היי סו,

בהחלט מתחברת לצבע שבחרת או יותר מזה להסבר שלך לבחירה🖤🖤

ואת, יקרה משלומך ?

אני חושבת עלייך הרבה, על השקט שלך כאן.. על השקט שלך "שם" על איך את מתמודדת... 

קשה לי לשים את הרגשות שלי למילים לאחרונה.

הפסיכולוגית שלי בחופש השבוע וגם השבוע שעבר בגלל הצום. מה שמוביל לשבועיים בלי טיפול מה שאומר שאני משתגעת.  מעבר לכך הכל כל כך סוחף שאפילו לכתוב כבר אין לי כח

כל כך מוכר... מוכר לי הקושי שככל שהוא גדל כך קטנות ומצטמצמות המילים.... ולזה בדיוק התכוונתי כשכתבתי לך ש"אני חושבת על השקט (כן, שקט , דומיה אין מילים... אבל זה לא שקט שהיינו רוצים זה השקט הכי לא חיובי... ) שלך פה כמו השקט שלך " שם " ובמילה שם התכוונתי אלייך ללב שלך בזמנים שהוא נמצא איתך בכל מקום אחר חוץ מכאן...

סו אני כל כך מבינה אותך ויודעת כמה הפסקה של מטפלת אפילו לשבוע אחד מערערת ומקשה בפרט אם זה קורה בתקופות קשות יותר ... אני יודעת! האם היא הציעה לך דרך אחרת לתקשר אליה את הכאב בזמן הזה?

בנוסף אני ממליצה לך כן לכתוב כאן יותר בתקופה הזאת אפילו שלא מתחשק ונראה חסר תועלת ואפילו שאין מילים. את יודעת, רוני לימד אותי באחד הפוסטים שהוא הגיב למישהי שאפשר גם "לכתוב בלי מילים" בצורה כזו למשל: ///////////💔///////// ואימצתי לי את זה בתקופה האחרונה ש"שקטה" וקשה אצלי פתאום קצת יותר וזה עזר לי קצת לפעמים הרגשתי שהצליחו להבין גם אם לא אותי אז לפחות את הקושי.... זה לא הפך את זה לקל אבל זה נתן "חמצן" לרגע. ולפעמים אחרי רגע הרגשתי שוב קושי אז כתבתי שוב טפילו לא בפוסט חדש אלא כתגובה לפוסט שלי . הייתי כותבת ובוכה שאני כותבת בוכה שאני צריכה כל כך הרבה וזה לא תמיד מחזיק להרבה זמן אבל הייתי כותבת וזה אחרת מלהשאר לגמרי לבד במיטה ... מבטיחה! אני רוצה לבקש ממך להיות פה איתנו עכשיו ולשתף ואולי להקל בקצת עלייך וגם עלינו הקוראים...! את מיוחדת וחשובה ומגיע לך! מגיע לך כבר טוב❤ (ואני בוכה עכשיו)

היא הציעה לשלוח מילים. אבל בדיוק כמו כאן. אני מרגישה חרדה לפני כל פוסט שאני רוצה לכתוב. וגם חוסר מוטיבציה.

אני שמחה לשמוע שמצאת דרך לתקשר ולמצוא עזרה כשקשה לך. 

ואני שולחת לך חיבוק חם. אני רואה שאכפת לך ממני (ושתדעי אכפת לי ממך! מאד) אז אני מודה לך על זה!