אנמיה.. לא אמרו לך לעשות קולונוסקופיה? לא מנסים לברר את מקור האנמיה? יכול להיות שזה חרדה אבל יכול להיות שלא ויכול להיות שזה מחמיר כי את לא יודעת מה יש לך וזה עוד יותר מלחיץ . בוודאי לדרוש בדיקות נוספות ואל תפחדי להרגיש נודניקית. לפעמים רופאים נוטים לזלזל במטופלים כי הם חושבים שהם היפוכונדרים וכל מה שיש להם זה נפשי אבל אם לא עשית בירור מקיף אין שום סיבה לא לדרוש בדיקות נוספות. זכותך המלאה! אנחנו משלמים מספיק לקופות החולים כל חודש כדי שיהיה מגיע לנו לקבל יחס ראוי ומכבד. מקווה שב"ה בקרוב תרגישי טוב יותר

יקרה, במידה ועשית את כול הבדיקות (ששוללות בעיות דרמטיות) והן נמצאו תקינות, כדאי לחפש במישור הנפשי. לפעמים לגוף יש דרכים מוזרות ואפילו מוגזמות כדי לאותת לנו שמשהו בחיינו לא עובד לנו כמו שצריך. הסימפטומים שאת מתארת יכולים בהחלט להתאים להפרעה פסיכוסומטית. מייעצת לך לפנות לפסיכיאטר/נוירולוג מומחה בפסיכוסומטיקה - שזה אומר שסף הרגישות הגופנית שלך גבוה ולכן הגוף מייצר הרבה "דרמות" בתגובה. וכן, התקפים פסיכוסומטיים יכולים להמשך שנים....החדשות הטובות הן שטיפול נכון עשוי להפחית כליל את התסמינים. מה דעתך?

אריאל יקרה, זה נהדר שחלק מהתסמינים נעלמו. מציעה לקבל גם תמיכה נפשית במקביל לטיפול התרופתי. מה דעתך?...להרגשתי את צועדת בדרך הנכונה.....חיבוק גדול

שלום נכה נוירולוגי  עם נטייה חרדתית. לtחרונה בעקבות גם רגרסייה בבריאות וגם טיפול זוגי לאחר בגידה החלו עם היקיצה התקפי חרדה קשים אשר אם (ולרוב אינני) מפסיק אותם ילוו אותי לאחר מדטצייה ארוכה לאורך היום ויחזרו בערב לקראת השינה מהחשש הבוקר. פוגש פסיאטר ונוטל כעת טרזודיל 300+ מירו 4ו 5כ+זיפרקסה   2X5 שניתנה לי לפני שבוע בתקווה שתואיל לחרדה.לבינדואפינים אין עלי השפעה. בבוקר אני נוטל זיפקסה 5 ועושה מדיטצייה של שעה לפתוח. בחלק מהמקרים זvה עדייה יהיה שם אך קל יותר לאורך היום עד הערב בה מתחיל לפני השינה ההתקף חרדה חשש לבוקר. אני נרדם חזק אך מתעורר בקלות ולתוך סיוט. אודה לעצתך.

אני באותו מצב ועברתי כל בדיקה אפשרית , לא מצאו אצלי כלום , זה הגיע למצב שהייתי משוכנעת שהרופאים טועים ובטוח יש לי משהו שהם לא מזהים . אבל לפעמים צריך לקבל את העובדה שככה חרדה והתקפי פאניקה עלולים להתבטא למרות שזה מרגיש כמו סימפטומים של מחלה רצינית , חרדה ופאניקה גורמים סימפטומים פיזיים שהם ממשיים . גם אם את חושבת שאת בתקופה לא מאוד מלחיצה לפעמים הגוף פשוט נתון בלחץ כללי בלי קשר שנובע מסיבות שאת לא תמיד תהיי מודעת אליהם , לדוגמה פחד מהעתיד , זיכרונות מהעבר , חרטות , בעיות . אין בהכרח סיבה להתקפי פאניקה זה יכול לבוא גם במצבים הכי רגועים שלך , תנסי למצוא דרכים שיעזרו לך להתמודד , ואם זה יעשה לך שקט נפשי תבקשי עוד בדיקות למרות שלפי מה שאת מתארת המצב הבריאותי תקין , מאחלת לך המון בריאות ושהמצב רק ישתפר.

יקרה, לפעמים הגוף מספר לנו משהו שהנפש לא רוצה להתמודד איתה. אני חושבת שכדאי לך להתייעץ עם פסיכיאטר /נוירולוג שיש להם הבנה בנושא. לאור התיאורים שלך נשמע שיש לך אולי תסמונת של סף רגישות נמוך - ולכן הגוף מגיב. בדרך כלל לאור הבדיקות המרובות שעשית מתחילים להפנים שהבעיה כנראה איננה בגוף ואולי יש משהו אחר. שווה לנסות. מה דעתך?

שלום לכולם, אני כאן כדי לחלוק עדות קטנה. שמי נעמי סמואל, אני בת 38, התחתנתי בגיל 31, יש לי רק ילד אחד וחייתי באושר ועושר. אחרי שנה של נישואים בעלי הפך להיות כל כך מוזר ואני לא ממש מבינה מה קורה, הוא עמוס מהבית לאישה אחרת, אני כל כך אוהבת אותו שאני לא חולמת לאבד אותו, אני מנסה כמיטב יכולתי לוודא שבעלי יחזור אליי, אבל הכל בלי עזרה, בוכה ובוכה מבקש עזרה, דיברתי על זה עם המשפחה שלו אבל לא קיבלתי תשובה. אז חברתי הטובה אנה ג'והנסון הבטיחה לעזור לי. היא סיפרה לי על גבר בשם ד"ר אפטה, אמרה לי שהוא גבר גדול מאוד וגבר אמיתי שאפשר לסמוך עליו ואין לו שום קשר לבעיות אהבה שהוא לא יכול לפתור והיא סיפרה לי איך הוא עזר לאינספור אנשים בשיקום מערכת היחסים שלהם. הייתי ממש משוכנע, יצרתי קשר במהירות עם כתובת האימייל שלו, [email protected] או שלו, Whatsapp או VIBER עם המספר הזה (+447307347648). אני מסביר לו את כל הבעיות שלי, הוא אמר לי שאני לא צריך לדאוג שכל הבעיות שלי ייפתרו מיד. הוא אמר לי מה לעשות כדי להחזיר את בעלי, ואמרתי את זה, הוא אמר שאחרי 3 ימים בעלי יחזור ויתחיל להתחנן, וזה באמת קרה כמו שהוא אמר, מאוד הופתעתי, זה כל כך מדהים. התהילה של מערכת היחסים שלנו עם אלוהים קרובה מאוד עכשיו ושנינו חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה. אם נתקלתם בבעיה דומה, פנו אליו מיד ופתרו את הבעיה אחת ולתמיד. אני גם עד חי..

שלום לך יקרה, אכן נשמע קשה ומתיש לחוות ולהתמודד עם תסמינים כאלו לאורך זמן. בעיקר כשאין שום ממצא רפואי שמסביר אותם. בהנחה שאכן נבדקו ונשללו כל האפשרויות הרפואיות מה שנשמע כרגע שזה המצב הייתי מנסה להתמודד עם החלק הרגשי. אנשים מפתחים תסמינים כמו אילו שלך בתגובה לסטרס -כן, זה קורה!. אני יודעת שקשה להאמין כי הגוף "מדבר, צועק" אז קשה להאמין שהנפש היא השחקן המרכזי אבל כן.... מתח סמוי ומתמשך, עומס נפשי (גם אם הוא לא מורגש כמו ה"לחץ הקלאסי" עלולים לגרום לתסמינים סומטיים. כל מה שתיארת יכול להופיע גם כתוצאה מהפרעת חרדה או מתח נפשי מתמשך. במקרה כזה כדאי לפנות לפסיכולוג העוסק בהפרעה פסיכוסומטית. זה כמובן לא אומר שהבעיה היא "רק בראש שלך" זה אומר שסף הכאב /הסבל של הגוף שלך הוא נמוך ומגיב מהר לרגש. זה נורמאלי ואפשרי. ניתן גם לפנות לפסיכיאטר ולשקול טיפול נוגד חרדה - ייתכן שההקלה שתחושי בעקבותיו תאשש את הכיוון הרגשי ותשחרר אותך מהצורך לעסוק בהיבט הבריאותי. לגבי הדרישה לבדיקות נוספות?, זאת שאלה שהתשובה אליה צריכה להינתן מהמטפל הרגשי שלך ( אופציה נוספת היא לפנות לטיפול סי בי טי שעוסק בחרדה גופנית) בליווי כלים לשחרור הצורך להיבדק, שכן הבעיה עם בדיקות נוספות היא שהן בסופו של דבר תגברנה את החרדה. 

מה דעתך?