוגים יכולים לגרום לדחף שלהישגים מתורגם,

אך בעוד האחד חיובי - בשני יש פגם,

שיכול 'להוציא את האדם מהעולם' - כמו שאומר הפיתגם.



יש קנאה רכושנית,

זוהי קנאה שגורמת לאדם לרצות הכל לעצמו בצורה יומרנית,

בית הכי יפה, עבודה הכי טובה, מכונית חדשנית.

להיות בחוד החנית - אך זוהי הצלחה ברמה יחידנית,

רק אני אצליח וכל האחרים ייכשלו - זו התוכנית.

קנאת סופרים היא לא פחות שאפתנית,

אך בניגוד לרכושנית - אין לה בעיה לחלוק את ההצלחה בצורה כוללנית.

בעוד לקנאה רכושנית הצלחת האחר היא אימתנית,

קנאת סופרים שמחה בהצלחת האחר ומאוד פירגונית.



ופתאום אני תוהה - מה עם הקנאה הרומנטית?

האם היא שייכת לאחת הקטגוריות - או שיש לה קטגוריה פרטית?

כי אם היא שייכת לקטגוריה - אז זו הרכושנית, קנאה רומנטית היא אינטרסטנטית.

חוץ מאחוז קטן של 'נישואים פתוחים' - רוב האנשים סגורים לכך הרמטית,

וגם אלה ש'פתוחים' - לא רוצים לחלוק רומנטית, רק ארוטית.

אך בכל זאת יש שוני מקנאה רכושנית - בהצלחת הבן זוג יש שמחה אמיתית,

לפחות כל עוד מדובר בזוגיות בריאה ואיכותית,

ובן הזוג לא חש כאילו על אהבה ותשומת לב הוא מאותגר בצורה משמעותית.

אז אולי באמת קנאה רומנטית זקוקה לקטגוריה משלה - ולא רק מבחינה סמנטית?



במסע נפש קוגנטיבי - תוהה לעצמו אינטרוספקטפובי,

מבין שלל מחשבותיו - מה אובייקטיבי מה סובייקטיבי ומה בכלל פיקטיבי?



והאם אפשר להמיר קנאה רכושנית - לקנאת סופרים?

ואם כן - איך?