מנהלי קהילה

אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה.
זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות.
עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.

ד''ר אורן טנא
פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב
מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק

ד"ר עודד טלמור
פסיכיאטר מומחה למבוגרים
עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/
כמונידיכאון וחרדהיש פורום ספציפי לשאלות על תרופות?
יש פורום ספציפי לשאלות על תרופות?
03/01/21 17:55
7 תגובות
אני מיואשת.
לקחתי כ8 חודשים ליתיום ואף פעם לא הייתי מעבר להמינימום הנדרש בשביל שהתרופה תהיה פעילה.
בגלל שהיו גם בעיות בבלוטת התריס החליפו לי לדפלפט )במאי. לפני 7 חודשים( וגם זה. היום בדקתי שוב. לא גבולי, מתחת... הרבה מתחת. ואני גם לא מרגישה טוב
לא מפליא בכלל.
מה זה לא מרגישה טוב? לא מרגישה. קצת מרגישה מנותקת מהחיים. ךא רע לי, לא טוב לי, לא שחור. בהתחלה היה יאוש. כשהבנתי שאין לי מה לעשות פשוט התנץקתי. אני מתפקדת... חיה את החיים. מצד אחד רואה את הסוף שלי ממש קרוב ומצד שני גם רואה דברים לטווח ארוך.
לא. אני לא בעניין לפגוע בעצמי. יש לי הרגשה שזה פשוט יקרה מעצמו.
אם שום תרופה לא נספגת, חבל על הרעל הזה בגוף ודי
)יש לי מאניה דפרסיה וחוץ מהדפלפט והליתיום שקדם לו אני לוקחת סרקוול ולמיקטל(
ג'ק11
למה שלא תתייעצי עם הפסיכאטר שמטפל בך? אלה הרי שאלות שרק רופא יודע לענות עליהן
תפארת.
ברור שאתייעץ איתו :-\ רציתי לשמוע אם יש אנשים שמכירים את התופעה ומה עשו עם זה. או שאני מוזרה גם בזה
Israel.Blofox
את לא היחידה ולא כלום אני לקחתי 11 חודשים בגלל הפחדות של הרופאים האלה ו3 חודשים אחרי ועד עכשיו אני כולי מת זה הורג לך תמוח ואת כל החיות אם את רוצה להשתקם תפסיקי לקחת ולא יקרה לך כלום את תראי הם סתם זבלים מפחידים הם רוצחים
אורית זאבי יוגב
תפארת יקרה, מבינה את הייאוש שלך. כשמרגישים רע והשיפור לא ניכר עם התרופות בתחושה היא של ייאוש ואיבוד דרך...לגמרי מבינה. מצד שני ממש אבל ממש אסור להתייאש, מניסיוני, מי שמתעקש לבסוף מוצא. אני מציעה לך אולי לעשות בדיקה גנטית שבודקת התאמה בין האדם לתרופה. הבדיקה איננה בסל ועלותה לא נמוכה אבל כבר נוכחתי במקרים שהיא סייעה במציאת טיפול מדוייק לאחר שנים של התברברות. מעבר לכך חשוב לשלב את הטיפול התרופתי בטיפול רגשי - השילוב של השניים נותן תוצאה טובה בהרבה. האם את בטיפול נפשי? ולבסוף יכול להיות שכדאי לך להתייעץ עם פסיכיאטר נוסף - לפעמים התייעצות כזאת מביאה להתבוננות חדשה ומרעננת. מה דעתך? האם ניסית שלילוב של התרופות הנ"ל עם מירו?
Anne1983
הי, יש לי פוסט טראומה אני אצל פסיכיאטר פרטי די מוכר בשם דוקטור איבגי, אני נאנסתי ע״י הבייביסיטר מגיל 7 עד 11 והפנמתי ממש הצלחתי תוך כדי זה שאני מפנימה להצליח בלימודים כל דבר בחיים אני מרגישה אובססיה להצליח להיות הכי טובה היום אני בת 37 אם חד הורית יש לי תפקיד מאוד בכיר אבל ממש סובלת מדכאון שום כדור לא עזר אתמול הייתי אצל דוקטור איבגי אחרי שנים שלא הייתי אצלו והוא רשם לי מירו+למיקטל לשתות בערב, יש לי חשש ממירו שמעתי שהוא עושה בנאדם אפאתי וגורם לעייפות קשה העבודה שלי מאוד תובענית אני חייבת להיות פעילה ולגדל את הבן שלי הכי טוב שאוכל, האם זה נכון שמירו יכול לעשות לי ככה?
תפארת.
תודה לך. נראה לי שנותרו רק מירו ואריפליי שלא ניסיתי. מבחינת פסיכיאטרים, זה דבקופה רק נותן את המררדמים חחוץ מזה באשפוז היה פסיכיאטר אחד )× מנהל מחלקה( והמרפאות חוץ זה פסיכיאטר אחר אבל יש לו את כל התיק. לכן אני חוששת ללכת לעוד אחד...
תפארת.
ואני מטופלתאצל פסיכולוגי. ואשמח לשמוע על הבדיקה הגנטית