מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
ד''ר אורן טנא
ד''ר אורן טנא
פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק
ד
ד"ר עודד טלמור
פסיכיאטר מומחה למבוגרים עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/
כמונידיכאון וחרדה אוסידי ודיכאון

אוסידי ודיכאון

10/02/21 20:51
11 תגובות

שלום לכל חברי הפורום.
זה יהיה ארוך...
אני צריכה עזרה/ייעוץ.
אני סובלת מאוסידי, מרגישה שזה פשוט הורס לי את החיים.
קשה לי לעשות פעולות בסיסיות, המוח עסוק בספקות, מרגישה שאני כל הזמן עומדת למבחן והמוח הוא האויב שלי, יש חוקים וכללים ואם אני לא פועלת לפיהם, מגיעות מחשבות כפייתיות שלא נותנות מנוח.
בעבר האוסידי היה קשור לעניין של שליטה, היה לי צורך כל הזמן לברר דברים על כל מיני נושאים, לקבל מידע, להרגיש שאני לא מפספסת שום דבר, זה גרם לי להרגיש טוב לזמן קצר ואז שוב היו מתחילים ספקות והכל המשיך.
היו לי כל הזמן רשימות של שאלות בראש, גם כשהרשימות היו על הנייר זה לא גרם להקלה, כי עדיין היה לי צורך אובססיבי לקבל תשובות לכל השאלות.
כל שאלה שענו לי עליה, הייתי אחרי כמה דקות שואלת מחדש בנוסח אחר, רק כדי להיות בטוחה שהבנתי נכון.
אני מבינה שזה קשור לשליטה ולדברים שעברתי בילדות.

אחרי אירועים טראומטיים שקרו בשנים האחרונות, האוסידי שינה כיוון, התחלתי לפחד מאוד מליכלוך, לשטוף ידיים עשרות פעמים ביום ועדיין להרגיש שלא עשיתי את זה מספיק טוב או אפילו מחשבות, אם באמת שטפתי ידיים כי זאת הייתה פעולה שהייתה חוזרת על עצמה הרבה פעמים.
לא מסוגלת להרים דברים שנפלו מהרצפה, קשה לי מאוד לנקות כי זה אומר להיות במגע עם דברים לא נקיים, המחשבה שאני לא אוכל להיפטר מהלכלוך, לא משנה מה אעשה.
כל הזמן מרגישה שאני לא עושה דברים כמו שצריך, בודקת כל דבר, לא בוטחת בעצמי לגבי שום דבר.
מבינה שיש מחשבות שווא ואני לא צריכה להאמין להן, אבל בפועל זה ממש קשה, אני מתקשה להפריד בין המציאות לבין המחשבות שגורמות לחרדה.

חוץ מזה יש גם דיכאון, האוסידי מגביר אותו, כי אני מרגישה שאם אני לא מסוגלת לבטוח בעצמי, כל הזמן יש ספקות, זה לא חיים, ואני לא יכולה להמשיך ככה.
הייתי באשפוז בגלל שהדיכאון גרם לי להפסיק לתפקד בכלל, לצערי התרופות שנתנו לי שם, לא עזרו.
היו גם שיחות עם פסיכולוגית אבל זה גם לא השפיע, לא על הדיכאון, לא על האוסידי.
אחרי השחרור, אני מרגישה שהמצב מידרדר ואני לא יודעת מה לעשות.
להבהרה - האוסידי לא קשור לקורונה והתחיל הרבה לפני.
מישהו יכול להזדהות עם מה שכתבתי ?
אשמח להמלצה על פסיכיאטר טוב שעובד עם מכבי באיזור המרכז שיכול לעזור.
תודה לכל מי שקרא.


תגובות

רפאל21
10/02/21 21:27

זה מובן שאת בדיכאון כי כתבת: ש"כל הזמן מרגישה שאני לא עושה דברים כמו שצריך", מאיפה תבוא השמחה? גם אני בעבר הרגשתי שכל מה שאני עושה לא שווה, וכולם מה שהם עושים זה מיוחד וטוב, וכמובן שהייתי בסופר דכאון, עד שלימדתי את עצמי, מה שאני עושה, זה שלי, וזה לא משנה כמה זה טוב, כי זה שלי, ובשבילי זה נקרא מצוין, ובשביל כולם גם אם זה נקרא 0, זה לא עסק שלי. והיום יש לי יותר סיפוק מדברים שאני עושה, גם אם הם באמת לא מושלמים, כי אני עשיתי. וזה מביא לי שמחה בתוך הדכאון...

Sveta2
10/02/21 21:39

תודה על התגובה. לגבי המחשבה של חוסר סיפוק מפעולות שאני עושה, זה קשור לאוסידי. היכן שיש ספק, אין סיפוק.

אורית-זאבי-יוגב
מומחה כמוני
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
10/02/21 22:23

יקרה, לגמרי מבינה את הסיוט. ההתמודדות עם האו סי די גובה המון כוחות ולאורך זמן אכן גורמת לדיכאון. לא כתבת מה נתנו לך כטיפול תרופתי. כמה הערות: יש לקחת נשימה ארוכה. קו ראשון לטיפול בהפרעה הוא באמצעות משפחה של תרופות שנקראת SSRI שיכול להיות שזה מה שאת קיבלת. חשוב לציין כי כשמדובר באו סי די המינונים יכולים להיות פי ארבע מהמינונים שנותנים לדיכאון או חרדה. בררי אם זה היה המקרה אצלך. ישנה משפחת תרופות שונה שנקראת SNRI ויש סיכוי שהן תעזורנה אם ה"משפחה" הקודמת לא עזרה. לפעמים מוסיפים תרופה שעובדת על דופמין יחד עם התרופות המקובלות. כמו שאת רואה חשוב להגיע למומחה בתחום שידע להרכיב לך את הפורמולציות הנכונות. לגבי טיפול 0 הטיפול הפסיכולוגי המוכח הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי - אם לא זה הטיפול שקיבלת...אין סיבה שתחושי שינוי מהותי באו סי די. בנוסף, ישנו טיפול בגרייה מגנטית שהוכח כמצליח. אל ייאוש - יש אופציות. בנוסף, אספר לך כי ראיתי אצל כמה מטופלים שלי הטבה על ידי לקיחת אומגה 3 של מרווה מרושתת או של אומגה גליל - שימוש לאורך זמן היטיב עם המצב הנפשי. מה דעתך?

Sveta2
10/02/21 22:40

היי אורית אני לוקחת וולבוטרין 150 מ"ג כבר כמה חודשים, הוא לא עוזר בכלל לדיכאון. אני ממשיכה לקחת כי אני מבינה שאסור להפסיק בבת אחת, אבל לא מרגישה שום שינוי. לאוסידי לקחתי אנפרניל 250 מ"ג, לא הייתה שום הטבה. כן, קראתי שנגד OCD המינון הרבה יותר גבוה מאשר לטיפול בדיכאון. כרגע אני במצב נפשי ממש גרוע ורוצה למצוא פסיכיאטר שיעזור לי להתאים טיפול.

אפי411
14/02/21 8:54

סבטה יקרה. מבינה לליבך בנושא ה OCD. אני חוויתי הרבה ממה שתיארת בהקשר ללכלוך, למחשבות על אם נגעתי בזה, מה זה אומר והאם אני אדביק אחרים ואפיץ מחלות ועוד.. זה היה בלתי נסבל. לאחר טיפול פסיכולוגי ו CBT, אשר לי באופן אישי פחות עזרו קונקרטית, הפסיכולוגית המליצה לי לשקול להתחיל טיפול תרופתי. רוצה להמליץ לך על פסיכיאטר מעולה ואנושי שהתאים עבורי טיפול תרופתי וליווה ועדיין מלווה בתהליך (כעת אני בתהליך של לרדת מהתרופות ובליווי שלו). שמו שי גרינשטיין. ממליצה בחום. כמובן ששילוב עם טיפול פסיכולוגי זה מאוד עוזר. מאחלת לך בריאות ושתרגישי טוב. אל דאגה, יש תקווה והמצב ישתפר. מניסיון :).

Sveta2
18/02/21 21:25

היי, תודה על התגובה. האמת שאני די מיואשת. אבל אין ברירה חוץ מלנסות שוב. הרופא שהזכרת עובד עם מכבי ?

אורית-זאבי-יוגב
מומחה כמוני
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
11/02/21 7:01

סבטה יקרה, לצערי אינני יכולה כמנהלת קהילה להמליץ על פסיכיאטרים. שאלי שוב את החברים כאן. בנוסף, ישנה ערכה שעושה בדיקה גנטית להתאמה בין האדם לתרופה. הערכה איננה בסל הבריאות ולכן יקרה מעט אבל אולי כדאי לפנות לפסיכיאטר שעובד איתה ולנסות גם דרכה. הקסדה לגירוי מגנטי מוחי עמוק מאושרת לאו סי די וישנם דיווחים על הטבה כדאי לבדוק גם את הכיוון הזה.

אמא-של-מיה
13/02/21 23:14

תנסי את דר יעל סגל- פסיכיאטרית בתל אביב (גבול רמת אביב)

Sveta2
18/02/21 21:28

היי, את יודעת אם היא עובדת עם מכבי ?

אמא-של-מיה
18/02/21 21:53

לא יודעת כי אני בכללית אבל היא מקבלת פרטי בלבד. אפשר לשלוח לה בוואטסאפ היא עונה אחרי יום

Sveta2
18/02/21 21:56

תודה.