פעם לפני הרבה מאוד שנים, חייתי תקופה די ארוכה בארצות הברית, ובאחד מימי אוקטובר ( לפי זכרוני זה היה לפני 24 שנים ) טיילנו בניו-אינגלנד בצפון מזרח ארצות הברית.
תראו את התמונה המלווה- זו תמונה אמיתית. אין דברים כאלו בארץ. כמה שנתאמץ וכמה שנְיָיפֶּה - בחיים לא נגיע לסתיו כזה בארצנו היבשה.

גילוי נאות - אני איש של קיץ. אין לי בעייה של חום, וזיעה. אני אוהב את הימים הארוכים ואת הים והבגדים הקצרים וסנדלים. אני מכיר לא מעט אנשים שהם אנשי חורף וכאלו שתמיד ישתוקקו לסתיו או לאביב. אבל לעונה האהובה על כל אחת ואחד מאיתנו לא תהייה שום משמעות אם היא לא הייתה מתחלפת לה. אנחנו כל הזמן בתנועה וחייבים להיות בתנועה. "אני נע - משמע אני קיים" , ואם נפשי תנוע אז סכוי רב שאפגוש נפשות אחרות ואז יהיה לנו מעניין ונחמד. לא מזמן נתקלתי בציטוט של אפלטון - ""הנפש, כדי לזהות את עצמה, זקוקה לנפש אחרת". וכדי לפגוש נפש אחרת עלינו לנוע כל הזמן. לנוע בפורום, לנוע בעבודה, לנוע במשפחה, לשאוף לשינוי. ואפילו אם אנחנו בעונה האהובה עלינו, עלינו לשאוף לשנות. ואולי השינוי יגרום לתוצאות פחות טובות ועדיין עצם מעשה השינוי הוא טוב לנו. אז שלום לך סתיו קצרצר, ויבש, להתראות קיץ והיי אוטוטו גשם והשבילים מלאי הפודרה יתהדקו ואיכות הרכיבה והתנועה תשתפר לה.

אי אפשר לכתוב פוסט של סתיו מבלי לסיימו ב-Autumn Leaves האלמותי. נדהמתי מכמויות הגירסאות לשיר הזה. אריק קלפטון, אדית פיאף,פרנק סינטרה ואפילו פיירוז הנהדרת בערבית. ומעל כולם הביצוע המדהים של מיילס דיוויס. ואני בחרתי ביצוע עם וייב אלקטרוני משהו

סתיו טוב שיהיה לכולנו