מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
ד''ר אורן טנא
ד''ר אורן טנא
פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק
ד
ד"ר עודד טלמור
פסיכיאטר מומחה למבוגרים עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/
כמונידיכאון וחרדהפסיכולוג - דרך כללית

פסיכולוג - דרך כללית

30/01/21 20:22
6 תגובות

שבוע טוב אנשים ,
אני תמיד מאלו שלא שומעים . קוראת את מה שאחרים כותבים. פוחדת להחשף.
לפני 12 שנה עברתי תאונת דרכים קשה. מסתבר שאת הפוזט טראומה סוחבים כל החיים .... לפחות חלקנו.
מאז הגיעי לגיל 30 מצב הרוח ירד. המחשבות על הזדקנות , על זה שפספתי את השנים הכי יפות... חוסר הבטחון..... הכל פתאום צף.
לא מצליחה להתמודד לבד.
אשמח לעזרה, האם מישהו יכול להמליץ על פסיכולוג טוב דרך הכללית ? או כל שיטת טיפול אחרת שיכולה לעזור בהעלת הביטחון, ללמוד לקבל את עצמי כמו שאני ..... להיות שלמה עם מי שאני ולחזור לאהוב את החיים ?


תגובות

אליזבט3
30/01/21 22:38

לצערי אין לי המלצות מהכללית .

רפאל21
31/01/21 1:28

אני בערך עד גיל 45 הייתי בדכאון ושנאתי את החיים, היום אני מאוד אוהב את החיים [אפילו כשיש סגר...] את בגילך, השנים הכי יפות עוד לפנייך, אין לך מושג כמה את יכולה להתקדם אם תהיי חזקה ואמיצה מעכשיו חזקי ואמצי, בעיקר את ורק את תוכלי לעזור לעצמך... כמובן שאם את צריכה פסיכולוג אין בזה שום בעיה, רק תזכרי תמיד שההצלחה תלויה רק בך...

רועי-חזן
31/01/21 16:13

קרין יקרה, טיפולים פסיכולוגיים ממוקדים בטראומה יכולים לסייע מאד בהפחתת תסמינים פוסט טראומתיים, ובהתמודדות עם אתגרי החיים לאחריה. מצרף לינק עם הסבר למציאת טיפול פסיכולוגי ב"כללית": https://www.clalit.co.il/he/info/services/Pages/finding_treatment.aspx בהצלחה! רועי

karin2c
01/02/21 0:13

היי רועי תודה על העזרה. הורדתי את הקובץ עם רשימת המטפלים אך מאוד קשה לדעת מי יכול להתאים. אהי כבר מספר שבועות עם הקובץ ומקבלת חרדה רק מלחשוב על השיחות הטלפוניות עם המטפלים. לכן פניתי לפה לראות האם יש מישהו שטופל או מטופל כעת ויכול להמליץ. בעבר טיפל בי פסיכולוג מדהים בשם גיל צוקרמן באיכילוב. ניסיתי ליצור איתו קשר כי הוא עובד דרך הכללית אך משום מה הרגשתי שהוא מנסה להתחמק. אני לא יודעת מה הסיבה. האם זה בגלל שאני עדיין מטופלת באיכילוב אצל פסיכיאטר? מאוד קשה לי עם העובדה שאינני יודעת מה הסיבה חכך שאינו מקבל אותי כעת ונורא קשה לי לחפש מישהו שאוכל להתחבר אליו כמו שהתחברתי אליו

אורית-זאבי-יוגב
מומחה כמוני
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
31/01/21 19:15

בדרך כלל אינני מגיבה אם רועי נותן תשובה. מאחר ותשובותיו הן מקצועיות ביותר וטובות. יחד עם זאת החלטתי לחרוג ממנהגי ולכתוב לך ממקום של מי שעברה תאונת דרכים קשה ביותר. הדרך להתמודד עם הפוסט טראומה היא פשוט להתמודד - לדבר, לעשות, לפעול. את עדיין צעירה וכול החיים לפנייך. אני מניחה שיש עוד דברים כמו כישרונות, חלומות, רצונות, כוחות שמגדירים אותך פרט לתאונה. האם הם באים לידי ביטוי? את עדיין צעירה וחבל לבזבז את הזמן במה לא עשית ומה לא היה. חשוב להגדיר לעצמך את מטרותייך לעתיד. מה דעתך?

karin2c
01/02/21 0:17

היו לי חלומות. על חלקם הבנתי שכבר מאוחר ולא אוכל להגשים. אבל כן, נותרו כמה. הנפש שלי בעיקר רוצה חופש. אני מרגישה שיש לי אובר שליטה. פחד ליפול. פחד שאאבד את כל מה שיש לי כי אין לי על מי להאחז, לפחות לא כלכלית. רוצה לחזור לספורט שכל כך אהבתי, לממש את עצמי מקצועית. למדתי השנה ולצערי למרות הידע לא הצלחתי לעבור אף מבחן. אני בטוחה שזה מלחץ, חוסר ביטחון .... הפסקתי את הלימודים . אני יודעת שאני צריכה עזרה. מישהו שידחוף אותי לצאת מהפינה שאני המצאת בה ולהתמודד עם הפחדים והחששות . אני באמת נואשת למצוא מישהו שיוכל לעזור לי.