מנהלי קהילה

אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה.
זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות.
עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.

ד''ר אורן טנא
פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב
מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק

ד"ר עודד טלמור
פסיכיאטר מומחה למבוגרים
עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/
כמונידיכאון וחרדהשאלה על אשפוז פסיכיאטרי
שאלה על אשפוז פסיכיאטרי
28/09/20 14:30
9 תגובות
תגידו את האמת, באישפוז פסיכיאטרי, האם באמת מטפלים בך? או שדופקים אותך עם מליון תרופות עד שאתה לא יכול לדבר או לחשוב כדיי שלא תיהיה בסכנה לעצמך?
קרן3331
קבלתי עזרה כשהייתי מאושפזת, וצר לי על מי שהאישפוז הזיק לו.
עגנון
אני מניח שתלוי איזה. ידוע שהרבה בתי חולים לחולי נפש לא רצויים, מכילים יחס רע ומתייג ויכולים לשגע אנשים. אישית הייתי פעם באשפוז יום פסיכיאטרי, קצת שיעמם לי שם ולא ממש הצליחו לעזור לי אבל גם לא הזיקו.
35ליטל
שמעתי רק תגובות קיצון - או חברה שזה הציל לה את החיים (הפרעת אכילה) או חברה שדפק לה תראש (הגיעה אחרי ניסיון התאבדות) יש מרכזי יום (או מקומות פרטיים במלאן כסף) , אולי זאת תחנת ביניים שיכולה להתאים
נתי23
סכנת נפשות
תפארת.
הייתי מאושפזת, זה עזר לי ממש, גם מבחינת האיזון התרופתי וגם מצד המעקב הצמוד 24/7על התופעות וכאלו. פעם אחרונה הגעתי מעצמי בתחנונים שיעזרו לי לאפס את התרופות ותוך שבועיים בייתי בחוץ (היו לי בעיות עם התרופות ואף אחד לא התייחס)
קרן3331
עדיף להגיע למחלקה פתוחה בזמן מאשר למחלקה סגורה כשאתה כבר מאוד מסוכן לעצמך, ויש גם אשפוז יום, ואני מאוד ממליצה.
דרדסית
שמעתי שיש דבר שנקרא הבית המאזן וזה כמו בי"ח פסיכיאטרי פרטי. לא מכירה אישית וגם לא מכירה אנשים שהיו שם אבל אולי כדאי לברר, ובנוסף לברר האם הקופה מממנת.
Nirki
תלוי בהרבה גורמים, כפי שאחרים כתבו. אשפוז במחלקה פתוחה על פי רוב יהיה יותר סימפטי- אין קשירות למיטה וכל מיני אמצעים שננקטים במצבי קיצון במחלקות הסגורות. באשפוז פסיכיאטרי המעקב התרופתי יהיה הרבה יותר הדוק מאשר מה שמקבלים במסגרת ביקור אצל פסיכיאטר אחת למספר שבועות או חודשים. יש צוות שלם של רופאים אחיות ואנשי טיפול ממקצועות שונים שרואה אותך כל הזמן. בבתי חולים מסוימים יש גם אפשרות לקבל טיפול בנזעי חשמל למצבים שונים. כמובן שלא מדובר בגן עדן- סדר היום לא מאוד מלא, ההפעלות/טיפולים הקבוצתיים הרבה פעמים לוקים בחסר, אין הרבה פרטיות כיוון שישנים עם עוד 1-3 אנשים בחדר... למצבים בהם אדם מרגיש מיואש עד כדי רצון להסיר אחריות לחלוטין- אני חושב שאשפוז יכול להוות אופציה יעילה. בתוך כל המורכבות שאת חלקה ניסיתי לתאר, הוא בהחלט יכול לייצר חווייה של מנוחה מסוימת מהטרדות עוברות עלייך... למשך מספר שבועות- לרוב משהו כמו 4-6 - אתה נמצא בידיים של אחרים, ולא מצופה ממך לפרנס, ולתפקד, ולעמוד באמות המידה של "העולם שבחוץ". אם מישהו נמצא במצב שהאמור לעיל יכול להועיל לו באיזה שהוא אופן, אני חושב שלא צריך לפסול על הסף אשפוז בבית חולים, למרות הסטיגמות שיש על המקומות הללו.
ציפור אש
כמו שמעליי כתבו, יש המון גורמים. בגדול עכשיו לא הייתי מציע להיכנס לאשפוז פסיכיאטרי מרצון, מכיוון שבתקופת הקורונה מצמצמים משמעותית את השיחות והעזרה הנפשית (פרט לכדורים) וככה יוצא שרוב היום אתה יושב בחדר או במסדרון של המחלקה ומחכה שיעבור היום (לפעמים מוציאים קצת לבחוץ).