היי,
בת 25 , כאשר יש ברקע את האבחנות הבאות:

• Generalized Anxiety Disorder

• Panic Disorder

• Adjustment Disorder

• Obsessive–compulsive disorder

•Major Depression

• Unspecified dissociative disorder

• Chronic fatigue, unspecified

עקב עייפות כרונית ממושכת שלא ברור מה הגורם לה,
פניתי לפסיכיאטרית המטפלת וכן לנוירולוגית וקיבלתי המלצה ומרשם לפרוביגיל לטיפול בתסמיני העייפות וחוסר האנרגיה בתקווה שגם ישפרו מעט את הדיכאון.

הטיפול התרופתי שלי:

נוטלת ביום 100 מ״ג פרובג׳יל
נוטלת לפני השינה 60 מ״ג סרוקסט ו0.25 מ״ג קלונקס
אציין בנוסף שבשבועות הקרובים אמורה לחזור לטיפול באסקטמין-טיפול בדיכאון עמיד הניתן דרך משאף במסגרת בית חולים.

מאז שהתחלתי עם הפרובגי׳ל חלה אצלי ירידה בתיאבון וכן מעט ירידה במשקל אך עם זאת גם מיתון בתיאבון לעומת כשהייתי אך ורק עם הסרוקסט שאיתו לבדו הייתה אכילה מוגברת ומוגזמת, החלו אי שקט, רעידות בגוף, עצירויות, ראייה מעט מטושטשת ופחות ממוקדת וכן החמרה במצב הנפשי שמתבטאת בעיקר בתחושת לחץ והתרגשות יתר.

מה שמוביל אותי לשאלות הבאות:

1. במידה ואני נוטלת סרוקסט וקלונקס אזי הם לא אמורים למתן את התופעות לוואי של הפרוביגיל?

2. האם יכול להיות שבמקרה שלי ספציפית, דווקא בגלל הרקע הנפשי המורכב אז הפרובג׳יל דווקא מחמיר את המצב?

מצד אחד אני נוטלת תרופות נוגדות דיכאון וחרדה והן שומרות עליי מפני התקפי חרדה ודיכאון , אך מצד שני כאשר נוטלת את הפרוביגיל יש ימים שאני שמה לב שאני מתפקדת באופן מלא ללא תלונות על עייפות ורצון לישון כל היום, דבר שמאוד גרם לי לתקווה שאולי סוף סוף אוכל לתפקד באופן תקין אך מצד שני משלמת על כך מחיר כבד של תופעות לוואי בלתי רצויות ואז אולי יש את העניין של תועלת מול נזק.

מה ההמלצה במצב מורכב זה בדרך כלל?